בשותפות ישראלית: הסעודים במו"מ להיכנס למיזם שיחבר בין אסיה לאירופה

חברת סינטוריון האמריקאית נמצאת במשא ומתן מתקדם עם חברה סעודית לצירופה כשותפה לפרויקט כבל תקשורת שיעבור בישראל ובממלכה הערבית, כך נודע לגלובס.

המיזם, שנקרא TEAS (Trans-Europe Asia System), מוערך בסכום של כ־900 מיליון דולר, וכולל שני כבלים: הראשון, Med West, מיועד לצאת ממארסיי בצרפת ולעקוף את תעלת סואץ דרך אשקלון, עקבה, ג'דה בערב הסעודית, ג'יבוטי ועומאן, ולהגיע עד להודו.

● סנונית ראשונה: באיחוד האירופי אישרו רגולציה על בינה מלאכותית
● האם התשובה הישראלית לסרטונים של OpenAI תעמוד במבחן המסחרי?

הכבל השני, שמעורר עניין רב יותר, הוא Med East. הכבל זה מיועד להתחיל בפסקארה שבאיטליה, לעבור ביוון, קפריסין ואז לעבור בישראל דרך ראשון לציון; משם, דרך מעבר אלנבי לירדן, ערב הסעודית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות, עומאן, פקיסטן ועד להודו. בכך, ישראל תהפוך לנתיב חליפי ובטוח לכבלי התקשורת בין אירופה לבין המזרח, שמתבססים על נתיב דרך הים האדום שעליו מאיימים כיום המורדים החות'ים.

זווית ישראלית מסקרנת נוספת בפרויקט היא מעורבות קרן ההשקעות בתשתיות, קיסטון, שמחזיקה בכ־30% מ־TEAS. מייסדי הקרן הם רוני בירם (שמכהן כיו"ר), ד"ר נבות בר (שמכהן כמנכ"ל ודירקטור) וד"ר גיל דויטש. בין הנכסים שמעורבת בהם הקרן בישראל נמנים תחנת הכוח IPM, אגד וחברת האנרגיות המתחדשות סאנפלאואר. לפני כשלושה שבועות צירפה הקרן את מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר, לירן אבישר בן־חורין, לתפקיד מנהלת תחום התקשורת בקרן. מאז הקמתה, גייסה קיסטון הון בהיקף של כ־1.35 מיליארד שקל. מאז הקמתה, גייסה קיסטון הון בהיקף של כ־1.35 מיליארד שקל.

המיזם יקצר את עיכוב בעברת מידע

הצטרפותה של חברה סעודית מהווה שלב מהותי במיזם השאפתני. כניסת החברה לפרויקט צפויה לקרב את מועד פריסת הסיבים לאורך התוואי שאורכו כ־20 אלף ק"מ, תהליך שלפי הערכות עשוי לקחת כשלוש שנים. אמנם מדובר בחברה סעודית פרטית ולא ממשלתית, אך בהיעדר אור ירוק מבית המלוכה, היא ככל הנראה לא הייתה שואפת להצטרף למיזם. עבור השלטון הסעודי, הצטרפות החברה לפרויקט היא כמובן יתרון משמעותי, שכן מיזם זה יביא להקמת מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) לאורך כל הנתיב, שיספק בין היתר מקומות עבודה.

המיזם הנוכחי מעורר סקרנות בינלאומית רבה, בעיקר בגלל שמדובר בתוכנית שקצרה במאות ק"מ מהנתיב השגרתי של הים האדום. המשמעות היא שהתוכנית תקצר את העיכוב בהעברת המידע, נושא מרכזי בסיטואציה שבה 54 שחקנים בעולם צורכים 85% מהדאטה.

נושא נוסף הוא הביזור של הכבלים והסיכונים. בעולם חוששים מהאיום החות'י בגלל שלא פחות מ־17% מהתקשורת העולמית עוברת דרך 16 כבלים תת־ימיים שפרוסים באזור באב אל־מנדב. נזכיר שרק לאחרונה, בתחילת חודש מרץ, פגעו המורדים מתימן בספינת המשא הבריטית, רובימאר, והובילו לשקעיתה בים, מה שגרם לפגיעה בכבלים באזור.

שלב נוסף בתוכנית של ביידן

המיזם מהווה נדבך מוחשי ראשון למסדרון הימי שהציג בחודש ספטמבר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מיוון, דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, להודו. אותו מסדרון מיועד אמנם בראש ובראשונה לחבר את תשתיות התחבורה במרחב עם מסילות ברזל רבות, אך גם מעוניינים ליצור חיבורים של תשתיות החשמל והתקשורת. עבור ישראל, פרויקט כמו TEAS יוביל לתועלת גיאופוליטית בכל הזירות: מדינות האזור ירצו בקשר יציב עם ירושלים, כי אותו כבל יהווה אינטרס כלכלי עבורן - במיוחד ערב הסעודית, שבירושלים שואפים לנרמל את היחסים איתה, אף שהתהליך מתעכב בעקבות המלחמה בעזה. בד בבד, מדינות אירופה שחפצות ברוחב הפס היציב עם הודו, יזדקקו למענה שיעבור דרך ישראל.