"בשורה למיליונים": באירופה מצאו פשרה בנוגע לעובדי "כלכלת החלטורות"

רמת הציפיות ההתחלתית הייתה בשמיים. הנציבות האירופית הכריזה לפני כשלוש שנים על רצונה לעשות סדר מקיף בתחום כלכלת החלטורות (Gig Economy) באיחוד האירופי, ולעגן בחוק זכויות סוציאליות של מיליוני עובדי פלטפורמות השליחויות וההסעות ביבשת - כולל ימי חופשה, תשלומי פנסיה ויחסי עובד-מעביד - ולמנוע "ניצול של החוקים" על ידי כמה חברות ענק גלובליות.

בהליך מפרך נוסחו קריטריונים לבחינה אם שליח הוא עובד או עצמאי, עד לרמת הלבוש והמראה, ורק לפני כשנה הכריז האיחוד על "מהפכה" שתהיה רלוונטית ל-28 מיליון עובדים באיחוד האירופי.

● ניתוח | בפינלנד פסקו: שליחי וולט הם עצמאים. בישראל מחכים להכרעה
● ארה"ב: אושר חוק שמחייב את טיקטוק למכור את פעילותה במדינה  

אבל בסופו של דבר, אישרה ביום ב' המועצה האירופית גרסה מרוככת מאוד ומדוללת של ההצעה.

בליבה של זו עומדת פשרה של הרגע האחרון, שלפיה כל מדינה מחברות האיחוד תמשיך ליישם בפועל את חוקי העבודה שלה עצמה, הנתונים לפרשנויות בתי המשפט, לתקדימים אירופיים ולהסכמים קיבוציים בנושא ההעסקה על ידי פלטפורמות השליחויות השונות.

בריסל מתעקשת בכל זאת כי מדובר בהישג, בעקבות כמה סעיפים תקדימיים שאומצו. עם זאת נציגי פלטפורמות השליחויות - "אובר" ו"בולט" בתחום התחבורה, ו"וולט" (שנרכשה על ידי DoorDash), "דליוורו", "דליוורי הירו" ואחרים בתחום המזון - אמרו כי מדובר ב"המשך הסטטוס קוו".

הפשרה התקבלה בעקבות התנגדות טרייה של כמה מדינות מפתח באיחוד להצעה המקורית, והיא מספקת הצצה לדינמיקה של קבלת ההחלטות בגוף העל-לאומי שבו 27 מדינות חברות.

גרמניה הביעה התנגדות לגרסה המחמירה

ללא ספק, כלכלת החלטורות היא התפתחות מודרנית, השלכה של הטכנולוגיה המתפתחת שהאיחוד האירופי נשבע להתמודד איתה בזמן, ולא רק אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. אבל מה שמסתבר כאפשרי לביצוע בתחום הרשתות החברתיות וה-AI - כאשר כל החברות שייפגעו מהתקנות החדשות הן אמריקאיות - הופך לאפשרי פחות כאשר החברות שייפגעו הן אירופיות בחלקן ("וולט" צמחה בפינלנד, "דליוורי הירו" היא חברה גרמנית, בין היתר).

בחודשים האחרונים, אחרי שנים של ניסוח הקריטריונים ומאבק לוביסטים בבריסל נגד התקנות, הביעה גרמניה את התנגדותה לאופי המחמיר שלהן. זה נבע בין היתר מחילוקי דעות בתוך הממשלה הגרמנית בנושא, ובעיקר מהעמדה של המפלגה הליברלית, שהאמינה כי הדבר יפגע בצמיחה האירופית. גם צרפת התנגדה, וגורלה של הדירקטיבה המוצעת בנוסחה המקורית נחרץ. בחודשים האחרונים עלו לדיון כמה נוסחים מרוככים שלה, אך הם נדחו, בין היתר בשל הצורך להגיע להסכמה פה אחד של 27 המדינות החברות.

ביום ב' הציגה בלגיה, הנשיאה הזמנית של האיחוד האירופי, נוסח מרוכך עוד יותר, וההצעה עברה לראשונה את מבחן מועצת אירופה, הגוף שבו מיוצגות כל מדינות האיחוד. כעת היא תנוסח לפרטי פרטים על בסיס ההסכמות, ותעמוד להצבעה בפרלמנט האירופי בחודש הבא, שם היא צפויה לעבור ברוב גדול.

העברת חובת ההוכחה לפלטפורמות עצמן

אז אילו בשורות בכל זאת יש בדירקטיבה שהתקבלה? לפי בריסל, אחד הצעדים המשמעותיים ביותר הוא העברת האחריות להוכחת אי-קיום יחסי עובד-מעביד באופן גורף לפלטפורמות השליחויות, כאשר יש עובדות המצביעות על שליטה וניהול מצד חברת הפלטפורמה. כלומר: השליח (או "השותף" כפי שחברות מסוימות מכנות את העובדים) יוכל לעתור לבתי משפט מקומיים ולטעון כי "סווג בטעות" כעצמאי. הדבר אמור לעודד את החברות הללו לאפשר לעובדים לעבוד במקביל בעבודות אחרות, להימנע מדרישות שיכולות לכונן יחסים כאלה, ובאופן כללי להעביר מעט מן הכוח לעובדים מן השורה. עם זאת, כל מנגנון הקריטריונים שהוגדר אחרי שנים של עבודה נגרע מההצעה החדשה, לפי הדיווחים.

נוסף על כך, בבריסל מתכוונים לדרוש מפלטפורמות השליחויות "שקיפות רבה יותר" בנושא האלגוריתמים שמקצים את העבודה, והשיקולים שעומדים בבסיסם. לפי שר העבודה הבלגי, שהוביל את הדיונים על הפשרה, מדובר ב"תקדים עולמי", שבו לעובדים תהיה הזכות להבין כיצד פועל האלגוריתם, ומדוע קיבלו משימות כאלו ולא אחרות. הדירקטיבה גם דורשת פיקוח אנושי על האלגוריתמים הללו, ואוסרת על החברה להביא בחשבון "נתונים אישיים" כמו מצב פסיכולוגי או מידע רפואי בהקצאת המשימות.

"מדובר בצעד היסטורי שיקדם את האיחוד האירופי", אמר השר הבלגי. "נעניק תנאי עבודה טובים למי שמספק לנו את הארוחות בבית ונשפר את התנאים והזכויות של 28.5 מיליון האירופים העובדים בכלכלת הפלטפורמות האירופית".

"יותר זכויות לעובדים, בלי לפגוע בפלטפורמות"

"זהו יום היסטורי לעובדים ב-Gig Economy", אמר הנציב לענייני עבודה וזכויות סוציאליות בנציבות האירופית. "החוקים החדשים ברמה האירופית יעניקו לעובדי הפלטפורמות זכויות רבות יותר, מבלי לפגוע ביכולת של הפלטפורמות לצמוח. האיחוד האירופי רשם הישג היום".

חברות הפלטפורמות עצמן אמרו כי לא מדובר בבשורה גדולה. "המחוקקים האירופים הצביעו כדי להמשיך בסטטוס קוו, כאשר הסטטוס של עובדי הפלטפורמות ימשיך להיקבע על בסיס מדינה או בית משפט", אמר דובר של "אובר". חברות נוספות הביעו עמדה דומה.

 נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין / צילום: Associated Press, Virginia Mayo

אם תאושר בפרלמנט האירופי בחודש הבא, הדירקטיבה האירופית תעבור לשלב של יישום במדינות האיחוד האירופי, שיצטרכו למצוא דרך לשלב את הוראותיה בתוך החוקים הלאומיים שלהן, בטווח זמן של עד שנתיים.

למעשה, המשך הסטטוס קוו, כפי שכינו את המצב פלטפורמות השליחויות בתגובה לתקשורת האירופית, אומר כי בכל מדינה ישנם תנאים אחרים. בגרמניה, למשל, עובדי הפלטפורמות זכאים לפי חוק ל-20 ימי חופשה בשנה ולימי מחלה. בספרד הם נחשבים לעובדים שכירים מן המניין. בדנמרק, לעומת זאת, הם עצמאים, ובית משפט בפינלנד קבע בחודש שעבר כי גם במדינה נורדית זו אין יחסי עובד-מעביד. התמונה שונה לפי חוקי העבודה הלאומיים ופרשנות בתי המשפט.

בישראל ממתינים להכרעה בנושא של בית הדין הארצי לעבודה.