התחלה חדשה לדריו הלת' ומכה לא צפויה לחברת אלי לילי: השבוע בביומד

סוף דרכה העצמאית של Happify הוא התחלה חדשה לדריו

חברת דריו, המפתחת מערכת בריאות דיגיטלית לטיפול במחלות כרוניות, הודיעה לפני שבועיים על רכישת חברת טוויל (לשעבר Happify), אשר פיתחה מערכת דומה לטיפול בתחום בריאות הנפש. 

● בדיקת היריון ברוק היא רק קצה הקרחון: מה צפוי לנו בשוק הבדיקות הביתיות?
● הדיווח שהקפיץ את מניית הביומד הישראלית בכ-200% בנאסד"ק

העסקה היא דוגמה מצוינת למגמות בשוק בתקופה זו: חברה נסחרת ששווי השוק שלה לא גבוה (כ-55 מיליון דולר), אבל יש לה מזומן (כ-44 מיליון דולר נכון לדוחות האחרונים), רוכשת חברה שנהנתה עד לא מזמן מהייפ גדול וגייסה מעל 100 מיליון דולר, ואילו הרכישה מסתכמת ב-20 מיליון דולר בלבד, מחציתם במזומן ומחציתם במניות.

החברה הממוזגת תעסיק 280 עובדים, רובם בארה"ב, ולדברי דריו, הרכישה תכפיל את הכנסותיה שעמדו ב-2023 על סביב 20 מיליון דולר. במקביל לעסקה מגייסת החברה הממוזגת 22.4 מיליון דולר. טוויל נרכשה ללא חובותיה, אשר ככל הנראה היו לא זניחים.

דריו, שנרשמה למסחר בנאסד"ק ב-2013, החלה את דרכה בתחום ניהול הסוכרת, והתפתחה בשנים האחרונות גם למחלות כרוניות אחרות כמו לחץ דם גבוה, טיפול תרופתי בהשמנה ופיזיותרפיה, תחום בו ביצעה לפני כמה שנים רכישה אחרת של חברה ישראלית, Upright, המפתחת מוצר לשיפור היציבה.

הכנסותיה של דריו  יציבות יחסית מזה כמה שנים. מאז 2021, שיא ההייפ סביב רפואה מרחוק ורפואה דיגיטלית, ירדה המניה 94%.

ארז רפאל, מנכ"ל דריו, מסביר: "בשנים האחרונות אנחנו הופכים לחברה אינטגרטיבית בתחום ניהול המחלות הכרוניות, שלקוחותיה הם חברות ביטוח ומעסיקים גדולים בארה"ב. אומנם השינוי הזה לוקח קצת יותר זמן מכפי שחשבנו - כשיצאנו לדרך הערכנו שידרשו לנו שנתיים לעשות את המעבר. בינתיים עברו ארבע שנים, אבל עכשיו אנחנו באמת ממריאים סוף-סוף".

את טוויל החליטה דריו לרכוש כדי לתת מענה לכמה שיותר סוגי מצבים רפואיים במקום אחד. המערכת של טוויל יוצרת קשר עם אדם במצוקה נפשית או חולה במחלה כרונית, ומציעה תרגילים שונים בתחום הפסיכולוגיה החיובית, ה-CBT והמיינדפולנס.

לדברי רפאל, "לטוויל יש גם מערכת ניווט בין שירותים רפואיים, כלומר התאמה של השירות הכי נכון לכל מטופל. זה היה אחד הרכיבים במערכת שלה שהכי עניינו אותנו. המעסיק הממוצע היום בארה"ב מחזיק 10-15 פתרונות רפואיים שונים עבור העובדים שלו, והם לא יודעים איך לכוון את המטופל לפתרון הנכון".

היתרון של דריו, לעומת זאת, הוא בערך הגבוה יותר שהיא יכולה להפיק מכל מטופל, שכן התשלום של המבטחים עבור ניהול מחלות כרוניות גבוה מאשר בתחום בריאות הנפש.

עלייתה ונפילתה של התרופה הדיגיטלית

האפיפיי הושקה כאמור ברעש גדול ותפסה תאוצה בתקופת הקורונה. היא הגדירה את מוצריה כ"תרופה דיגיטלית", כשהכוונה הייתה לקבל מעמד שווה ערך לזה של תרופת מרשם. אלא שכמה חברות בולטות בתחום הזה התרסקו עם סיום הקורונה ושינוי סביבת הריבית, ועל רקע ההבנה כי אינטגרציה של הפתרונות הללו לתוך מערכות הבריאות היא הרבה יותר מורכבת מכפי שנחזה. כך, למרות שכ-5 מיליון איש השתמש במוצר, החברה לא הצליחה להצדיק את הולואציות של 2021.

תומר בן קיקי, מנכ"ל טוויל המצטרף כעת לדריו, מסכים: "הקורונה ניפחה בטיפוף את הולואציות של תחום הרפואה מרחוק וניהול בריאות המטופל, והיום השוויים ירדו בטירוף, 80%-90%, אין אף חברה בתחום עם ולואציה מלהיבה. השוויים הנוכחיים לא משקפים את הערך היציב של החברות האלה. לכן בחרנו בעסקה שהיא יותר מיזוג מרכישה. חלק מהתשלום הוא במניות שאנחנו מקווים ליהנות מהן כשהשוק הזה יחזור לנורמה שלו.

"ההזדמנות כעת בחיבור של כמה פתרונות דיגיטליים היא הזדמנות עצומה. המעסיק או חברת הביטוח רוצים להמר על סוס אחד מנצח. היתרון שלנו הוא גם בלקוחות החזקים שלנו, למשל מכרז ש של אמזון שבו זכינו, וגם במשתמשי הקצה, אותם אנחנו יודעים למצוא ברשתות החברתיות עבור הלקוחות שלנו. החיבור עם דריו הוא מצוין, כי אנחנו חברות מאוד דומות, אבל כמעט ללא חפיפה ביכולות ובסיס הלקוחות".

אופטימיות בשווקים הבינלאומיים

2024 עשויה להיות שנה טובה לסקטור הביומד בשוקי ההון העולמיים - כך עולה מהרצאתו של ד"ר עודד ספינדל, סגן נשיא בכיר בבנק ההשקעות H.C. Wainright, המעורב בהנפקות ישראליות רבות, בכנס Mixiii 2024 לתחום הביומד שערך ארגון IATI בשבוע שעבר בירושלים. ספינדל לא התייחס בהרצאתו לנתונים מישראל, אך ציין כי הוא מאמין שחברות ישראליות יכולות להשתלב בגל החיובי.

ספינדל ציין כי מדד ה-XBI, מדד חברות הביוטק, רשם עליו מרשימות של מעל 10% ברבעון הרביעי של 2023 ושומר על העליות ברבעון הרביעי של 2024. הסיבות הן בעיקר שינוי בציפיות הריבית ורגיעה לגבי המצב הגאופוליטי שכרגע נראה שאינו משפיע על השווים, יחד עם גורמים ספציפיים לשוק הביוטק, כולל עליה בכמות הרכישות של חברות קטנות ובינוניות, עליה בגודל המקדמות בעסקאות רישוי בין חברות כאלה לחברות פארמה, והנפקות ראשונות ושניות בשוק ההון שרובן רושמות תשואה חיובית.

מספר ההנפקות הראשונות עדיין נמוך יחסית - בינתיים התקיימו שש כאלה ב-2024, מתוכן כמחצית רשמו תשואה חיובית. מספר ההנפקות הכולל (כולל הנפקות המשך ו-PIPE) גבוה בינתיים ב-119% ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה שחון במיוחד בפרמטר הזה. חברות בגודל בינוני נהנות כעת מגישה למזומן, לעומת חברות קטנות שאומנם עולות קצת מהתהומות אליהן הגיעו בסוף 2022-2023, אבל עדיין נסחרות באופן תנודתי. עניין המשקיעים גם בחברות אלה נמצא בעליה.

סוגי ההנפקה הנפוצים ביותר השנה, בפער לעומת השנים הקודמות, הן הנפקות PIPE ו-CMPO (הנפקות פרטיות חשאיות לקבוצת משקיעים נבחרת). 78% מההשקעות היו מהסוג הזה - השקעות שאינן פתוחות לכלל השוק אלא לכמות קטנה של משקיעים, שלפעמים גם נחשפים למידע שיתר השוק אינו חשוף אליו. נראה כי המשקיעים הייעודיים לתחום חזרו להשקיע לפני המשקיעים הכלליים, והם מחפשים תגמול מיוחד עבור המומחיות שלהם והשם שלהם, מעבר למה שניתן לכלל השוק.

כשליש מהחברות נמצאות במצוקת מזומנים, עם כמות מזומן המספיקה לפחות משנה. 26% מהחברות נסחרות במחיר נמוך מהמזומן שלהן, כלומר עשויות להפוך ליעדים לרכישה או מיזוג. כבר ראינו חברות ישראליות פרטיות מנצלות מצבים כאלה, ואילו חברות ישראליות ציבוריות הפכו בעצמן ליעדי מיזוג או רכישה.

דחייה לא צפויה בתרופה לאלצהיימר של אלי לילי

חברת התרופות אלי לילי, שנהנית בשנה האחרונה מגאות מרשימה מאוד במנייתה על רקע התקוות לגבי שתי תרופות שלה - התרופה להשמנה מונג'רו (זפבאונד) שאושרה לשיווק לאחרונה והתרופה לאלצהיימר Donanemab שעומדת לפני אישור - ספגה מכה לא צפויה בסוף השבוע. ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, דחתה את מועד ההחלטה לגבי התרופה החדשה, לאחר שביקשה פרק זמן נוסף לבחון את היעילות והבטיחות של המוצר.

התרופה של אלי לילי דומה מאוד לתרופה של החברות ביוג'ן ואסאי, לקמבי, שכבר אושרה לשיווק, ולכן ההערכה הייתה כי גם התרופה של אלי לילי תאושר במהירות כמו לקמבי. תחילה ההערכה הייתה כי התרופה תאושר עד סוף 2023, לאחר מכן נדחה המועד עד סוף הרבעון הראשון של 2024, וכעת הוא נדחה שוב.

דוננמב נמצאה בניסוי הקליני שלה מעט יותר יעילה אבל מעט פחות בטוחה מספרית מלקמבי של ביוג'ן ואסאי, ולכן כנראה האחרונה אושרה, בעוד התרופה של אלי לילי עדיין נבחנת. אומנם קשה מאוד להשוות את הטיפולים ראש בראש, משום שפרוטוקולי הטיפול היו שונים, אבל בניסוי של אלי לילי דווח אחוז גדול יותר של אירועי ARIA, דימומים מוחיים או הצטברויות קטנות של נוזלים במוח - תופעת לוואי המזוהה עם סוג זה של תרופות.

לכאורה כל דחייה באישור של דוננמב, וכל פקפוק בבטיחות שלה, עשויים לעזור למתחרה, לקמבי, אבל בפועל הדברים מורכבים יותר. השוק הוא ענק, גדול מספיק בשביל שתי מתחרות, ובלבד שחברות הביטוח יסכימו לשלם עבור התרופה. ככל שהסקפטיות כלפי שני סוגי התרופות עולה, ייתכן כי חברות הביטוח יעמידו את התרופות הללו במבחנים קשוחים יותר בטרם יאפשרו את השיפוי, או שאולי יאפשרו אותו רק לקבוצה מאוד קטנה של חולים.

בינתיים, ברבעון הרביעי של השנה, ההשקה של לקמבי עוד לא מלהיבה. אסאי, האחראית על השיווק של המוצר, דיווחה לשותפתה ביוג'ן על הכנסות של 7 מיליון דולר בלבד מהמוצר ברבעון, שהוא הרבעון המלא הראשון שבו התרופה נמצאת בשוק.

על-פי דוח של חברת הייעוץ Spherix שעסק בהשקת התרופה, נראה כי הנוירולוגים מרוצים מהתרופה פחות מהממוצע בהשקת מוצרים נוירולוגיים חדשים. עוד נמצא כי הלוגיסטיקה סביב מתן התרופה - יש לבדוק את החולה תחילה לראות אם הוא מתאים ואז לעקוב אחרי כי לוודא שלא פיתח ARIA , וכל זה באמצעות סריקות הדמיה יקרות, וגם מתן התרופה בעירוי הוא תהליך מסובך - היא גורם מרתיע עבור רבים. לא כל המטופלים שהיו אמורים לקבל שיפוי עבור התרופה, אכן הצליחו לקבל ממדיקר, המבטח הממשלתי האמריקאי לבני 65 ומעלה, את השיפוי בפועל, ועבור אלה שכן, בחלק מהמקרים נדרשה השתתפות עצמית שלא יכלו לעמוד בה.

בכל זאת מעריכה אסאי כי הכנסותיה מהתרופות עשויות להגיע ל-8.8 מיליארד דולר ב-2032.

בדוח של Sperix נרמז כי תרופה שיעילותה ברורה יותר, כמו דוננמב, עשויה להטות את הכף לטובת אימוץ משפחת תרופות זו, אבל התפתחות זו, אם אומנם תקרה, נדחתה כאמור בינתיים למועד מאוחר יותר.

אלי לילי נסחרת לפי שווי של 724 מיליארד דולר, ובעבר סומנה כחברת התרופות הראשונה שעשויה לעבור את רף הטריליון דולר. השפעת ההודעה האחרונה על המניה עוד לא ידועה, כי המידע פורסם לאחר סגירת המסחר ביום שישי.