להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
העיסוק בסוגיית גיוס החרדים הולך וגובר בשבועות האחרונים. כחלק ממנו צץ לאחרונה "מסמך" שלכאורה מאיר את הסוגיה באור אחר לחלוטין. נתקלנו בו גם ברשת החברתית איקס - באחד המקרים הוא נוסף כתגובה לבדיקה של המשרוקית בנושא - ולאחרונה הוא אף הוצג בשידור בטלוויזיה. "אני רוצה להראות לך דבר מעניין", אמר מרדכי (מוטק'ה) בלוי למגיש ערוץ הכנסת, יעקב אילון. "יש לי פה דף, בדף הזה אומר האלוף (במיל') דן ביטון שבשנת 2020 (היו) 144 אלף נערים שקיבלו צווי גיוס. 67,100 התגייסו. 66,500 לא התגייסו. איך זה מתחלק? 12 אלף חרדים קיבלו דחייה. עשרת אלפים הלכו לשירות לאומי, ביניהם גם חרדים. תקשיב טוב לנתון: 44,500 חילונים לא התגייסו לצבא, מרביתם מגוש דן רבתי…". בלוי הוצג בראיון כאחד "מראשי דגל התורה" - מפלגה החברה בקואליציה, שראשיה עשויים להכריע כיצד תתפתח ההתנגשות הצפויה בסוגיה. מה עומד מאחורי המסמך שהציג?
בדיקה זריזה גילתה שקל יותר להגיד מה לא עומד מאחוריו. האלוף במיל' ביטון השיב לנו כי הוא "לא עומד מאחורי נתוני הגיוס שהופצו כביכול בשמי". מדובר צה"ל נמסר לנו: "הנתונים אינם נכונים ולא יצאו מטעם צה"ל". ובכל זאת, מהם הנתונים הנכונים בסעיפים שהציג בלוי? נציג כאן שתי נקודות (פירוט נוסף ניתן למצוא ב"בדיקה המלאה").
מיהם רוב מקבלי הפטור? לפני ה"נתונים" שהוצגו בשידור רוב מוחלט של מי שלא התגייסו הם חילונים. אלא שנתוני מבקר המדינה שפורסמו בסוגיה מגלים שהתמונה היא הפוכה. בשנת 2020 שהוזכרה על ידי בלוי, 31.1% מפוטנציאל הגיוס בקרב הגברים זכו לפטור: 16.8% על סעיף "תורתו אומנותו", לעומת 14.3% שהוציאו פטור על כל הסיבות האחרות ביחד (רפואי, מגורים בחו"ל, עבר פלילי, שירות אזרחי וכו'), וגם בהם יש כמובן מי שאינם חילונים.
מי עושה שירות לאומי? בלוי דיבר על עשרת אלפים שהלכו לשירות לאומי, ש"ביניהם גם חרדים". זה נתון שלמעשה לא אומר דבר בהקשר הנידון. במסמך שמופץ ברשתות מדובר במפורש על עשרת אלפים חרדים ש"ביצעו שירות לאומי". וזה נתון מופרך. לפי דוח מבקר המדינה, ב־2020 היו כ־13 אלף מתנדבים בשירות הלאומי שלא מהחברה הערבית. מתוכם, רק כ־1,200 הגיעו מהחברה החרדית. אלה בעצם נתונים דו־שנתיים (שירות לאומי של חרדים נמשך שנתיים), כך שהנתון לגבי מחזור ספציפי הם נמוכים אף יותר. לפי "שנתון החברה החרדית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2020 הצטרפו לשירות הלאומי רק 495 גברים חרדים. כ־5% מהנתון שמופיע במסמך.
מבלוי נמסר בתגובה: "א. אני מתנצל על הציטוט של אלוף (מיל') דן ביטון, שכביכול סיפק את הנתונים שפרסמתי... רק תמהני, למרות שדברי האלוף רצים כמה ימים בכל מקום הוא לא הכחיש אותם, עד שאתם פניתם אליו.
ב. עם כל הכבוד לדו"ח מבקר המדינה, הנתונים על לא-מתגייסים ידועים לראשי אכ"א בצבא ובהחלט ישנם משתמטים, במספרים לא קטנים, מטעמי נוחות או פציפיסטים.
ג. בני הישיבות לא משתמטים אלא מקבלים דיחוי מטעם 'תורתו אומנותו'.
ד. אין באמת 'שוויון בנטל' כי יש חי"רניקים וגולנצ'יקים ועוד יחידות גיבורים... אבל: אחוזים גבוהים בצבא הם רק תומכי לחימה. כלומר, יושבים בחדרים ממוזגים כמו יחידת 8200 ולוחמי סייבר ואספקה. כך שבכל מקרה אין שוויון!
ה. בקרב הציבור החרדי, מי שאינם לומדי תורה מתנדבים בכל הארגונים, וכן עושים שירות לאומי.
לסיום: ההתקפה על כלל הציבור החרדי בנושא הגיוס נובעת מבורות והסתה".
בשורה התחתונה: דבריו של בלוי לא נכונים. הנתונים השונים שהוזכרו על ידו אינם קשורים לאלוף במיל' דן ביטון, ומדובר צה"ל נמסר כי הם אינם נכונים. לפי דוח מבקר המדינה, רוב הפטורים שניתנו ב־2020 נבעו מסעיף "תורתו אמונתו".
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מרדכי (מוטק'ה) בלוי
מפלגה: דגל התורה
תוכנית: החדשות, ערוץ הכנסת
תאריך: 4.3.24
ציטוט: "ב־2020, 12 אלף חרדים קיבלו 'דחיית שירות'... (בזמן ש) 44,500 חילונים... לא התגייסו"
ציון: לא נכון
הרב מרדכי (מוטק'ה) בלוי, מפקח חינוכי ומבכירי דגל התורה, התראיין לתכנית "החדשות" בערוץ הכנסת, והתייחס לסוגיית הגיוס: "אני רוצה להראות לך דבר מעניין", הוא אמר למגיש יעקב אילון. "יש לי פה דף, בדף הזה אומר האלוף דן ביטון, אלוף במיל'. הוא אומר שבשנת 2020 144 אלף נערים קיבלו צווי גיוס. 67,100 התגייסו. 66,500 לא התגייסו. איך זה מתחלק? 12 אלף חרדים קיבלו דחייה. 10 אלף הלכו לשירות לאומי, ביניהם גם חרדים. תקשיב טוב לנתון: 44,500 חילונים לא התגייסו לצבא, מרביתם מגוש דן רבתי, הכוונה למדינת תל-אביב. האם מישהו, האם מישהו שמדבר על שירות צבאי בודק כמה אחוזי גיוס יש מצפון תל-אביב? כמה אחוזי גיוס לקרבי יש מצפון תל-אביב? לקרבי מסכן חיים?"
הרב בלוי אינו נבחר ציבור, אך מצאנו לנכון לבדוק את טענתו בכל זאת משתי סיבות. ראשית, הוא מחזיק בתפקיד בדגל התורה, אחת המפלגות המרכיבות את יהדות התורה. בכיכר השבת כינו אותו "בכיר 'דגל התורה'". יעקב אילון, שראיין את בלוי בריאיון הנדון, הציג אותו כ"מראשי דגל התורה". למעשה, גם הטייטל בתחילת הבדיקה - "מפקח חינוכי ומבכירי דגל התורה" - הוכתב לנו על-ידי בלוי עצמו. כלומר, למרות שהוא לא נבחר ציבור כן יש לו תפקיד משמעותי בפוליטיקה של מפלגה החברה בקואליציה (אם כי לא מפרטים מהו בדיוק). שנית, מעבר לראיון עצמו, לא מדובר בפעם הראשונה בה הנתונים האלו מופצים: כך למשל הנתונים האלו הודבקו בתגובה לאחד הפוסטים של המשרוקית באיקס, וכבר לפני כשנה העמוד "בודקים" התמודד עם הטענה (והפריכו אותה על סמך כתבה בישראל היום). לכן מצאנו לנכון להזים את הטענה.
פנינו לאלוף (מיל') דן ביטון ושאלנו אותו אם הוא עומד מאחורי הנתונים שמופצים בשמו. הוא השיב: "לא עומד מאחורי נתוני הגיוס שהופצו כביכול בשמי". גם דו"צ הכחיש את הנתונים: "הנתונים אינם נכונים ולא יצאו מטעם צה"ל".
הדבר מספיק כדי להראות שאין בנתונים האלו דבר. עם זאת, מצאנו לנכון לפרק את הנתונים לגורמים כדי להראות מדוע הם גם לא אפשריים. ראשית, דוח מבקר המדינה מ-2023 (בו השתמשנו גם בבדיקה קודמת של המשרוקית) עסק בפילוח מקבלי הפטור. הדוח לא מביא את הנתונים לפי שנת הגיוס בפועל אלא לפי שנתון הלידה, ומציין את השנה בה היה אמור להיות הגיוס. ב-2020 התגייסו בעיקר משנתון הלידה 2002. בשנה זו, מקרב פוטנציאל הגיוס של הגברים 16.8% קיבלו פטור על סעיף תורתו אומנותו, לעומת 14.3% שהוציאו פטור על כל הסיבות האחרות ביחד (רפואי, מגורים בחו"ל, עבר פלילי, שירות אזרחי וכו'). מקרב הנשים, 36.4% הוציאו פטור על בסיס דתיות, בעוד 7.9% בלבד הוציאו פטור על כל הסיבות האחרות. קרי, רוב רובם של מוציאי הפטור עשו זאת על בסיס דת. זאת בניגוד מהעולה מהנתונים בהם נקב בלוי, לפיהם כשני שליש מאלו שקיבלו פטור מגיוס בשנתון זה היו חילונים.
שנית, בלוי הפנה אותנו לכתבה בגלובס מאת דרור מרמור, שהתבססה על הנתונים האלו של מבקר המדינה. הכתבה מגיעה למסקנה ההפוכה מזו של גלובס: "למרות שפע כותרות וגיחוכים על הנוער המפונק והנהנתן, החברה הציונית עדיין משרתת בצבא בהמוניה". ייתכן שבלוי התכוון להוכיח את דבריו באמצעות הפסקה הזו: "בחודש שעבר גם פרסם אגף כוח אדם של צה"ל את שיעור הגיוס לפי ערים. שיעור הגיוס בעיר תל אביב (הכולל גם את העיר יפו) עמד על 68%. לא להיט, אבל רחוק מהנהנתנות שמייחסים בהכללה לצעירי העיר. 90% מהתל אביבים שגויסו הוגדרו לפי נתוני אכ"א כצעירים שמשרתים 'גיוס משמעותי'".
צה"ל לא חושף את נתוני הגיוס המלאים, ומראה רק את עשר הערים והמועצות המובילות, בחלוקה לגברים ונשים. כך שלא ניתן לדעת כמה באמת קיבלו פטור מגיוס מכל ערי גוש דן. בנוסף, העשירייה המובילה היא לפי ציון משוקלל, שכולל גם אחוזי גיוס אבל גם אחוזי הליכה לקרבי ומיצוי קצונה. כלומר, יכולות להיות ערים עם יותר גיוס שלא נכנסו לרשימה בגלל קרירטיונים אחרים. הנתונים האחרונים שוחררו ב-2023, ומתייחסים למי שהתגייסו ב-2019, כלומר עדיין אין נתונים פומביים על אחוזי הגיוס של 2020. כמו כן, קשה להגדיר במדויק את גוש דן, ויש הגדרות שונות. אם נשתמש ביישובים המקובצים תחת "אזור דן" בפיקוד העורף, הרי שניתן למצוא מספר יישובים מגוש דן ביישובים המובילים.
תחילה, הערים הגדולות: בקרב גברים, הרצליה (82.2% גיוס), רמת גן (81.9%) ופתח תקווה (74.8%) נכנסו לעשירייה. בקרב נשים, הערים הן הרצליה (78.8%), רמת גן (77.4%), חולון (69.5%) ותל-אביב-יפו (66.2%). בנוסף, ניתן גם לספור את ראשון לציון, המוגדרת על-ידי משרד התחבורה כחלק מהאזור של גוש דן (פיקוד העורף צירף אותה לשפלה), ושנכנסה לעשירייה גם בקרב גברים (83.7%) וגם בקרב נשים (77.8%). שנית, הערים הבינוניות: בקרב גברים הערים המובילות מאזור דן היו קרית אונו (87.2%), רמת השרון (84.7%) וגבעתיים (82.4%). בקרב נשים היה מדובר ברמת השרון (83.4%) וגבעתיים (84.4%). שלישית, הערים הקטנות: בקרב גברים הערים המובילות מאזור דן היו גבעת שמואל (87.7%) ויהוד (90%). בקרב נשים היה מדובר בקרית אונו (86.5%; לא ברור מדוע העיר נמצאת בכל מגדר בקטגוריה אחרת) ויהוד (79.9%). כלומר, ניתן לראות שערים שונות בגוש דן מובילות במיצוי פוטנציאל הגיוס שלהן.
שלישית, נתוני הגיוס עצמם לא מסתדרים עם הכתוב. לפי דוח המבקר האמור, מתוך השנתון של 2002 רק 31.1% מהגברים ו-44.3% מהנשים קיבלו פטור מגיוס. לעומת זאת, לפי הנתונים בהם נקב בלוי, 46.2% לא התגייסו ב-2020 (יצוין שסך המתגייסים והלא מתגייסים מגיעים רק ל-133,600 איש, פחות מ-144 אלף צווי הגיוס שנשלחו לפי הנתונים בהם נקב בלוי, אך החישוב נעשה מתוך 144 אלף). הדבר לא מתאפשר מתמטית.
רביעית, הדבר לא מסתדר עם מספר תלמידי הישיבה והאברכים שטרם קיבלו פטור. לפי נתוני משרד החינוך כפי שמופיעים בשנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2020 היו 59,564 תלמידי ישיבה ואברכים דחויי גיוס. לפי דובר צה"ל, "כל מועמד לשירות ביטחון שנמצא במעמד לקבלת פטור מטעמי 'תורתו אומנותו' מקבל דחיית שירות התקפה לשנה. במעמד הדחייה, המועמד לשירות ביטחון מקבל את תאריך ההתייצבות הבא לטובת בחינת המשך התאמתו לקבלת פטור מטעמי 'תורתו אומנותו'". כלומר, הסטטיסטיקה בכל מקרה אמורה לכלול יותר מ-12,000 איש שלא התגייסו בשל תורתו אומנותו, שכן מי שטרם קיבלו פטור מגיוס (שמגיע בגיל 26) מקבלים צו חדש מדיי שנה.
חמישית, נתוני השירות הלאומי: לפי דוח מבקר המדינה מ-2021, ב-2020 היו 12,981 מתנדבים בשירות הלאומי שלא מהחברה הערבית (בהנחה שכל 1,583 המתנדבים המסווגים תחת "נוער במצוקה" ו"אנשים עם מוגבלות" הם מהחברה היהודית). מתוכם, 1,192 הם מהחברה החרדית. אבל הנתונים האלו לא מלמדים כמה הצטרפו לשירות הלאומי, כיוון שלמתנדבים ישנה אופציה לשרת שנה אחת או שנתיים, וגברים חרדים - המתגייסים מכוח חוק שונה - מחויבים לשרת במשך שנתיים (לפי דוח המבקר; לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה תקופת המינימום עומדת על שנה וחצי). כלומר, לא כל אותם 13 אלף מתנדבים הם מי שקיבלו צו גיוס באותה שנה. לדוגמה, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2020 הצטרפו רק 495 גברים חרדים לשירות הלאומי. במקרה של כל השאר, לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הם יכולים להתנדב לשירות לאומי רק לאחר שקיבלו פטור צבאי. יצוין שגם דרוזים מקבלים צווי גיוס, אולם רק ב-2023 התגייסה האישה הדרוזית הראשונה, ומקרב הגברים בשירות הלאומי ב-2021 רק 592 מתנדבים היו ערבים ודרוזים יחדיו, כך שניתן להניח שמספר הדרוזים שהולכים לשירות לאומי במקום לצבא הוא זניח.
עדכון: לאחר הורדת הבדיקה לדפוס קיבלנו נתונים ממנהלת השירות הלאומי, לפיה בשנה הקלנדרית 2020 היו 11,844 מצטרפים חדשים לשירות הלאומי (כולל מהחברה הערבית והדרוזית), ועוד 518 חרדים. עוד ציינו בתגובה שבעוד האוכלוסייה הכללית יכולה להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24, חרדים (שכאמור, מצטרפים לשירות לאומי מכוח חוק שונה) רשאים להתנדב עד גיל 27.
מטעם הרב בלוי נמסר בתגובה: "א. אני מתנצל על הציטוט של אלוף (מיל') דן ביטון, על כך שכביכול הוא סיפק את הנותנים שפרסמתי ברשת הוואטסאפ. רק תמהני, למרות שדברי האלוף רצים כמה ימים בכל מקום הוא לא הכחיש עד אשר אתם פניתם אליו.
ב. עם כל הכבוד לדו"ח מבקר המדינה, הנתונים על לא מתגייסים ידועים לראשי אכ"א בצבא ובהחלט ישנם משתמטים במספרים לא קטנים מטעמי נוחות או פציפיסטים.
ג. מה כאן הקשר לבנות הפטורות מטעמי דת ומצפון עוד מימי בן גוריון. ע"פ כל רבני החרדים בעבר ובהווה הפסק של רבינו החזו"א והרב מבריסק הוא 'גיוס בנות - יהרג ובל יעבור'.
ד. בני הישיבות לא משתמטים אלא מקבלים דיחוי מטעם 'תורתו אומנותו'.
ה. אין באמת 'שוויון בנטל' כי יש חי"רניקים וגולנצ'יקים ועוד יחידות גיבורים, לוחמים שמסכנים חיים למען עם ישראל. אבל: אחוזים גבוהים בצבא הם רק תומכי לחימה כלומר יושבים בחדרים ממוזגים כמו יחידת 8200 ולוחמי סייבר ואספקה. הם ממש לא בסכנת חיים - כך שאין בכל מקרה שוויון!
ו. בקרב הציבור החרדי שאינם לומדי התורה מתנדבים בכל הארגונים וכן עושים שירות לאומי.
לסיום: ההתקפה על כלל הציבור החרדי בנושא הגיוס נובעת מבורות והסתה".
לסיכום, דן ביטון לא הפיץ נתונים שכאלה וצה"ל מסר שהם לא נכונים. בנוסף, המספרים האלו לא מסתדרים מתמטית עם הרבה מאוד נתונים גלויים. לכן דבריו של בלוי לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.