המהלך שיגביל את כוחה של סופר פארם, וההשלכות על המתחרות

ועדת הכלכלה הודיעה השבוע כי בכוונתה לקדם הצעת חוק שתקבע כי בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה לא תהיה של רשת סופר פארם.

● אלה חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות? 
● חודש אחרי רכישת שופרסל: זה המינוי הראשון של האחים אמיר 

ברקע הדיון שנערך בוועדה עומד הרצון להגביר את התחרות בענף. לפי דוח שחיבר עמי צדיק, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ושנכתב לבקשת יו"ר הוועדה דוד ביטן לקראת הדיון, עולה כי הריכוזיות בשוק רשתות הפארם גבוהה, והוא כולל שלוש רשתות מרכזיות - סופר פארם, רשת Be מקבוצת שופרסל ורשת גוד פארם מקבוצת רמי לוי.

לפי הדוח, בשנת 2021 הסתכמו הכנסות רשתות הפארם בכ-6.7 מיליארד שקל. נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-5.7 מיליארד שקל הכנסות, Be עם נתח שוק של כ-12% וכ-800 מיליון שקל הכנסות, וגוד פארם עם 3% נתח שוק וכ-200 מיליון שקל הכנסות.

סופר פארם היא הגדולה מבין השלוש עם 285 סניפים, ל-Be יש 93 סניפים, ולגוד פארם - 58 סניפים. עם זאת, שתי האחרונות מצויות בבעלות שתיים מרשתות המזון הגדולות בארץ - שופרסל עם כ-420 סניפים ורמי לוי עם כ-58 סניפים, בהתאמה, וגם שם נמכרים חלק גדול ממוצרי הניקיון והטואלטיקה. 

"על-מנת להשפיע על התחרות אני רוצה להגביל את האפשרות של סופר פארם לפתוח בקניונים לתקופת זמן של חמש שנים, לא מעניין אותי אילו הסכמי בלעדיות יש להם", אמר ח"כ ביטן, שהתנגד לקביעת מגבלות גאוגרפיות, גם לאור המלצות רשות התחרות.

עוד דנו בוועדה באפשרות לקבוע שיהיו לפחות שני מתחרים מהתחום בקניונים גדולים מעל 12 אלף מ"ר, ולא להעניק בלעדיות לרשת פארם אחת, מה שזכה גם לתמיכת עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות.

בהשוואה בין הרפורמה בענף הטקסטיל וההלבשה לרפורמה בענף המזון, צוין בדוח כי הרפורמה להסרת מכסים על מוצרי הלבשה והנעלה הובילה לירידה חדה במחירים. לעומת זאת, רפורמות חלקיות בענף המזון, שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים, ללא הסרה מלאה של חסמי יבוא מכסיים ולא מכסיים וללא ביטול של מכסות ייצור בענף החקלאות, הובילו לתוצאות חלקיות.

חוסר נוחות מחקיקה מפורשת על סופר פארם

האם אפשרי ליצור חקיקה פרסונלית שתוציא את סופר פארם מחוץ לקניונים חדשים בחמש השנים הקרובות? המומחים מצביעים על בעייתיות. "יש אפשרות ליצור חקיקה שמרסנת פתיחת סניפים חדשים, בחוק שיגדיר נתחי שוק מסוימים או הגדרת מונופול מסוים, והגדרות שאינן ספציפיות לסופר פארם", אומר עו"ד גולן קנטי, ראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, שמציין כי הוא מרגיש חוסר נוחות מחקיקה שנוגעת מפורשות לסופר פארם.

"אני מבין את ההיגיון במגבלות אזוריות המקבילות החקיקה הקיימת, אבל אני רואה קושי עם חקיקה כזו ברמה ההגבלית. הניסיון להנדס את השוק בעקבות קושי תחרותי שקיים היום, הרבה פעמים יוצר יותר נזק מתועלת".

לדבריו, "חוסר ההתמודדות עם לחצי השוק הקיימים והמצב התחרותי הקיים, ויצירת פתרונות שאינם חושבים על הסרת חסמים, על התמודדות ארוכת-טווח עם הקושי התחרותי ועידוד התחרות, בחלק מהמקרים יוצרים פגיעה תחרותית. עד היום, מונופולים יודעים לעקוף הוראות כאלה, ואז אנחנו יוצאים חסרים מכל צד. כשאנחנו יוצרים פתרון גס ולא מדויק, אנחנו פוגעים בתחרות".

"מה היה האפקט של הבלעדיות?"

עו"ד קנטי מצביע על פן נוסף המתייחס להסדרי הבלעדיות שהיו לסופר פארם בעבר, לפני שנאסרו על-ידי רשות התחרות. "העובדה שהרשות ביטלה את חלקם או את כולם מעוררת שאלה של בחינה תחרותית שלמה, של מה באמת היה האפקט של אותה בלעדיות ומה הנזק שנגרם? האם עדיין יש אפקט בלעדיות בהקשר הזה? וכאן צריכה להיעשות בחינה מעמיקה יותר של עולם היחסים בין הקניונים וסופר פארם.

"שנית, אחד הדברים שלא נדונו בצורה מלאה, הוא מה התוצאות של חוק המזון שהיו עד עכשיו, שממנו הוחרגו חנויות הפארם, והאם זה נכון לא ליצור הסדר מדויק יותר לתחום הפארם כדי לפתור את הבעיות שיש שם. זה דבר שיש לעשות מתוך הבנה של ההשלכות של חוק המזון עד כה".

 ניצן לביא, מנכ''ל סופר פארם / צילום: יח''צ

עו"ד קנטי מוסיף: "אנחנו רצים לחוקק חוקים חדשים בלי לעשות בחינת מציאות לגבי החוקים הקיימים. לטעמי, לא הייתה בחינה מעמיקה, שהייתה מובילה לשינוי בחוק המזון עצמו ואולי למחשבה נוספת ומעמיקה יותר על הפתרון שצריך לעשות בכל הנוגע לפארם. אני לא חושב שפתרון של רגל גסה, שבו נגיד לסופר פארם לא לפתוח יותר סניפים, זו הדרך. זה קיצור דרך שלא בהכרח יוביל אותנו לתוצאה נכונה".

עו"ד דנה טירנגל-ליפקה, שותפה וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד עמית, פולק מטלון, ששימשה בעבר כראש צוות מזון וקמעונאות ברשות התחרות, מציינת כי למרות שעל סופר פארם נאסר לדרוש הסכמי בלעדיות במתחמים, הממונה מכירה בצורך שבהם. "מרכז מסחרי או קניון חדשים מבקשים מהחנויות השקעה אדירה בהקמת הסניפים. לחנויות קטנות, שאינן מהרשתות החזקות, קשה מאוד לבצע את ההשקעה, בעיקר כשמדובר במרכז מסחרי שייפתח רק בעוד 4-5 שנים. מאידך, קשה לבקש להשקיע מיליונים בסניף חדש בלי לתת לו הבטחה, אפילו לתקופה קצרה. אז מה ההצעה באה להגיד? שסופר פארם לא תוכל לפתוח בקניון חדש? זה לא כל-כך פשוט".

"אתם רוצים תחרות? תורידו חסמים"

לא בטוח שהתערבות בשטחי המסחר ובתמהיל שקיים בקניונים היא מה שיש לכוון אליו. אם ייאסר על סופר פארם לפתוח באופן גורף חנות בכל הקניונים שייפתחו בשנים הקרובות - כשלא ברור עד כמה מספרם יהיה משמעותי - האם הממונה על התחרות תצטרך לפקח גם על סקטורים נוספים ולתת אישורה לכל חנות שתיפתח בקניונים, הן מבחינת המזון והן מבחינת הפארם? אם קיים בקניון סופר אחד של רמי לוי, ובאותו מתחם ייאסר על סופר פארם להיכנס, ותיפתח חנות של גוד פארם שבבעלותו של לוי, שתיהן יתחרו אחת בשנייה בתחום הטואלטיקה והניקיון, כששתיהן תחת אותה בעלות? האם זה מה שיסייע להורדת המחירים?

"הצעת חוק שבאופן גורף אי-אפשר יהיה לפתוח סופר פארם, נראית כמו צעד מלאכותי שעלול להשאיר את המרכזים המסחריים בלי פארם שתהיה לו היכולת לבצע את ההשקעה", אומרת עו"ד טירנגל-ליפקה. "אתם רוצים תחרות? תורידו חסמים. תורידו מכסים. תאפשרו יבוא. תאפשרו תחרות. תנו את התנאים המבניים לשוק להתחרות, ואל תתערבו בחקיקה כזו או אחרת.

"יש רגולציה משוגעת על מוצרי טואלטיקה, ניקיון וקוסמטיקה. אם תיפתח עוד רשת, בסוף היא תמכור אותם מוצרים. העלויות הן אותן עלויות, הספקים הם אותם ספקים. כשלא פותחים לעוד ספקים ולא מורידים את הרגולציה והעלויות, קשה מאוד לפעול פה, כשהשוק סגור וחסום".

האם להצעת החוק יש סיכוי לעבור? לפי עו"ד טירנגל-ליפקה, קשה מאוד להעריך. "כבר עברו כל מיני חקיקות פרסונליות לטובתם ולרעתם של שחקנים במשק", היא מציינת. "אבל מאוד יפתיע אותי אם זה יגיע לשלב החקיקה. זה יכול לייצר בעיה אמיתית למרכזים המסחריים. כשיש ויקטורי, קרפור או סופר פארם בקניון, זה יוצר תחרות על חלק משמעותי מהמוצרים. תוציאי את סופר פארם, ולא יהיה מי שייכנס, לא יהיה גם את זה. אם יש שופרסל או רמי לוי, שוב נכנסים למערכת היחסים של מי הנוסף שנמצא בקניון. זה ערבוב מיקרו-מנג'מנט ורגולציה שבדרך-כלל רק יוצרת בעיות. אתם רוצים לייצר תחרות? תורידו רגולציה. אל תוסיפו". 

גם עו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות ושותפה במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, סבורה כי הדרך להגביר את התחרות היא לא להוסיף רגולציה, אלא להוריד חסמים. "המהלך הזה הפוך לכל הרציונל של דיני התחרות. על-מנת להגביר תחרות, יש להוריד חסמים, לא על-ידי כך שמגבילים שחקן משמעותי", היא אומרת. "גם הטלת חובות נוספות על רשות התחרות, לצד החובות הרבים שמוטלים עליה כרגע, יקשו עליה עוד יותר. הרשות צריכה לעשות את מה שהיא יודעת, אבל לא להטיל עליה חובות פיקוח רגולטוריים נוספים.

"לא ברור אם חוק המזון עשה משהו טוב ואם הוא באמת קידם תחרות, במיוחד ביחס לעלויות שלו. כדאי לעשות מה שעשו בביגוד, שהוביל לירידת מחירים. עוד היבט מסוכן לסוג הרגולציה הזו הוא שברגע שיחליטו מי יהיה בקניון - למה שלא יחליטו איך הוא ייראה והיכן הוא ימוקם? אולי יחייבו שאת סופר פארם ימקמו בסוף הקניון, ואת גוד פארם בהתחלה? אף אחד לא יודע לאן זה יוביל. ברגע שמתחילים, המדרון מאוד חלקלק".