קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אחד החברים האחרונים של ישראל באירופה בנקודת הזמן הנוכחית, ביקר ביום ראשון בישראל. זה היה ביקורו השני במהלך המלחמה בעזה. הקודם נערך עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, ושולץ המזועזע בגלוי התחייב אז לעמוד לצדה של ישראל כדי לסייע לה להגן על עצמה. חמישה חודשים לאחר מכן, הוא שב על התחייבות זו, אבל הטון של מנהיג גרמניה היה שונה. דגש הושם כעת על מספר הקורבנות "הגבוה מדי" בצד הפלסטיני בעזה ועל המצב ההומניטרי ברצועה. תהיות נוסחו בזהירות בנוגע לתוחלת של המבצע הצבאי הישראלי, במיוחד ערב פלישה אפשרית לרפיח. מאחורי דלתות סגורות, ניתן רק לשער, ייתכן שהדברים היו חריפים יותר.

● המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן 
● חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה 

באופן פומבי, דברי הביקורת של שולץ היו עדינים, במיוחד בהשוואה להצהרות שזורמות ממחוקקים דמוקרטים ואפילו מנשיא ארה"ב בימים האחרונים. כמנהיג גרמניה, מדינה שהציבה בעשורים האחרונים את ביטחון ישראל כסיבת הקיום שלה, ובשל ההיסטוריה שלה, "מרווח המשחק" של הקנצלר מצומצם מאוד. "אין לי מקום אחר חוץ מלצדה של ישראל", אמר אתמול. לפיכך, את ההצהרה לתקשורת שלו, שנשא לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, פתח שולץ בצורך הדחוף בהשבת החטופים הישראלים, באזכור קורבנות התקפת הטרור של חמאס "שלא נשכח לעולם" ובחזרה על תמיכת גרמניה ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה".

"אולי יש דרכים אחרות להשיג את המטרות"

בתוך ארצו, כבר גוברים הקולות שמתרעמים על מה שהם מכנים "הצ'ק הפתוח" ששולץ והממשל הגרמני כולו העניק לישראל במלחמה בעזה. גוברות הטרוניות על התמיכה הפוליטית הרחבה במוסדות האיחוד האירופי ששיתקה ביקורת על ישראל, על ההתייצבות החד-משמעית לצד ישראל בהאג, על העברת נשק ותחמושת אפילו בזמן מלחמה ועל ניהול מה שיכולה להיחשב כמדיניות הפרו-ישראלית ביותר של ממשל גרמני עד כה. בתוך גרמניה, המבקרים מצביעים על כך שניקרגואה תובעת כעת את המדינה בבית הדין לצדק על תמיכתה בישראל, וטוענים כי יחסי גרמניה עם מדינות ערב "נהרסו מן היסוד".

זהו הרקע לביקור הבזק של הקנצלר בישראל, אך למי שקיווה שהוא יבטל את הצ'ק נכונה אכזבה. אם כבר, הקנצלר הגרמני ניסה להבהיר בעדינות שהתוקף שלו מוגבל. "בחמשת החודשים של המבצע הצבאי הישראלי מספר הקורבנות האזרחיים הפך לגבוה מאוד", אמר שולץ, "חלק יגידו שהרבה יותר מדי גבוה". את הדברים הוא אמר באנגלית, במה שהיה ככל הנראה ההצהרה הרשמית הראשונה של קנצלר גרמני בשפה זו במפגש בילטרלי שכזה. הסאבטקסט היה ברור: שולץ חורג מהפרוטוקול ומעוניין לדבר היישר אל הציבור הישראלי, במיוחד במשפטים שייצרמו לו. "אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולהסתכן בכך שפלסטינים יסבלו מרעב", היה אחד מהם. "ככל שהמלחמה נמשכת וככל שמספר הקורבנות האזרחיים מטפס, עולה השאלה: לא משנה עד כמה חשובה המטרה, האם היא יכולה להצדיק מחירים כה כבדים?" תהה שולץ באופן פומבי. "אולי יש דרכים אחרות להשיג את המטרות שלכם?" הוסיף.

למעשה, היכן ששולץ הסתפק בסימני שאלה, מנהיגים אירופיים אחרים כבר הציבו סימני קריאה. בחודשים האחרונים, בצל העובדה כי המלחמה הישראלית לא הצליחה בינתיים להכריע את חמאס ולחלץ את החטופים, והיא נמשכת תוך כדי גביית קורבנות אזרחיים רבים וחשש למשבר רעב ומשבר הומניטרי, נשחקה עד דק התמיכה שאתה ישראל יצאה למלחמה. חמישה חודשים של תמונות זוועה מעזה, בליבוי גינויים של הארגונים הבינלאומיים, עשו את שלהם. כל שבוע שעובר מחריף את המצב, ומתנגדי ישראל ממשיכים בשלל פעילויות ברחוב, במרחב המשפטי וגם הציבורי כדי לנסות ולהפעיל לחץ על הפוליטיקאים.

מנהיגי אירופה מגנים ואף מציעים אמברגו

מנהיג צרפת מקרון אולי היה הראשון להתהפך, אבל רבים באו אחריו. ראש ממשלת פינלנד אמר כי ישראל "עברה את הגבול" ומנהלת כעת מלחמת חורמה, במקום להגן על עצמה. בריטניה הצטרפה למבקרים החריפים ביותר של המצב ההומניטרי בעזה, ושר החוץ החדש שלה דיוויד קמרון לא מחמיץ הזדמנות לגנות את ישראל על האחריות למצב, כולל תגובה אוהדת לתחקיר חצי אפוי של רשת BBC על טענות של אנשי צוות רפואי לאלימות נגדם מצד הצבא הישראלי.

גם מנהיגי המדינות הקטנות יותר באירופה מחריפים את הטון. ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו האשים את ישראל בשבוע האחרון ב"שימוש בהרעבת האוכלוסייה כבטקטיקה" ואמר כי הדבר "אינו מתקבל על הדעת". הפרלמנט הספרדי הצביע בשבוע שעבר בעד אמברגו נשק מקיף על ישראל, וראש הממשלה פדרו סנצ'ז הכריז כי ימליץ לפרלמנט בקרוב להכיר במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. גם האחראי בנציבות האירופית על יחסי החוץ והביטחון, ג'וספ בורל, אמר השבוע כי "ישראל משתמשת ברעב כבכלי מלחמה, והיא גורמת לו".

מחנה הידידים של ישראל באירופה הולך ומצטמצם, ומחנה המבקרים שלה הולך וגדל. ביום שני, למשל, התכנסה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי כדי לדון בדרישה אירית-ספרדית משותפת לבחון את השהיית הסכמי האסוציאציה עם ישראל. זהו צעד השקול לפיצוץ "נשק גרעיני" ביחסי ישראל-האיחוד האירופי. הכינוס התקיים כדי "לבחון" אם ישראל מפרה את התחייבותה לקיים את החוק הבינלאומי שמעוגנת בהסכמים בין האיחוד לישראל. לא צפויות השלכות מיידיות, אך עצם הדיון הוא הישג לציר הפרו-פלסטיני באיחוד, שמנסה כעת לשים את רוב תשומת-הלב על מניעת פעולה ישראלית ברפיח ועל הזרמת ציוד הומניטרי לעזה.

הסדק ביחסים עלול להפוך למשבר

אירופה אינה הכוח המשפיע ביותר על המזרח התיכון, או בעלת המינוף הרב ביותר על ישראל, אבל היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל וחלק מהגוש המערבי-דמוקרטי הרואה בה אחת משלו. הלגיטימציה שלה לישראל משמעותית, והתמיכה הגרמנית קריטית ברמה האירופית. לולא היתה קיימת, דעת הקהל ביבשת כבר הייתה מושפעת קשות ממיני החלטות וגינויים בפרלמנט האירופי, בנציבות האירופי ובפורומים אחרים, במנעד שמהאירוויזיון ועד לאמברגו נשק.

שולץ בביקורו השבוע לא איים להפסיק את התמיכה, לפחות באופן פומבי. אבל הספק שהביע באופי המלחמה הישראלית, גם אם לא בצדקתה, יוצר סדק ביחסים בין הממשלות, שיכול להיתרגם למשבר מתגלגל עם היבשת כולה.