היום שאחרי הבחירות: כמה נשים יש עכשיו בשלטון המקומי?

הסיבוב השני של הבחירות לרשויות המקומיות נגמר, ומהתוצאות אפשר לראות שנשים יעמדו בראש 15 רשויות בלבד מבין 242 הרשויות שבהן התקיימו בחירות. אולם, שיעור הייצוג של נשים ברשויות המקומיות אינו מסתכם רק בזהות ראש העיר.

● בלעדי | שר הבינוי והשיכון: זאת הסיבה שאין פתרון למשבר בענף הבנייה
● האוצר מתכנן הטבת מס דרמטית לרכישת דירה. מי יוכל ליהנות ממנה?
● ההדחה והקאמבק: הסיבוב השני ברשויות הניב תוצאות מפתיעות

מהנתונים שפרסם משרד הפנים וניתח מכון שיטה למדיניות מקומית עולה כי במועצות המקומיות ובעיריות החדשות יכהנו 18% נשים בלבד מבין 2,655 שנבחרו.

על-פי נתונים אלה, שיעור הייצוג הגבוה ביותר של נשים במועצות המקומיות הוא במחוז תל אביב, שם 33% מן המועצות מאויש בידי נשים. במחוז צפון מנגד - 8.6 אחוז בלבד. נתוני המחוזות האחרים נפרשים באמצע: 26.5% ייצוג במחוז מרכז, 24.4% ביו"ש, 18.4% במחוז חיפה, 17.3% במחוז הדרום, ו-15.6% במחוז ירושלים.

למעשה, עוד קודם לבחירות הנוכחיות שיעור הייצוג של נשים ברשויות היה נמוך ביותר. על-פי בדיקת מכון שיטה, בין השנים 2023-2018 כיהנו רק 15% מהסגנים של ראשי הערים היו נשים, ו-23% בלבד שימשו כמנכ"ליות, לעומת 77% מנכ"לים. רק 36% ממהנדסי העיר היו נשים ו-43% בלבד מן היועצים המשפטיים.

התחומים שבהן נשים מצליחות לבלוט יותר בתפקידים הבכירים ברשויות הם רווחה וחינוך: ב-76% מן הרשויות נשים הן מנהלות השירותים החברתיים, ו-60% ממנהלי החינוך הן נשים.

100% סגניות בהוד השרון והרצליה

הערים הבולטות בשיעור הנשים שבהן נשים שימשו כסגניות של ראשי עיר הן הוד השרון והרצליה, עם 100% ייצוג נשי של סגנים, ולאחר מכן גבעתיים ושדרות עם 67%. בכל הנוגע לייצוג נשים בהנהלה הבכירה בולטות לחיוב בת ים עם 100% ייצוג, ולאחר מכן רחובות, מטה יהודה וקריית גת עם 80% ייצוג.

הרשויות שבהן לא מונו סגניות נשים כלל בקדנציה הקודמת על-פי בדיקת מכון שיטה הן אשדוד, ביתר עילית, בני ברק, בת ים, חדרה, כפר סבא, לוד, מודיעין עלית, מודיעין-מכבים-רעות, נהריה, נצרת, עפולה, ראש העין, רהט, רחובות, רמלה ורמת גן.

"אחת הדרכים להתמודד עם העדר הייצוג החמור של נשים בקרב ראשי הראשויות המקומיות ולוודא כי צרכיהן של נשים מובא בסדר היום הרשותי, היא באמצעות המינויים שיעשו ראשי הרשויות שנבחרו", נכתב במסמך הממצאים של מכון שיטה. "סוגיה זו מונחת לפתחם של ראשי הרשויות הנבחרים, אך חשוב וראוי שהציבור שבחר בהם זה עתה יהדהד דרישה זו בתוך הרשויות ולא יוותר על הייצוג של 50% מהאוכלוסייה".

כן הודגש כי "חשיבות הייצוג היא גם בשל מציאות חיים שונה של גברים ונשים שמובילה לכך שהעדר נשים במוקדי קבלת החלטות מחסירה נקודת מבט ומוציאה מהדיונים סוגיות הנוגעות לחייהן של נשים. מחקרים שונים מוכיחים כי מינוי נשים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי מכניס לסדר היום סוגיות ופתרונות אשר רלוונטיים לנשים ואוכלוסיות נוספות אשר חסרות בייצוג. למרות כל המאמצים לקדם ייצוג שוויוני בישראל, בחוק ובאמצעות בתי המשפט, נשים עדיין סובלות מתת-ייצוג חמור במוקדי קבלת ההחלטות הפוליטיות בישראל", נכתב. "כעת, עם בחירת ראשי הרשויות לכהונה של חמש שנים נוספות יש אפשרות להשפיע על הייצוג המגדרי בתפקידים השונים: סגניות בשכר, מנכ"ליות ושדרת ההנהלה הבכירה ברשות".