כל מי שיתקרב לגבול ייעצר: כך תיראה השליטה הביטחונית בעזה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● פייננשל טיימס: חמאס רוסק לחתיכות, כעת הוא נלחם על קיומו
● התקציב לקרן הלייזר שתשרוף את הטילים תקוע בקונגרס האמריקאי. ואולי זו רק ההתחלה  

1כך יראה אזור החיץ שבונה ישראל ברצועת עזה

"כוחות ישראליים חוצבים בשטחים חקלאיים והורסים בתים ובתי ספר ברצועת עזה כדי ליצור אזור חיץ לצד גבול המובלעת עם ישראל", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "גורמים רשמיים ישראלים אומרים שהאזור התחום - שממנו ייחסם מעברם של פלסטינים - הוא אמצעי ביטחוני קריטי בתוכניתם לפירוז עזה ולהבטיח לישראלים שהם יכולים לחזור בשלום לעיירות ולקהילות הסמוכות לגבול שפונו לאחר ה-7 באוקטובר", נכתב. צוין כי "התוכניות, ששורטטו על ידי גורמים ישראליים מאז הימים הראשונים של המלחמה, ישאירו שטח הפקר ברוחב של כמעט קילומטר, שבו יוכלו כוחות ישראליים לראות ולעצור את כל מי שיתקרב לגבול. אם יתממש לפי התכנית, אזור החיץ יקטין את שטח הרצועה, שאורכה 40 קילומטר, ב-16%, לדברי עדי בן נון, פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית המנתח את החלטות הביטחון של ישראל".

בנוסף, צוין כי "ממשל ביידן מתנגד לתוכנית והזהיר מפני כל הצעה שתאיים על שלמותה הטריטוריאלית של רצועת עזה, ששטחה כ-360 קילומטר מרובע, בערך כגודלה של פילדלפיה". עוד צוין כי ישראל גם סוללת "כביש באורך של כ-6 קילומטר שלמעשה יחצה את רצועת עזה לשניים. הדרך המזרח-מערבית הזו מיועדת לשמש למעקב של ישראל באזור עד להשלמת הפעולות הצבאיות בעזה, שיכולות להימשך חודשים או שנים, לפי גורמים ישראלים, שאומרים שאין בכוונתם לכבוש מחדש את עזה לצמיתות, אך כן מתכננים לשמור על 'שליטה ביטחונית' בגבולותיה לתקופה בלתי מוגבלת".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת קמיל ברסן, דיון ניסנבאום, חואן גומז, פטימה אבדולקרים. לקריאת הכתבה המלאה. 

2איראן משתמשת בנמלים אירופיים כדי להסוות אספקת תחמושת לחיזבאללה 

איראן עברה לספק תחמושת לחיזבאללה באמצעות הים, ומשתמשת בנמלים אירופיים כדי להסוות את מסלול המשלוחים, אחרי שהנתיבים הקרקעיים "נחסמו בפניה" בשל התקפות ישראליות; כך מדווחת היום מהדורת יום ראשון של הטלגרף. העיתון הבריטי אינו מפרט מה המקור למידע, אך אומר כי הוא נסמך על "מקורות מודיעין ישראלים". לפי הדיווח, חיזבאללה קיבל טילים ופצצות בשבועות האחרונים מאיראן במשלוחים באניות שלאחר מכן עגנו בנמלים בספרד, בבלגיה ובאיטליה, בניסיון להסוות את מטרת השיט האמתית.

המעבר לאספקת תחמושת באמצעות הים נעשה אחרי שישראל תקפה בצורה שיטתית את משלוחי הנשק שהגיעו לחיזבאללה עד כה מאיראן דרך עיראק וצפון-סוריה, מדווח העיתון. כעת, איראן עברה לספק תחמושת באמצעות ספינות העוגנות בנמל לטקיה שבסוריה. משם, אחרי פריקה של התחמושת, האוניות ממשיכות ל"יעדים המקוריים" שנקבעו להן, ביניהן נמלים אירופיים כמו אנטוורפן, ולנסיה וראבנה, במטרה להסוות שמדובר במשלוח בין איראן לסוריה.

"השימוש באירופה נועד להלבין את המשלוחים", אמר "מקור מודיעיני ישראלי בכיר" לכתבת העיתון מלאני סוואן, "והמטרה היא להסתיר את האופי והמקור של המשלוחים באמצעות החלפות ניירת וקונטיינרים".

מתוך הטלגרף, מאת מלאני סוואן. לקריאת הכתבה המלאה. 

3נתניהו איבד את ארה"ב?

"הביקורת החריפה של הסנאטור צ'אק שומר על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וממשלתו חשפה את התהום הגדלה בין ישראל לבת בריתה החשובה ביותר, ארה"ב, אמרו אנליסטים ביום שישי, אך לא סביר שהיא תניע את ממשלת ישראל להתוות מסלול חדש", נכתב בניו יורק טיימס. "שומר - הדמוקרט של ניו יורק, מנהיג הרוב והנבחר היהודי הבכיר ביותר בארה"ב - הטיח שוב ושוב בנתניהו בנאום בסנאט ביום חמישי על היותו אחד הגורמים המעכבים העיקריים לשלום בין הישראלים לפלסטינים. למרות שלא קרא במפורש להדחתו של נתניהו, שומר אמר שיש לאפשר לישראלים בקרוב את ההזדמנות לבחור מנהיגות חדשה", נכתב. עוד נכתב כי "אם אפילו צ'אק שומר, סנטור יהודי מניו יורק שהוא חבר קרוב של נתניהו ודמוקרט מרכזי, מתבטא נגדו בצורה כזו, מדובר בשינוי משמעותי. 'אם איבדת את שומר, איבדת את אמריקה', אמר אלון פנקס, דיפלומט ישראלי לשעבר".

צוין גם כי "שומר כבר מזמן מזוהה עמוקות עם הצד השמרני של הקבוצה הפרו-ישראלית בוושינגטון. ב-2015 הוא מתח ביקורת חריפה על הסכם הגרעין עם איראן, שהנשיא אובמה תמך בו אך נתניהו התנגד לו. 'השינוי בעמדה של שומר כפי שבא לידי ביטוי בנאום הזה הוא כנראה משמעותי יותר בהשוואה לכל פוליטיקאי דמוקרטי אחר, לאור תמיכתו רבת השנים בישראל', אמר אהרון דיוויד מילר, דיפלומט מדיני לשעבר".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת אהרון בוקסרמן. לקריאת הכתבה המלאה. 

4השף שמאחורי ספינת הסיוע הראשונה לעזה

"מי שהוביל את הספינה הראשונה הנושאת סיוע לעזה מאז 2005, שהגיעה ביום שישי, לא היה האו"ם או איזה מנהיג עולמי, אלא השף הספרדי-אמריקאי הידוע, חוסה אנדרס", נכתב בוושינגטון פוסט. "ארגון הצדקה שלו World Central Kitchen שיתף פעולה עם הקבוצה הספרדית Open Arms כדי להביא כ-200 טונות של מזון לשטח מוכה רעב". צוין כי "אנדרס בנה את שמו עם ספרי בישול ומסעדות כולל Jaleo ו-Minibar, אבל הפך ידוע בזכות כך שטס לאזורי אסונות וסכסוך עם סיוע במזון דרך הארגון שייסד".

בנוסף, צוין כי "בשנת 2021, ג'ף בזוס, הבעלים של הוושינגטון פוסט, העניק לאנדראס 100 מיליון דולר באמצעות פרס האומץ והאזרח השנתי שלו. העמותה התמודדה גם עם ביקורת: שתי חקירות בלומברג בשנה שעברה הכילו האשמות שאנדרס הפנה את הצוות והקבלנים למצבים לא בטוחים, שלארגון חסרים פרוטוקולי בטיחות, מדיניות וחשבונאות מספיקים כדי להתאים את הצמיחה המהירה שלו, ושהוא לא הגיב כראוי להאשמות של הטרדה מינית של עובדת בכירה".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת פרנסס וינל. לקריאת הכתבה המלאה. 

5המורה היהודיה פוטרה, לתלמיד שהתחזה להיטלר לא עשו כלום

"מורה יהודיה בבית ספר תיכון בברוקלין, שדיווחה על ציורים של צלבי קרס, איומי מוות, הצדעות נאציות והערות המשבחות את היטלר מתלמידים, הודחה השבוע מעבודתה בבית הספר, בעוד המנהל הראשי של מערכת החינוך של העיר ניו יורק דיוויד בנקס הביע דאגה לגבי תלמיד שהתחזה להיטלר", נכתב אמש בניו יורק פוסט. "רב-פקד מייקל פרייור קיבל את ההחלטה להוציא את המורה להיסטוריה גלובלית דניאל קמינסקי מבית הספר 'אוריג'ינז', יומיים בלבד לאחר שחזרה לעבודה, בעקבות חשיפה של ה'פוסט' על תקריות שנאה בבית הספר, אמרה המחנך. 'המפקח לא רוצה אותי במחוז', אמרה קמינסקי".

עוד צוין כי במסיבת עיתונאים שנערכה ביום חמישי, "בנקס הביע את דאגתו כלפי נער שצייר שפם על פניו, דפק על דלתות הכיתה והצדיע להיטלר, על פי דיווחים ותמונות מצילומי אבטחה. 'היה לנו תלמיד אחד שסבל מזה מאוד. התמונה שלו הייתה בעיתון', אמר בנקס, בהתייחס לתמונה מטושטשת של הצעיר האלמוני. 'אני לא רוצה להיכנס לפרטים בגלל ענייני פרטיות, אבל הוא היה זקוק להרבה תמיכה'".

מתוך הניו יורק פוסט, מאת סוזן אדלמן. לקריאת הכתבה המלאה.