קמפיין הרדיו הדיגיטלי הראשון בארץ שיצרה בינה מלאכותית עלה לאוויר

אחרי קמפיין הטלוויזיה הראשון בעברית שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, מגיע תורו של קמפיין האודיו. מדובר בקמפיין של המכון הטכנולוגי חולון (HIT) שעלה בספוטיפיי, בהובלת משרד הפרסום טוויסטד וסמנכ"לית השיווק של המכון, הדס אסף. 

● התחזית: שיווק בשידור חי, קמפיינים מותאמים אישית וסיפור מותג שניסח AI
● הבינה המלאכותית מתחילה לאיים על משרות צווארון לבן. מעט תעשיות חסינות

תהליך יצירת הקמפיין בוצע כולו על־ידי בינה מלאכותית - כתיבה, הלחנה והפקה - תוך בקרה, סינון ועריכה של אנשי קריאייטיב. התוצאה: עשרות תשדירים שונים במספר סגנונות מוזיקליים, שטירגטו משתמשי ספוטיפיי לפי הסגנון המועדף עליהם: רגאיי, פופ, רוק, R&B, רוק או מטאל.

חברת ADIO, המשווקת את הפרסום בספוטיפיי, יצרה עבור הקמפיין את פריסת המדיה, שמבוססת על גיל, התנהגות צרכנית, מיקום גאוגרפי והעדפות ז'אנרים. כל תשדיר נפתח עם הודעה על כך שהוא נוצר באמצעות AI. לאחר מכן מתנגן שיר קצר באנגלית בלחנים שונים, ואז מגיע תור העברית: "בינה מלאכותית אולי תחליף את כל המוזיקאים, אבל אתם תחליפו את מי שלא ישלוט בבינה מלאכותית".

"חיסכון כספי עצום"

"הרעיון נולד פחות מחודש לפני שהוא עלה לאוויר", משתף אייל גן־מור, סמנכ"ל קריאייטיב ושותף בטוויסטד. "ניסינו עם את האפליקציה Suno שמאפשרת ליצור מוזיקה באמצעות AI, ומאחר שכמה חודשים קודם לכן כבר עשינו ל־HIT קמפיין על בינה מלאכותית, בחרנו לעשות איתם את המהלך הראשון.

"ביקשנו מהמערכת לייצר שירים לפי ערכים של חדשנות, טכנולוגיה ומוכנות לעתיד. צ'ט GPT וג'מיני התחילו לעבוד, והשיר הראשון לא היה משהו. ניסינו שוב ושוב, עד שדייקנו את המילים והגענו לכמה חרוזים טובים. הזנו את זה למכונה של Suno ויצרנו 30-40 סגנונות".

כדי להתגבר על בעיית זכויות היוצרים ניתנו מילות קוד כמו "פופ עם השפעות שנות ה־80 והרבה קלידים". בסופו של דבר נבחרו עשרה ג'ינגלים שנשלחו להדס אסף, סמנכ"לית השיווק של המכללה. "היא אהבה את הרעיון, אבל פסלה חלק גדול מהשירים", מודה גן־מור. "הם היו בעברית, ויצא מבטא מוזר, אז עברנו לאנגלית, ועוד שינויים.

"בסוף זה המון שעות להתכתש עם המכונה כדי להוציא מה שאתה אוהב. אבל זה עדיין קיצר לנו שבועות של עבודה וכוח־אדם וחסך מאות אלפי שקלים. בעיניי זה עדיין לא מחליף מוזיקאים, הם עצמם יכולים לעבוד עם ה־AI כדי לקבל רעיונות".

המכללות מובילות

בקיץ האחרון דיווחנו על קמפיין ה־AI הטלוויזיוני הראשון בארץ שהובילה המכללה למינהל, בהשקעה של מאות אלפי שקלים במהלך עצמו ועוד כמה מיליוני שקלים ברכש המדיה - הפרסומת עלתה בטלוויזיה, ברדיו, בדיגיטל ובשילוט חוצות שחלקו דיגיטלי. בספוטיפיי הפרסום זול בהרבה מהרדיו, למשל, והפעם אף היה רצון לעודד את המהלך בצורת בונוסים.

מדוע דווקא המכללות נמצאות בחזית החדשנות, ולא מותג מסחרי או קמעונאי? גן־מור מזכיר כי "גוגל, פייסבוק וסמסונג רצות לשם, אז גם הסטודנטים רוצים. המכללות הבינו שהדור שעכשיו בוחר תחום לימודים שואל את עצמו אילו מקצועות ה־AI יחליף, מה כדאי ללמוד ומה לא, ואולי בכלל ללמוד רק בינה מלאכותית, כדי להפוך למומחים בתחום".