"האם ישראל יכולה להתנתק מארה"ב? יש לכך תשובה פשוטה: לא"

על השאלה אם ישראל יכולה להתנתק כלכלית ודיפלומטית מארה"ב, משיב הפרופסור ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה, בני מילר, במילה אחת: "לא".

מילר, שגם עומד בראש המרכז לביטחון לאומי באוניברסיטה, הוא מומחה לסדר עולמי ומלחמה ושלום.

מדוע "לא?"
"ישראל לא יכולה לפעול לבד. היא זקוקה לסיוע כלכלי וכן לגיבוי בזירה הבינלאומית ממעצמה כלשהי. סין ורוסיה בוודאי אינן פרטנריות ואירופה ביקורתית מאוד כלפי ישראל בימים אלה, ורגישה בתחום ההומניטרי. אוסטרליה וקנדה גם הן אינן בגדר אופציה ממשית, כי הנטייה שלהן כלפינו דומה לזו של אירופה".

מה לגבי הודו?
"הודו תחת הנהגת ראש הממשלה נרנדרה מודי אוהדת את ישראל, כי מפלגתו, ה-BJP (ימנית-לאומנית, ה' ו'), היא מאוד אנטי-מוסלמית. אך להודו בעיות משלה. היא עומדת מול אתגרים בתחום העוני והתשתיות, ומתמודדת עם סכסוכים בגבולות פקיסטן וסין. לכן המחשבה שהודו תעניק לנו סיוע חוץ מנותקת מהמציאות".

הודו משתייכת לקבוצת המדינות שמכונות "הדרום הגלובלי" (The Global South), ונמצאות בין המחנה הדמוקרטי-ליברלי והמחנה הסמכותני, שבו חברות גם סין, רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית. העמדה של רבות ממדינות אלה, שבהן נכללות גם דרום אפריקה ומדינות דרום אמריקה, כלפי מלחמת ישראל-חמאס, היא אמורפית ותלויה באוריינטציה של הממשלה.

"כך או כך, ארגנטינה שקועה בבעיות כלכליות עצומות ובברזיל הממשלה החדשה, בראשות אינסיו דה סילבה (לולה), היא "שמאלית וסופר-ביקורתית כלפי ישראל", אומר מילר, "ובכל מקרה לא מדובר במעצמה מהליגה של המעצמות הגדולות".

"סעודיה", ממשיך מילר, "נמצאת, כאילו, בין מדינות הדרום הגלובלי, אך מתנהל עליה מאבק גדול מאוד. מה קרה ב-2023? סין תיווכה בין היריבות איראן וסעודיה, מה שלכאורה מרחיק את סעודיה מארה"ב ומקרב אותה למחנה האנטי-אמריקאי. במקביל, איראן הפכה לספקית נשק מרכזית לרוסיה, מה שחיזק את מעמדן של שתי המדינות, בתוך המחנה.

"התגובה המערבית הייתה המגעים לנורמליזציה בין ארה"ב וישראל אל מול סעודיה. היה נראה שאוטוטו זה קורה, מה שהיה יכול לשנות לגמרי את מעמדה של ישראל במזרח התיכון. אבל אז פרצה מלחמת 7 באוקטובר".

בלי מה יהיה לנו קשה מאוד להסתדר?

מה מעניקה ארה"ב לישראל בתחום סיוע החוץ וגם בזירה הדיפלומטית, שנתקשה מאוד להסתדר בלעדיו? ראשית, ישנו הסיוע הביטחוני, שבימי שגרה מגיע ל-3.8 מיליארד דולר בשנה, כ-14 מיליארד שקל (תקציב הביטחון של ישראל, ללא הסיוע האמריקאי, הוא 65 מיליארד שקל בשנה בימי שגרה). על הפרק היום עומד גם סיוע בסך 14 מיליארד דולר לטובת המלחמה, שטרם אושר בקונגרס.

לבד משתי נושאות המטוסים שארה"ב שלחה לכאן בתחילת המלחמה, כדי לייצר הרתעה מול איראן וחיזבאללה, היא גם הטיסה לישראל בתכיפות גבוהה פגזי ארטילריה וטנקים וכן פצצות למטוסים, "ואם ארה"ב מפסיקה את הסיוע בתחום החימושים", אומר מילר, "זו בעיה עצומה לישראל, כי היא גם צריכה לאגור חימושים לקראת מלחמה אפשרית מול חיזבאללה. במקרה שכזה, נזדקק להיקף חימושים אדיר".

סיוע לא פחות חשוב שארה"ב מעניקה לישראל, מדגיש מילר, מתבטא בשימוש שהיא עושה לטובתנו בזכות הווטו שיש לה במועצת הביטחון באו"ם. בזכותה, סוכלו כמה וכמה החלטות בדבר הפסקת אש בעזה רק בחודשים האחרונים. "רק מאז 7 באוקטובר ארה"ב השתמשה שלוש פעמים בזכות הווטו לטובתנו", אומר מילר.

טרם 7 באוקטובר היה נדמה שלישראל עשויות להיות שותפות נוספות בזירה הבינלאומית, אפילו סין ורוסיה. רק ביוני האחרון נתניהו התגאה בכך שהוזמן לביקור בסין בידי הנשיא שי ג'ינפינג.
"זו גם קונספציה שהייתה לנתניהו עד 7 באוקטובר ואחר כך התנפצה. הקונספציה הייתה שישראל יכולה לתמרן בין שלוש המעצמות - ארה"ב סין ורוסיה - ולכאורה, ליהנות מכל העולמות.

"אבל אחרי 7 באוקטובר, התברר שלישראל אין את יכולת התמרון הזו. סין ורוסיה התבצרו במהרה 'במחנה האחר', במיוחד רוסיה, שאפילו מטפחת קשרים עם חמאס. סין נמצאת בפרופיל נמוך יותר, כי יש לה קשרים כלכליים ענפים גם מול ארה"ב ואירופה. היא טיפחה קשרים גם עם ישראל, כי ראתה בנו מעצמת הייטק".

רצון לראות נכונות למו"מ עם הפלסטינים

האמירות החריפות שהשמיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בראיון לרשת MSNBC בסוף השבוע שעבר, שלפיהן "נתניהו גורם לישראל יותר נזק מתועלת", וכן כי "פעולה ברפיח היא קו אדום", מסמנות לפי מילר "הידרדרות משמעותית ביחסי ישראל-ארה"ב. הן מסמנות שהממשל האמריקאי איבד אמון בנתניהו".

הסיטואציה הנוכחית היא בגדר מלכוד בעבור נתניהו, כי כאמור, ללא גיבוי מצד ארה"ב, ישראל מבודדת בזירה הבינלאומית, וחסרה את המשאבים הקריטיים עבור המלחמה. מצד שני, הציפיות של ארה"ב מישראל הן לוודא שבעזה לא מתרחש אסון הומניטרי ולצמצם את האבידות בנפש מקרב תושבי עזה.

אלה, יחד עם הציפייה שישראל תתכנן את "היום שאחרי" בעזה יחד עם הרשות הפלסטינית, ככל הנראה יתקשו להתממש בהינתן שותפיו הקיצוניים של נתניהו בממשלה. בהנחה שנתניהו בונה על כך שנשיא ארה"ב הבא יהיה דונלד טראמפ, הרי שגם אם האחרון ייבחר בנובמבר, יחלפו עוד עשרה חודשים עד שייכנס לבית הלבן.

"אם יתרחש 'פיצוץ ברמה האטומית' מול ארה"ב", אומר מילר, "למשל, ישראל תיכנס לרפיח למרות האיסור מצד ארה"ב, נראה הרג המוני של אזרחים, וארה"ב תפסיק לכן לסייע לנו עם חימושים - זו בעיה עצומה לישראל".

מילר גם מוסיף, כי "המערכת הבינלאומית כולה, כולל סין, רוסיה, 'הדרום הגלובלי' וכן העולם הערבי הפרגמטי, מאוחדים סביב פתרון שתי המדינות בגבולות 67'. במילים אחרות, הם מאוחדים סביב הרצון לראות איתות מצד ישראל לכך שהיא נכונה למשא ומתן דיפלומטי משמעותי מול הרשות.

"את ארה"ב זה משרת, גם במובן התקווה האמריקאית לכך שיוכלו להתנתק מהאזור. כל הממשלים מאז אובמה שואפים להפחתת המעורבות האמריקאית במזרח התיכון, כי זה מה שהציבור האמריקאי רוצה לראות. הוא חווה אכזבה מהמעורבות האמריקאית במלחמות עבר באזור המפרץ ובמזרח התיכון".

"טראמפ לא אוהב לתת לישראל סיוע 'בחינם'"

נתניהו אולי מצפה לחזרתו של דונלד טראמפ לכס הנשיאות בארה"ב, אך כלל לא בטוח שהמדיניות שטראמפ יוביל תיטיב עם ישראל. למעשה, כהונה שנייה של טראמפ בבית הלבן עשויה להיות מושפעת משני כוחות מנוגדים. מצד אחד, הקהל הנוצרי-אוונגליסטי שנאמן לטראמפ ומונה עשרות מיליוני מצביעים פוטנציאליים. ציבור זה אוהד את ישראל ומביע תמיכה במלחמתה מול חמאס. מצד שני, טראמפ נושא את דגל המדיניות הבדלנית, שמהותה מסמנת מעורבות מינימלית של ארה"ב בסכסוכים שמחוץ לגבולותיה.

"עוד בתקופת כהונתו הראשונה, טראמפ הפגין הסתייגות גוברת מברית נאט"ו ובמיוחד מסעיף 5 בתוכה, שלפיו החברות מחויבות להתגייס למען חברת ברית שמצויה תחת איום. טראמפ לא אוהב את הרעיון שארה"ב תיתן, למשל, 3.8 מיליארד דולר בשנה לבת-ברית כמו ישראל, 'בחינם'.

"צריך גם להביא בחשבון שאם וכאשר טראמפ ייכנס לקדנציה שנייה בבית הלבן, הוא יחליף את כל הפקידים באנשים נאמנים לו. ככלל, טראמפ אינו צפוי. הכול אצלו אישי, ונמדד בהתאם לאופן שבו התייחסו אליו, או האופן שבו נדמה לו שהתייחסו אליו".

כך שהשורה התחתונה, לפי מילר, היא שכל עוד המלחמה נמשכת, וישראל זקוקה להמשך היחסים הקרובים מול ארה"ב כבת-ברית, היא צריכה למצוא דרך "להפגין נדיבות או נכונות לתהליך מדיני מול הפלסטינים, וזאת כדי להתחבר באיזושהי מידה ללב העולם הערבי המתון. השילוב של התמשכות המלחמה והיבחרות טראמפ לקדנציה שנייה בבית הלבן עלול להביא להשלכות מאתגרות ביותר בעבור ישראל".