תשלמו יותר ותקבלו פחות: אלו הקיצוצים בתקציב שתרגישו ממש בקרוב

יום הבראה יקוצץ מהעובדים במשק כדי לממן את מתווה המילואים

אחד המהלכים שנעשו במסגרת התקציב שעבר אמש הוא גביית מס של יום אחד מ"דמי ההבראה" שמקבל כל עובד בישראל. על־פי חוק, כל מעסיק מחויב לתת לעובדים תשלום נוסף בשם "דמי הבראה" בכל שנה, בהתאם לוותק שלהם במקום העבודה. עובדים עם שנה אחת לפחות מקבלים חמישה ימים, אחרי שנתיים מקבלים שישה ימים, אחרי ארבע עד עשר שנים מקבלים שבעה ימים וכן הלאה. שווי כל יום הבראה הוא 418 שקלים במגזר הפרטי, ו-471 שקלים במגזר הציבורי.

● למדינה חסרים 33 מיליארד שקל ממסים, והציבור ישלם אותם
● אורן דורי, פרשנות | גפני הצליח לכופף את האוצר, ועכשיו למשקיעים הזרים יש סיבה לדאגה

כדי לעזור לממן את ימי המילואים הנרחבים הנדרשים לצורך המלחמה, הממשלה "מקצצת" יום הבראה אחד מכלל העובדים במשק, כך שתשלום דמי ההבראה השנתי יפחת בשווי יום אחד. המעסיקים עדיין יידרשו להפריש סכום זה, שלמעשה ייגבה כמס על־ידי הממשלה.

החוק עבר בכנסת לאחר הסכם שנחתם בחודש ינואר בין המדינה, ההסתדרות וארגוני מעסיקים, שקובע שדמי ההבראה המשולמים חודשית ינוכו בכל חודש לאורך שנת 2024. ההסכם יחול על עובדי המגזר הפרטי והציבורי כאחד.

עידן ארץ

הכבישים נשארו מחוץ לתקציב

התקציב שאושר אמש כולל בתוכו את הסיכום בין משרדי האוצר והתחבורה על קיצוצים בתוכנית פיתוח הכבישים. כך, במסגרת התקציב המעודכן, נדחו פרויקטים רבים ובהם שדרוג מחלף עטרות, כביש 60 במקטע שבין צומת אלעזר לצומת הגוש, כביש 85 במחלף נחל עמוד, מחלף גלעם בכביש 781, כביש 780, כביש 444, מחלף עתלית ומחלף המוביל. בנוסף, צומצמו פרויקטים שונים, בהם טיפול בקטרי רכבת מזהמים, פרויקט המטרופן ליצירת שבילי אופניים במטרופולין חיפה, צמצום של פרויקט כביש 57, ומחלף מגידו בכביש 66.

בנוסף, פרויקטים שונים שתוקצבו הותנו במקורות תקציביים עתידיים. כך, למשל, קו מטרונית בקריית אתא מותנה באישור השוואת אגרות רכב חשמלי, כך שאלו יכנסו לתוקף לכל המאוחר בספטמבר השנה. גם השלב השני של רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית אותה יזמה השרה רגב, אשר כולל הנחות ליישובים ברמה סוציו־אקונומית 1-5, מותנה באישור החוק להחלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים עד לחודש יולי השנה. בנוסף, קוצצו מאות מיליוני שקלים מסלים תקציביים לשנים 2023-2024, בהם טיפול במוקדי סיכון בכבישים, סל תאורה ושיקום של כבישים ביהודה ושומרון, וכן עשרות מיליוני שקלים לטיפול בפתרונות גודש התנועה וכשלים ברשת התחבורה.

סך הקיצוצים בתחום התחבורה עומד על כ-2.5 מיליארד שקל, זאת לעומת 7 מיליארד שקל ששאפו לקצץ באוצר בתחילת המשא ומתן מול המשרד. כך, למשל, במשרד האוצר שאפו לבטל את פרויקט הרכבת הקלה נופית בין חיפה לנצרת; אך לבסוף, מהפרויקט שנאמד בכ-7.5 מיליארד שקל, קוצצו 300 מיליון שקל בלבד.

אסף זגריזק

תקציב מכון וולקני יקוצץ, המס הנוסף על שירותי הבריאות יושת באופן פרוגרסיבי

למרות זעקתו של מכון וולקני, מכון המחקר החקלאי, הוחלט כי הקיצוץ המוצע בתקציבו בהיקף של 21%, המהווים 68 מיליון שקל, לא יבוטל או ימותן. שר החקלאות, אבי דיכטר, הסביר כי קיבל הבטחה מראש הממשלה נתניהו כי ידאג למצוא מקורות מימון למכון וימנע את סגירתו, אך בתקציב עצמו אין התייחסות לסוגיה והקיצוץ עבר כפי שתוכנן. בנוסף, במענה לשאילתא של האופוזיציה בנושא, נתניהו אמר לאחר מכן במליאה, כי "אין סיכומים" בנוגע לעניין.

גורמים ממכון וולקני ומכלל האקדמיה הישראלית טענו כי קיצוץ בסדר גודל כזה יכול לאיים על קיומו של המכון, ולכל הפחות יוביל לסגירת פרויקטים מחקריים החיוניים למעמדה המוביל של ישראל בתחום החדשנות החקלאית ולביטחון התזונתי העתידי של המדינה.

בתחום הבריאות, כדי לממן את התוכנית לתמיכה נוספת בבריאות הנפש בהיקף של 1.4 מיליארד שקל (לעומת 2 מיליארד לפחות שביקש משרד הבריאות), הוחלט להעלות את מס הבריאות ב-0.15%. העלאה זו אמורה לממן מיליארד שקל מן התקציב הנוסף הדרוש.

אולם, כעת פועלים בוועדת הבריאות של הכנסת להפוך את תוספת המס למדורגת לפי הכנסה, כאשר בעלי ההכנסות הנמוכות ישלמו תוספת של 0.13% ובעלי ההכנסות הגבוהות, תוספת של 0.165%; זאת, בעקבות לחץ מטעם רופאי בריאות הציבור ומסמך שפורסם על־ידי מכון טאוב. התוספת, בכל מקרה, לא תחול על מקבלי קצבאות נכות, זקנה והבטחת הכנסה, סטודנטים ואברכים.

גלי וינרב