עם כינון הסכמי אברהם בספטמבר 2020, ההתלהבות הראשונית הביאה רבים מהמגזר העסקי לטוס לדובאי ואבו דאבי במטרה לגייס כספים. נראה כי למרות התקוות, עסקאות נפלו פעם אחר פעם, כאשר הן לא מבשילות ליותר מאשר גישושים בין הצדדים או ניסוח של מסמכים לא מחייבים. ההתפתחות האחרונה אירעה בשבוע שעבר, כאשר חברת הנפט של אבו דאבי החליטה לעצור את המשא־ומתן לרכישת 50% מניו־מד אנרג'י.
● סעודיה והאמירויות משחקות משחק כפול - והחברות הישראליות כבר לא נהנות מפירות הסכמי אברהם
● פרשנות | הקשר האמירתי: מדוע פחתה ההתלהבות מהשקעות בישראל
● המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן
יותר משנתיים חלפו מאז שזרוע האנרגיה של קרן העושר האמירותית, מובאדלה פטרוליום, רכשה נתח מהחזקות ניו־מד אנרג'י במאגר תמר בכמיליארד דולר, ובאופק לא נצפות עסקאות נוספות. כמה חודשים לפני כן, חנכו האמירותים סניף של משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) בתל אביב, והקימו שגרירות בבניין הבורסה לניירות ערך. מה שאולי הפיח תקוות בקרב אנשי העסקים, שמבקרים תדיר במרכז הכנסים של הבורסה ומבחינים בדגל איחוד האמירויות מתנוסס בכניסה. גלובס סוקר את 3.5 שנות המגעים העסקיים בין המדינות.
שותפות ניו־מד
הצל הכבד של המלחמה
לכאורה בשל המלחמה וכן "חוסר הוודאות שנוצר בסביבה החיצונית" הוחלט להשהות את המגעים למכירת 50% שותפות קידוחי הגז ניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) שנשלטת כיום על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה, לבריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC).
החברות הבינלאומיות התניעו את המהלך לפני כשנה, והיקפו עומד על כ־7 מיליארד שקל. הקונסורציום הבריטי־אמירותי שאף לרכוש מניו־מד, הבעלים של מאגר הגז לוויתן, את חלקו של הציבור (45%), ו־5% מיחידת ההשתתפות המוחזקות על ידי קבוצת דלק, כך שלאחר העסקה יחזיקו הרוכשים במחצית וקבוצת דלק במחצית, וניו־מד תהפוך לחברה פרטית.
מאחר שמדובר בעסקת מכירה כפויה, שבה למחזיקי יחידות ההשתתפות מהציבור בניו־מד אין דרך להתנגד לה באמצעות הצבעה, הקימה ניו־מד ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר, המליצה אותה ועדה כי יש להעלות את התמורה שתשולם בין 10% ל־12%.
"הקונסורציום שב והביע עניין בעסקה המוצעת", מסרה ניו־מד, רגעים לפני שהדיווח הוביל ביום רביעי שעבר לנפילה של כ־5% ביחידות ההשתתפות שלה.
"חשבו שתיסגר עסקה, אבל בעת הנוכחית זה יכתים את האמירותים בצבע לא נכון", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אני מאמין שהמשא־ומתן הושהה בצל האירועים האחרונים. ניתן להעריך בזהירות שהאמירותים עשויים להשתמש בקלף הזה כדי ללחוץ על ישראל בסוגיות אחרות".
מניות שליטה בהפניקס
מגבלות רגולטוריות
כשמונה חודשים לפני הקפאת עסקת ניו־מד, התפוצצה לחלוטין העסקה למכירת 25% ממניות קבוצת הביטוח הפניקס לידי קרנות השקעה בבעלות ממשלת אבו דאבי, תמורת 2.3 מיליארד שקל.
נראה היה שבעלות השליטה, הקרנות האמריקאיות סנטרברידג' וגאלאטין פוינט קפיטל היו מעוניינות למכור את מרבית החזקותיהן, משום שהמחיר בעסקה עדיין גילם להן רווח של יותר מ־150% על השקעתן ההיסטורית. אלא שקשיים רגולטוריים הובילו לנפילת העסקה בסופו של דבר. הפניקס הודיעה לבורסה כי ביטול העסקה נובע מ"המגבלות הרגולטוריות האפשריות אשר היו מתעוררות כתוצאה מרכישת גרעין השליטה על ידי הקונסורציום". התוצאה הייתה מגבלה "על מספר חברים בקונסורציום לבצע השקעות מהותיות נוספות בישראל".
ADQ היא אחת מקרנות העושר של אבו דאבי, עם היקף נכסים של יותר מ־150 מיליארד דולר. העניין של הקרן הזו בהפניקס המחיש עד כמה הדרגים הבכירים ביותר באיחוד האמירויות חפצו בנוכחות משמעותית בישראל, משום שיו"ר הקרן הוא טחנון בן זאיד - אחיו של המנהיג מוחמד בן זאיד.
"המגבלות הרגולטוריות משפיעות על ההשקעות האמירותיות בנכסים אסטרטגיים בישראל, אבל עסקאות מובאדלה ואדנוק ממחישות מנגד כי כן הייתה לכל הפחות נכונות לאפשר כניסה לישראל", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "הסחר בין המדינות כן פורח, אבל מנגד היה למשל גם פרויקט משולש של מים תמורת חשמל עם ירדן, שלא התממש".
לדבריו, להשפעות על היחסים עם ערב הסעודית בתום המלחמה, יהיו השלכות גם על הקשרים עם איחוד האמירויות. "שיתוף־הפעולה האזורי הוא בעל פוטנציאל גבוה. לאחר המלחמה, היכולת לשקם יחסים עם איחוד האמירויות ולפתח קשר כלכלי עם ערב הסעודית עשויים להוות שיקול מרכזי".
בגלל המלחמה: הגידול ביבוא מאיחוד האמירויות נבלם והיצוא בירידה | עוד זווית
אילולא מלחמת חרבות ברזל, היצוא והיבוא בין ישראל ואיחוד האמירויות בשנת 2023 היה גדל משמעותית לעומת השנה שקדמה לה. כך, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחילת שנת 2023 ועד פרוץ המלחמה גדל היצוא לאיחוד האמירויות ב־10% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, והגיע ל־471 מיליון דולר.
היבוא לישראל מאיחוד האמירויות זינק באותה תקופה ב־34%, והגיע ל־1.87 מיליארד דולר.
אלא שבעקבות המלחמה, היצוא נמצא בירידה והגידול ביבוא נבלם. כך, מאז אוקטובר אשתקד ועד ינואר האחרון היצוא מישראל לאיחוד האמירויות ירד ב־17% ביחס לתקופה המקבילה והסתכם ב־220 מיליון דולר. ואילו היבוא אמנם שמר על יציבות של 696 מיליון דולר, אך הגידול ביבוא נעצר.
ובכל זאת, בסיכום שנתי נרשמה שנה חיובית נוספת מבחינת הסחר בין המדינות, כאשר היצוא שמר על יציבות (ירידה של 1% ל־630 מיליון דולר) ואילו היבוא גדל ב־22% והגיע להיקף של 2.3 מיליארד דולר.
הפרטת נמל חיפה
שימוע במשרד האוצר
מגבלות רגולטוריות לא השפיעו רק ברכישות אמירותיות פוטנציאליות, אלא גם במכרזים. שמונה חודשים לפני שקבוצת גדות מסופים לכימיקלים ואדאני ההודית זכו ביולי 2022 במכרז להפרטת נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל, החליטה ענקית הנמלים האמירותית DP לפרוש מהמרוץ שאליו ניגשה עם חברת מספנות ישראל שבשליטת שלומי פוגל.
האמירותים שנחשבים לאחת מבין חמשת חברות הפעלת הנמלים הגדולות ביותר בעולם החליטו לסגת מהעניין לאחר שמנכ"ל משרד האוצר באותה תקופה, רם בלינקוב, קיים להם שימוע. הוא הבהיר להם כי משיקולים ביטחוניים, DP לא תוכל להיות בעלת השליטה בנמל.
לאחר שנקטו באותו הצעד, DP מסרו כי "למרות שהחלטנו לא להשתתף עוד בהפרטת נמל חיפה, אנו עדיין מעוניינים להשקיע בישראל כמרכז סחר מרכזי, ונבחן הזדמנויות נוספות ככל שיצוצו". בנוסף לכך, דיווח ברויטרס טען כי DP בוחנת אפשרויות ניהול של נמלי אילת ואשדוד הישן, אך לא נרשם מאז שום עניין אמירותי מוחשי בנמלים בישראל.
"מודל הפעילות של DP רחב בכל העולם, וכשנכנסים - החברה רוצה לתקוע יתד ולהיות המובילה", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "הם מפעילים נמלים רבים ברחבי העולם, ולתפיסתם כניסה היא אמירה גיאו־אסטרטגית. הרגולטור פעל נכון במה שהוא אמר, כי DP רוצים להיות אלו עם האמירה, ואין סיבה שתהיה להם השפעה על ניהול נמל אסטרטגי".
ההצלחות וההישגים
קרנות הון סיכון ומאגר תמר
העסקה האסטרטגית היחידה שהתממשה היא מכירת 22% של דלק קידוחים במאגר תמר למובאדלה פטרוליום בספטמבר 2021. במסגרת העסקה, קיבלה החברה בראשות יוסי אבו תשלום מזומן בסך של קצת יותר ממיליארד דולר, וכן את כלל התזרים מהמאגר מראשית 2021 ועד למועד הקובע להעברת הזכויות (1 באוגוסט 2021), שהוערך בעוד כ־75 מיליון דולר. את המכירה הזו דווקא עודדה הרגולציה, משום שבמסגרת מתווה הגז התחייבה דלק קידוחים למכור את מלוא זכויותיה בתמר עד סוף 2021. הפורטפוליו של מובאדלה כולל 70% נכסי גז ו־30% נפט במדינות רבות: החל מאינדונזיה, מלזיה ותאילנד במזרח, דרך רוסיה ופקיסטן - ועד לישראל.
תחום שבו נכנסו האמירותים באופן רחב הוא הנוכחות בקרנות הון סיכון. בינואר 2022 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי מובאדלה הספיקה להשקיע יותר מ־100 מיליון דולר בקרנות הון סיכון הישראליות ויולה, פיטנגו, מיזמה, אלף, אנטרי קפיטל ומנגרוב. לפי אותו דיווח, בכירי קרן העושר האמירותית נפגשו עם כ־100 משקיעים שונים ובחרו באותן הקרנות, שלפחות בחלקן השקיעו גם בסטארט־אפים אמירותיים. ADQ השקיעה אף היא בקרן ויולה.
בתחילת העידן הנוכחי במערכת היחסים הישראלית־אמירותית הייתה ציפייה להשקעות בסך מיליארד דולרים בתחומים שונים, כמו הייטק, אנרגיה, ביטחון ופיננסים. אולם, בראייה לאחור, ניכר כי גם עסקאות שיצאו לדרך נתקעו מסיבות שונות, בהן סוגיות גיאו־פוליטיות - כולל חשש משליטה זרה על נכסים אסטרטגיים. מנגד, יוצא מן הכלל הוא ענף התיירות, שכן בהיעדר חברות התעופה הטורקיות - המטוסים האמירותיים הפכו לבולטים בנתב"ג ולא הפסיקו להמריא ולנחות בישראל מאז פרוץ המלחמה. בחודשים ינואר ופברואר איחוד האמירויות הפכה ליעד השני הפופולרי ביותר בטיסות של ישראלים (אחרי ארה"ב), כשמתחילת השנה טסו לשם כ־94 אלף ישראלים (לעומת כמעט 300 אלף בתקופה המקבילה בשנת 2023).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.