לוין סירב להצבעה על השופטת סקפה-שפירא, והמינויים למחוזי ירושלים נדחו שוב

הבוקר (ג') התכנסה הוועדה לבחירת שופטים על-מנת לבחור שופטים לבתי המשפט בחיפה, בצפון ובירושלים. הוועדה סיימה את הישיבה עם מינוי שופטים לבתי משפט השלום במחוז צפון וחיפה בלבד, למרות שהייתה אמורה למנות 6 שופטים לבית המשפט המחוזי בירושלים וכן לבית משפט השלום בירושלים.

מהוועדה נמסר כי היום "המשיך הדיון בעניין המועמדים לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך לא התקבלו החלטות, וכן התקיים דיון על אופן פעילותה של ועדת השניים". 

המועדים הבאים בהם תתכנס הוועדה הם 16 באפריל, 2 במאי, 9 במאי, ו-16 במאי. 

● בלעדי | 100 עורכי דין בצעד חריג: חתמו על עצומה לקידום שופט 
● לוין סירב למנות שופטים למחוזי בירושלים בשל היעדר הסכמה רחבה
● לוין הודיע שיביא למינוי שופטים שיש להם הסכמה רחבה. מה אומר החוק?

זו הישיבה השנייה של הוועדה שבה המועמדים לבתי המשפט בירושלים עולים לדיון, אך הישיבה מסתיימת ללא מינויים שם בשל התעקשותו של שר המשפטים יריב לוין למנות רק שופטים המקבלים הסכמה רחבה, כלומר גם של החברים מהימין, זאת למרות שהחוק קובע כי ניתן למנות שופטים ברוב רגיל כלומר של 5 מתוך 9 חברי הוועדה.

אחת המחלוקות נוגעת לשופטת בית המשפט השלום ג'ויה סקפה-שפירא. לוין ונציגי הימין בוועדה מתנגדים למינויה למחוזי בירושלים, בשל החלטות שקיבלה כשופטת אשר עוררו את זעם הימין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אשר לו נציג בוועדה - חבר הכנסת יצחק קרויזר. בנוסף, אתמול נחשף בחדשות 13 כי בעת ששימשה כפרקליטה, סקפה-שפירא הגישה כתב אישום על עבירה לפי פקודת הטרור נגד השר בן גביר, שהסתיים בזיכוי בשל קשיים ראייתיים. 

היום מונו לבתי המשפט לענייני משפחה בצפון את עורכי הדין גלית מרגלית ביטון לנקרי והרשם הבכיר איתי כרמי. לבתי המשפט לתעבורה בצפון מונו עורכי הדין יוסף יעקבי ורומן קלוגרמן. לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מונו ירון אלתרזון ורונית ויצמן ורשמת ההוצאה לפועל אלה פטל. לבתי משפט לתעבורה מונו עורכי הדין יואב נוריאלי וגנווה נחרס עארף, ולרשמות בכירה עו"ד מילאד תלחמי.

כאמור, מאז כינס לוין את הוועדה, הוא לא מאפשר להצביע על מועמדים שאינם בעלי "הסכמה רחבה" - הגדרה שמשמעותה שחברי הימין בוועדה לא מסכימים למינוי. זאת למרות שלפי החוק ניתן למנות שופטים לערכאות הנמוכות בכל רוב. כלומר' מספיק רוב של 5 מתוך 9 החברים למינוי - וכזה יש במקרה של סקפה-שפירא. לוין יודע זאת, ולכן הוא משתמש בסמכותו כיו"ר הוועדה כדי למנוע הצבעה.

באותו אופן מונע לוין מינוי נשיא לבית המשפט העליון מאז פרשה הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023. מאחר שבוועדה יש רוב למינויו של השופט יצחק עמית בהתאם לשיטת הסניוריטי, ולוין מתנגד למינויו בתוקף, הוא מסרב להעלות את הבחירה להצבעה. עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ בעניין וטרם נדונה. 

עליית מדרגה במאבק בתוך הוועדה

היום הייתה עליית מדרגה במאבק בתוך הוועדה, כאשר שני חברי לשכת עורכי הדין וחברת הכנסת קארין אלהרר דרשו להצביע על מינויה של השופטת סקפה-שפירא. ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר אמר הבוקר כי "לא ניתן שיחזיקו את הוועדה לבחירת שופטים בת-ערובה בכלל ולא לגחמות של הימין הקיצוני בפרט".

מחלוקת נוספת הייתה בעניינו של עו"ד אריאל ארליך, המועמד לבית משפט השלום בירושלים. ארליך הוא מנהל מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת מזה עשור. רוב חברי הוועדה מתנגדים למינויו, ואילו החברים מהימין ינסו לקדם אותו.

ובחזרה לסקפה-שפירא, לה מתנגדי חברי הימין בוועדה. סקפה-שפירא הייתה בעבר פרקליטה במחוז ירושלים בתחום הפלילי ופרקליטה במשך 7 שנים בפרקליטות המדינה, וייצגה את המדינה מדי יום בבית המשפט העליון. בשנת 2014 היא מונתה לשופטת.

השר בן גביר תקף את החלטתה של סקפה-שפירא להרשיע את לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא בתקיפת צעירה פלסטינית בעיר העתיקה בשנת 2021. בן כליפא זוכתה במקביל מאישום בשיבוש הליכי משפט. "תמוה ששופטת שזיכתה קצין במשטרה שהכה נער חרדי באגרופים וטענה שיש להבין ש'אינו עובד בתנאי מעבדה', לא לקחה בחשבון את העובדה שהלוחמת גם היא לא פעלה 'בתנאי מעבדה'".

סקפה-שפירא גזרה על בן כליפא 8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס. בתגובה תקף בן גביר שוב את ההחלטה ואמר כי היא מוכיחה את הצורך ברפורמה המשפטית. "לגזור על לוחמת שהגנה על כולנו מול פורעים עונש מאסר על-תנאי, זה מקומם. לצערי האג'נדה של השופטת גברה על המקצועיות ועל ההלכה המשפטית שלא מרשיעים במקרה כזה".

בנוסף, באוקטובר 2023 שחררה סקפה-שפירא ממעצר שני תושבי מזרח ירושלים שנחשדו כי היללו בשירה לפני לקוחות את הטבח ב-7 באוקטובר. היא שחררה אותם לאחר שקבעה כי מדובר ב"עבירת ביטוי". בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש בנושא.

סקפה-שפירא גם זיכתה לא פעם בתיקים. בין היתר היא זיכתה את מפקד משטרת לב הבירה, נצ"מ שמעון מרציאנו, מתקיפת שני נערים בהפגנת חרדים בשכונת מאה שערים בירושלים בשנת 2020. "מעשיו של הנאשם באירוע בוצעו בתנאי שטח קשים, כשהוא נאלץ להתמודד עם מאות מפגינים שהשליכו אבנים וחפצים וקראו קריאות נאצה קשות", קבעה.

בוגרי ישיבת עלי והשופטת החרדית הראשונה

בין המועמדים הנוספים לבית המשפט המחוזי בירושלים שעלו לדיון היום נמצא שופט בית הדין לעבודה עמיצור איתם, בנו של השר ויו"ר המפד"ל לשעבר אפי איתם. חברי לשכת עורכי הדין, וההערכה היא שגם השופטים, צפויים להתנגד למינויו.

איתם הוא שופט צעיר באופן יחסי במערכת, והמעבר בין שיפוט בבית הדין לעבודה לבית המשפט המחוזי הוא מהלך חריג. לרוב שופטי בית הדין לעבודה מתקדמים לבית הדין הארצי לעבודה. איתם הוא בוגר המכינה עלי. הוא התמחה ועבד כעורך דין צעיר בפרקליטות מחוז ירושלים בתחום האזרחי.

מועמדים נוספים למחוזי ירושלים הם: השופטת החרדית הראשונה חוי טוקר; עו"ד דוד זיילר ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שהוא המועמד היחיד מהשוק הפרטי המועמד ישירות למחוזי בירושלים; אלעד פרסקי מבית משפט השלום בירושלים; השופטת הרבנית פנינה נויבירט מהשלום תל אביב; שופטי בתי המשפט למשפחה ערן שילה ואורית בן דור-ליבל; ירון מינטקביץ, שכבר מכהן במינוי בפועל במחוזי ירושלים; וקרן אזולאי, רשמת בית המשפט העליון.