בנקים, אנרגיה ותקשורת: האנליסט מברקליס שמסמן שלוש מניות ישראליות

כבר יותר משנה שהמשקיעים הזרים נמצאים בראש הכותרות בישראל. בין הרפורמה המשפטית, המחאות הציבוריות והמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר, הסערות שפוקדות את ישראל טלטלו את ההשקעות הזרות בארץ. אבל אם שואלים את בבנק ההשקעות ברקליס, המשקיעים הזרים רק יושבים על הגדר, ומחכים לתזמון טוב כדי לחזור ולהשקיע במניות בבורסה המקומית.

● שאלות ותשובות | המגבלה שמסעירה את שוק הפנסיה: למה הרגולטור שם סוף לטרנד הנאסד"ק 
● אחרי השפל, מניית יצרנית השבבים טאואר שוב עולה. לאן היא תוכל לטפס 
● "השווקים בפרשת דרכים": העדפות ההשקעה של הכלכלנית הבכירה 
● בנק לאומי מציג: איך מוחקים יותר ממיליארד שקל ועדיין מציגים רווחי עתק 

"רואים יותר ויותר משקיעים זרים"

טבי רוזנר, מנהל מחקר המניות בישראל של ברקליס, מספר שהמשקיעים הזרים מתעניינים במניות הישראליות ומעריכים את האיכות שלהן, אך על רקע ה"רעש" שייצרה החקיקה המשפטית בשנה שעברה ואחריו המלחמה - הם מעדיפים להמתין. רוזנר מסקר את מניות הבנקים הגדולים, חברות התקשורת, וכן חברות מתחומי האנרגיה, הנדל"ן והמזון (במקביל, הוא מסקר מספר מניות ישראליות שנסחרות בוול סטריט). בשיחה עם גלובס הוא מספר על התחושות שהוא שומע מהמשקיעים מעבר לים, ועל ההזדמנויות בשוק הישראלי.

להערכתך, היום זה זמן טוב להשקיע במניות ישראליות?
רוזנר: "כן, בהחלט. אנחנו רואים פוטנציאל בחברות שאנחנו מסקרים. אנחנו מסתכלים על היסודות הכלכליים (fundamentals) של החברות, ורואים שלמרות הרפורמה המשפטית בשנה שעברה והמלחמה, היסודות הכלכליים שלהן או שלא הושפעו כלל, או שההשפעות היו ניתנות לניהול. לא הייתה חברה אחת שאנו מסקרים שהושפעה מהותית.

"במקביל, השווי ירד בכל סקטור שסיקרנו - זה היה משמעותי יותר בבנקים אבל גם בטלקום ובאנרגיה. זאת, בזמן שהאיכות של החברות נותרה ללא שינוי. לכן, מבחינתנו זו נראית נקודת כניסה מצוינת להשקעה. זה מסר שמתקבל היטב גם בקרב המשקיעים הזרים".

מה אתה שומע מהם?
"אני מבדיל בין שני סוגי משקיעים - מניות וחוב. המומחיות שלי היא מניות, אך אני מדבר עם שניהם. באופן כללי, הלקוחות שלנו הם גלובליים והם יכולים להשקיע בכל מדינה. ישראל היא לא בבנצ'מרק, ולא חייבים להשקיע בה, והם מגיעים לכאן כשהם רואים הזדמנות. החוק הוא שמשקיעים לא אוהבים שום סוג של רעש; הרפורמה המשפטית הייתה מאוד משמעותית בנושא הרעש. אף אחד לא רוצה לשמוע כל שתי דקות חדשות כשאיזה פוליטיקאי אומר משהו. משקיע אמר לי משהו שאני אוהב לצטט: 'יש לי מניה שהיא 1% מהפורטפוליו שלי ו־10% מתשומת־הלב שלי'.

"בגלל הרעש, משקיעים לא רצו להסתכל על ישראל על רקע הרפורמה. כשהמלחמה התחילה, אנשים העריכו שהיא לא תימשך לנצח, בינתיים השוויים ירדו עוד, ומאז אנחנו דווקא רואים יותר ויותר משקיעים זרים. המכנה המשותף הוא שהם אומרים שהם לא משקיעים באזורי מלחמה, גם אם הם אוהבים את ישראל, אבל הם רוצים להבין את ההשפעה על החברות, על הכלכלה, ומתי הזמן הנכון להשקיע שוב. אז ביחס לשנה שעברה יש יותר עניין. עשינו עם בזק מפגשים למשקיעים (non-deal road show) והיה עניין רב מאוד, וכך גם עם הבנקים. אני לא חושב שזה יהפוך מיד להשקעות, אבל הפידבק הוא שהמשקיעים מבינים שהחברות הישראליות איכותיות, לא מושפעות או מושפעות מעט מהמלחמה, ויש בהן פוטנציאל אפסייד. לא נראה השקעות חדשות עד שתהיה הבנה מתי הדברים יסתיימו, וכל עוד יש חששות לקונפליקט בצפון, כי משקיעים לא רוצים להיות חשופים לזה".

עם זאת, בכל הנוגע למשקיעי החוב הזרים, אלו שרוכשים בעיקר איגרות חוב ממשלתיות ושל חברות, טבי רוזנר מספר כי "לא פגשנו מישהו שמכר את הפוזיציה שלו בישראל". לדבריו, "משקיעי חוב רוצים להיות בטוחים שהחוב שלהם ישולם. הם שואלים יותר שאלות אבל לא הייתה השפעה".

מי הסקטור שהכי מעניין את המשקיעים?

כשטבי רוזנר מסתכל על שוק המניות המקומי הוא מתאר כי הוא רואה "הרבה אפסייד בכל מקום". שאלנו אותו איפה ההזדמנויות בעיניו: "אנחנו אוהבים את חברות התקשורת ובפרט את בזק. אנחנו אוהבים שבזק היא 'self help story' (תלויה בעצמה). הם לא צריכים להעביר לעצמם מנויים מחברות אחרות, רק למכור עוד למנויים הקיימים. יש פחות רדיפה אחרי נתח שוק ועלייה מסוימת במחירים. בבזק, מעבירים גם את מנויי yes לאינטרנט. בזק השקיעה משמעותית בסיבים ואמרה לאחרונה שמ־2025 תהיה ירידה ב־CAPEX (השקעות הוניות) ועלייה ב־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות). בזק נסחרת היום במכפיל 5 על ה־EBITDA, וחברות תקשורת אירופיות נסחרות סביב 7. זה לא משהו שרואים במקום אחר, זה מעניין מאוד. מעבר לזה היא כמעט חסינה למלחמה, אף אחד לא יבטל מנוי לטלוויזיה במלחמה".

מה לגבי הבנקים בישראל, גם הם מוערכים בחסר?
"הבנקים בישראל נסחרים במכפיל נמוך לעומת בנקים באירופה ועם תשואה גבוהה יותר. היסטורית, כמעט תמיד היה פער כזה, שנסגר זמן קצר לפני הרפורמה המשפטית. הרפורמה עשתה נזק במובן של התמחור, אני לא מדבר על השפעה מהותית, אלא על התפיסה של ישראל כמקום בטוח, 'safe haven'".

עניין נוסף שייתכן שהכביד על תמחור מניות הבנקים הייתה ההצעה להעלות את שיעור המע"מ שישלמו מ־17% ל־26%, בניסיון להגדיל את קופת המדינה ולממן את הגירעון התופח. אבל ברגע האחרון ההצעה הוחלפה בתשלום חד פעמי בסך כולל של 2.5 מיליארד שקל בשנים 2024־2025. רוזנר מציין כי "מדובר על כ־6% מהרווח לפני מס, ושיעור כזה לא אמור 'להזיז את המחט' בהקשר הזה".

לדבריו, הבנקים בישראל הם הסקטור שהכי מעניין משקיעים זרים. הסיבות לכך הן שהם נתפסים לטענתו כאיכותיים ובטוחים, בין היתר משום שלבנק ישראל יש כללי רגולציה נוקשים. "יש הרבה עניין בבנקים והם מאוד זולים. אבל שוב, הם ממתינים לתזמון טוב יותר", הוא מוסיף. ככל שהריבית במשק תרד, ההכנסות של הבנקים מריבית ירדו גם הן באופן טבעי, אך הוא מעריך שהמודל של הבנקים בישראל "מאוד בריא": הם צומחים בקצב מהיר יותר מהתמ"ג ומתמקדים בהפחתת עלויות, כמו מעבר של מטות הבנקים מחוץ לתל אביב, ובכך הם שומרים על רמה טובה של רווחיות. בין הבנקים, הוא רואה את האפסייד הגבוה ביותר כיום בבנק לאומי.

עסקת הענק בוטלה, האם המניה אטרקטיבית?

בין החברות שרוזנר מסקר נמנית שותפות הגז ניו מד שבבעלות יצחק תשובה. בשבוע שעבר בוטלה עסקת ענק של השותפות שמחזיקה בקידוח לוויתן עם חברת BP הבריטית וחברת הנפט של אבו דאבי.

השתיים היו אמורות לרכוש מחצית מהזכויות בה בתמורה ל־7 מיליארד שקל. מבחינת ברקליס, ביטול העסקה לא משפיע על אטרקטיביות מניית ניו מד, משום שהם לא התייחסו לעסקה במודל שלהם. "אנחנו אוהבים אותה כחברה עצמאית. הגז הישראלי הגיוני במובן הזה של הצרכים של ישראל ושל השכנות שלה, ובטח על רקע מלחמת רוסיה־אוקראינה שגורמת לאירופה לרצות לגוון את מקורות האנרגיה שלה. יש פה כמות גז משמעותית ואנחנו חושבים שזו פוזיציה טובה להיות בה. עם זאת, ההשפעה הגיאופוליטית גבוהה. מצרים היום היא חברה ולקוחה גדולה, אבל תמיד יש סיכון שתחזור בה ללא התרעה. גם פוטנציאל המלחמה בצפון נכנס לתמחור. בתחילת המלחמה, מאגר תמר הושבת ע"י הממשלה, לוויתן לא, אבל תמיד יש סיכון של הפסקה שם אם תהיה מלחמה מול חיזבאללה. ועדיין, זה סקטור שאנחנו אוהבים".