במשרד האוצר מנסים לשכנע בימים אלה את סוכנויות דירוג האשראי שאין סיבה לחשוש מפני העלייה הקבועה בהוצאות הביטחון בשנים הבאות. חבילת ההתאמות והקיצוצים הרב-שנתית אשר אישרה הממשלה לצד תקציב המדינה החדש תאזן את הגידול בהוצאות, הסבירו באוצר לחברת פיץ', שצפויה לפרסם את הודעת הדירוג שלה בשבוע הקרוב. אלא שבמקביל, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, חורר את הטיעון המרכזי של ישראל כאשר סירב להביא לאישור נתח של 6.6 מיליארד שקל מתוכנית ההתכנסות - כ-30% ממנה.
● היום שאחרי הבחירות: כמה נשים יש עכשיו בשלטון המקומי?
● ראיון | המומחה שמסביר: כך נראה העתיד של יחסי ישראל-ארה"ב
רגע לפני אישורו הצפוי של התקציב בכנסת השבוע, תתכנס הנהלת משרד האוצר לדיון בנושא התמודדות עם הקשיים שחבר הכנסת משה גפני מערים, ובהשלכות שיש לכך על השווקים בכלל וסוכנויות הדירוג בפרט. הפרקים שלא עלו להצבעה בוועדת הכספים כוללים, למשל, את הגדלת הכנסות המדינה עד סוף שנת 2027 ב־1.8 מיליארד שקל מהטלת מס פחמן, 1.7 מיליארד שקל מהעלאת אגרות רכב, 1.5 מיליארד שקל במס רכישה ועוד.
מתוך הבור בעומק 6.6 מיליארד שקל, "רק" 400 מיליון שקל חסרים באופן מיידי לתקציב 2024, שאמור לעלות השבוע לאישור סופי במליאת הכנסת. זה לא אמור לעכב את העברת התקציב. בקרב בכירים באוצר ניתן היה לשמוע היום שתי עמדות שונות באשר לשאלה מניין יביאו את הכסף החסר כדי לאזן את התקציב. הראשונה הייתה שככל הנראה ייערך קיצוץ רוחבי ("פלאט") נוסף מקרב תקציבי משרדי הממשלה השונים.
הגישה השנייה באוצר גורסת שאין צורך בהכבדת הקיצוץ הרוחבי. מכיוון ש־400 מיליון שקל הם פחות מאחוז מסך ההוצאה הממשלתית שהועמדה בתקציב החדש - 584 מיליארד שקל - ייתכן שבאוצר יידעו להתמודד עם הבעיה באמצעות הסטות תקציביות עתידיות. לדוגמה, למנהלת תקומה יש תקציב מזומן של 3 מיליארד שקל ובאוצר מעריכים שלא יספיקו לנצל אותו במלואו עד סוף השנה.
הסיפור שמספרים למשקיעים
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, זועם בשיחות סגורות על אי־העברת צעדי ההתאמות בוועדת הכספים. אף שעיקר הסעיפים הבלתי מאושרים נוגעים לתוכניות בשנים הבאות, ובמילא יעברו עוד משוכות של דיוני תקציבים עתידיים, ברור לראשי האוצר שההתנגדות של גפני פוגעת באמינות הסיפור שהמדינה מספרת למשקיעים ולחברות הדירוג.
בחודש שעבר, בעת שהציג בפני חברי הכנסת במליאה את הצעת תקציב המדינה המעודכן ל־2024, הדגיש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', את החשיבות באישור תוכנית ההתכנסות הרב־שנתית. "העברת התכנית בשלמותה מאותתת לשווקים ולגופים בין לאומיים על הרצינות של הממשלה להתמודד עם האתגר. אי העברת כלל התכנית או דחיית הדיון בהם למועדים אחרים עלולה לאותת לאותם גורמים שאיננו מפנימים את גודל השעה וגודל האתגר, או כי איננו יכולים לו". אי עמידה בכך תהווה מסר שלילי עבור חברות הדירוג, וסמוטריץ' לא יוכל לטעון הפעם כי "אין להם טיעונים כלכליים רציניים", כפי שאמר אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
