זיו יונתן מחפש ביצירת הביכורים שלו את אביו, המשורר נתן יונתן

המשורר, הסופר והעורך רן יגיל חוזר אל ארון הספרים היהודי, העברי והישראלי 

בשנה שעברה מלאו 100 שנים להולדת המשורר נתן יונתן (2004-1923). בנו הקטן, זיו יונתן, 63, פרסם באוגוסט האחרון ספר מרגש הנע בין ממואר לווידוי פואטי, בשם "במקום פרידה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

● היכרות עם שירתו של שגיא אלנקוה, אחד המשוררים הישראלים הייחודיים
● 6 הערות|חידת חייו של האיש שהביא את הפלנטה האחרת לספרות העברית

בספרו הוא מנסה לנתח את יחסיו המורכבים והמעניינים עם אביו. שמו של הספר לקוח משיר מולחן וידוע של נתן יונתן "במקום פרידה", שביצעו בעבר צוות הווי חיל האוויר וגם שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". השיר מוכר בגלל שורתו הראשונה "אם תלך עכשיו": "אם תלך עכשיו, הכל עוד יישאר לי/ קצף חרציות, שלהביות זהב/ צפצפה כסופה, הלב שלי אומר לי/ אם לומר שלום, אז בוא נאמר עכשיו".

האב והבן מתקשרים באמצעות ספרים

יהיה זה עוול לראות את ספרו רק דרך הפריזמה המשולשת האב, נתן יונתן המשורר, למול שני בניו: האחד חי, המחבר זיו יונתן, והשני מת, ליאור יונתן (1973-1952), הבן הבכור שמת במלחמת יום הכיפורים. כי יש להודות על האמת: זהו הספר היחיד שהוציא עד כה זיו יונתן, ואחיו ליאור רק מופיע פה ושם בספרו. ואולי בכלל מוטב ליצור פה איזו חלוקה דיכוטומית בין פרוזה לשירה: השירים נכתבו בעיקר לליאור המת ואילו הפרוזה שנכתבה בסוף חיי המשורר בדמות הקדשות על ספרים נכתבה לזיו החי.

נתן יונתן וזיו תִּקשרו באמצעות ספרים באחרית ימיו של המשורר, שהיה במשך שנים רבות העורך הראשי בהוצאת ספרית פועלים. הוא נתן לבנו ספרים, חלקם ספרי מופת וחלקם ספרים אישיים ואיכותיים, שהשפיעו עליו במשך חייו. בכל הקדשה שכתב לזיו ניסה נתן יונתן להסביר לבנו מדוע הוא נותן לו הספר. המשורר עשה זאת בעצת אשתו של זיו, חוקרת הספרות ד"ר לילי רתוק, ואכן ההקדשות מורחבות ומנומקות. ההקדשות מהוות את החלוקה לפרקים בספרו של זיו יונתן, ומלוות בעבודות אמנות יפות של יוג'ין לימאי.

 כריכת במקום פרידה

במקום פרידה | זיו יונתן

עורך: גדעון טיקוצקי
הוצאה: הקיבוץ המאוחד
מספר עמודים: 152
תאריך יציאה: אוגוסט 2023
ספר מודפס: 73 שקלים
(דרך אתר עברית)
ספר דיגיטלי: 42 שקלים
(דרך אתר עברית)

 

לחפש את האב בנבכי היצירות

זיו לא הסתפק רק בהקדשות שהותיר אחריו אביו, אלא תר אחריו בספרים שהקדיש לו, וחיפש היכן ביצירות האלה מתחבא האדם והיוצר נתן יונתן. לטובת כתיבתו אפשר לומר שהיא העמיקה הרבה מעבר להתחשבנות עם אביו; זאת למרות שהוא טוען כנגד האב שהוא מִסְחֵר, מילה קשה בהקשר זה, את מות ליאור, והפך באמצעות שיריו את המוות הפרטי לציבורי, וכך הפקיע את הכאב האישי מהמשפחה.

עם זאת, יש בספר רגעים מרגשים לא מעטים, וגם כתיבה אסוציאטיבית משובחת המעלה תובנות יפות באשר ליצירות עצמן. מדובר ביצירות מופת כמו "מובי דיק", "הזקן והים" "מאה שנים של בדידות", אבל גם ביצירות אישיות סופר איכותיות ומוכרות פחות כמו "על הזמן והנהר" של תומאס וולף ו"נרות ברוח" של גריגורי כנוביץ' וכמובן גם שירה: קונסטנדינוס קוואפיס, "כל השירים".

אך מעל כולן היצירה המרכזית בה מצא את אביו הייתה הרומן "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב. מעניין כי בכל הספרים שניתנו לזיו, לא מופיעה הספרות העברית. זאת יש לדעת: לנתן יונתן היה חשבון ארוך עם הממסד הספרותי הישראלי שטעה להתייחס אליו במשך שנים כאל פזמונאי.

הבן יודע לנתח את ספרי האב

ניכר כי זיו לא רק מוכשר בכתיבה, אלא גם מבין היטב מהי ספרות ומה זו יכולה לחולל בלבבות אנשים. הוא מנתח ניתוח חסכני את היצירות המובאות, ובוחר ציטוטים מעולים ותמציתיים מכל יצירה ויצירה. הוא גם יודע לנתח את יצירתו של אביו במרחק מה ובביקורתיות מדודה. הוא מעדיף שירים אחדים, על פני האחרים המוכרים יותר. הוא גם מבין את הלו"ז העיקרי של שירת נתן יונתן, שהתחיל כפזמונאי ועבר בהדרגה להיות משורר־זמר, בדומה לנתן אלתרמן, אך לירי הרבה יותר ופחות שקול וסדור.

זיו מנתח יפה את הנוף הארצישראלי ביצירות אביו: החול והצמחייה, הים והנחל, השמש והשקיעה, העוף והחי, לצד המלחמה והשכול התמידי, הפרטי והכללי.

אלו מובילים את הדובר בשירים למחשבות על ידידות, נעורים אהבה ובדידות. וישנם גם רמזים ללשון המקרא, למסורת השירה העברית, משירת ימי הביניים בספרד ועד האב הרוחני, אברהם שלונסקי, שממנו נתן יונתן התקשה להשתחרר.