השביתה שכנראה לא שמעתם עליה השבוע

באקט סמלי, המשלב מסורת יהודית עם ביטוי לתנאים הלא אנושיים שבהם שוהים אהוביהם כבר 167 ימים, הם חילקו משלוחי מנות שכללו רבע פיתה, כף גבינה ושני זיתים, מנת המזון שמקבלים בשבי החמאס. 

ח"כים רבים מכל המחנות הפוליטיים קיבלו את משלוחי המנות והביעו אמפתיה. ואילו דני דנון, אבי דיכטר ודוד ביטן מהליכוד חלפו על פניהם, סירבו לקחת את משלוחי המנות, שלא לדבר על כמה מילות הזדהות.

אירוע חריג נרשם כשמשפחות שכולות חילקו מכתבי פיטורים סמליים לח"כים, בקריאה לבחירות לאור אחריות הממשלה לאירועי 7 באוקטובר. יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין דחה בבוטות את הניסיון של רוני ניימן, דודה של רותם ניימן שנרצחה במסיבת הנובה, למסור לו מכתב; הוא תועד מסנן לעברו "עוף לי מהעיניים". אדלשטיין פרסם לאחר מכן בטוויטר תמונה שלו מקבל משלוח מנות והביע סולידריות עם כאב משפחות החטופים, אך אף מילת התנצלות למשפחה השכולה.

חוסר היכולת של חברי הכנסת - משרתי הציבור, למקרה שהם שכחו - לגלות אמפתיה למי שעולמם חרב עליהם באחת, היא תעודת עניות לכל אחד מהם. סופגים ביקורת? דורשים שתתפטרו? תתמודדו. זה המינימום שתוכלו להציע מול ים הכאב שנפער פה.

ניצן שפיר

התלמידים חטפו לא מעט בשנים האחרונות, בגלל הקורונה וכמובן המלחמה. עד שכבר חזרו לצאת לטיולים שנתיים והחלו להתכונן למופעי סוף השנה, התחדשו העיצומים. האם לא ניתן היה למנוע זאת?

שנת הלימודים החלה לאחר שהאוצר הגיע להבנות עם ארגון המורים, המייצג את המורים בבתי הספר העל-יסודיים, המועסקים ישירות על ידי הרשויות המקומיות ולא על ידי משרד החינוך. על בסיס ההבנות האלו מתקיים משא ומתן על הסכם שיהיה בתוקף לשנים הקרובות, אבל כיוון שכרגע אין הסכם, הארגון יכול להפעיל עיצומים - והוא מפעיל. ארגון המורים טוען שהאוצר מבקש לפרק כליל את העבודה המאורגנת, ויו"ר הארגון רן ארז כינה זאת בראיון לגל"צ "צלם בהיכל".

באוצר טוענים שהארגון חוזר בו מהסכמות שכבר הושגו, כמו היכולת להעסיק מורים בחוזים אישיים במקצועות שיש בהם מחסור חמור, או במקרים שבהם בית ספר רוצה לפתוח מקצוע ייחודי. "זה צורך שעלה מהמערכת", אומרים באוצר. נקודה נוספת במחלוקת היא התגמול למנהלים, שגם כאלה קשה לגייס. כיום מנהלים מקבלים שכר של מורים עם תוספת ניהול, ובאוצר רצו מבנה שכר חדש, גלובלי יותר. בינתיים, באוצר עושים שרירים. הממונה על השכר כבר שלח מכתב שבו הוא מתריע בפני המורים כי הם ייאלצו להחזיר מקדמות כיוון שלא נחתם הסכם, וכתב: "נראה כי ארגון המורים אינו מעוניין בהגעה להסכם על בסיס ההבנות... ובשים לב לכך, אנו נאלצים להודיע כי המעסיקים יוכלו לפעול לניכוי המקדמה החל מבעוד 30 יום ממכתבי זה". אם זה יקרה, הבטיח ארז, העיצומים יחריפו. מי שבטוח יסבלו הם תלמידי ישראל. 

הלית ינאי-לויזון 

אבל למה לו להציע פתרון? כרגע הדברים לכאורה עובדים, והדדליין יגיע עוד 12 שנה - שזה מעט מאוד מהפרספקטיבה של מי שמתכונן לגיל פרישה, אבל נצח במונחים פוליטיים. זו תהיה בעיה של מישהו אחר, אולי אפילו של המחנה הפוליטי הנגדי. אז למה שייקח על עצמו את פצצת הזמן הזאת?

הבעיה היא שזה לא מאפיין רק אותו או את ביטוח לאומי. זו שיטה. באמריקאית קוראים לזה Kick the can down the road. אפשר לראות את זה גם בנושא החרדי: למה צריך לפתור את בעיית הגיוס, כשאפשר לא לפתור אותה? לכו תדעו, אולי היא תיפתר מעצמה.
אלא שזה לא עובד ככה. ככל שנחכה עם ביטוח לאומי, עם שילוב חרדים ואפילו עם הנושא הביטחוני - כמו שגילינו בצורה הכואבת ביותר - כך הבעיה תחמיר. אבל הממשלה מתעקשת להמשיך באותן קונספציות. הציבור חייב לדרוש מהפוליטיקאים - אל תדחו בעיות, טפלו בהן לפני שאנחנו מאבדים שליטה. בסוף לא נוכל לעצור את הפחית הזאת גם אם ננסה.

 שר העבודה יואב בן צור. בלי הצעה לפתרון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עידן ארץ