הכותבים ממשרד עמפלי עריכת דין מיסים
לאחרונה נחשף בגלובס כי רשות המיסים בישראל פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, לאור הצורך בהעשרת קופת המדינה וכחלק מהמאבק של רשות המיסים בהון השחור.
● בלעדי | רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי
● זה אולי הדוח הכי חשוב שקיבלתם השנה . כל מה שכדאי לדעת עליו
● 21 שנה אחרי שהתגרשו: האם אישה תקבל חצי ממניותיו של בעלה באגד?
נראה כי המבצע הוא לא יותר מגימיק של רשות המסים, אשר לא יניב לקופה הציבורית פירות, אם בכלל, לבטח לא בזמן הקצר, אלא יגרור לכל היותר דיוני שומות ארוכים ומתישים.
יותר מכל, הפרסום מלמד לדעתנו על הלך הרוח השגוי והבעייתי במסדרונות רשות המסים, אשר מאפשר לה לצבוע ללא כל ביסוס ציבור שלם בעננה של העלמת מס, בחזקת "כולם משקרים כל עוד לא הוכח אחרת", בניגוד מוחלט לחובות ההגינות והסבירות שלה, כרשות מנהלית.
נזכיר, כי כל תושב ישראל שמחזיק בחברה תושבת חוץ חייב בדיווח על החזקתו וכל תושב ישראל שהחליט לצאת את ישראל ולנתק את תושבותו לצרכי מס, חייב ככלל בהגשת דוח מס אם הוא נופל בחזקות ימי השהייה בישראל.
מניסיוננו, מרבית הנישומים מקיימים חובות אלו, כך שגם כך קיים בידי רשות המסים מידע רב לגבי חברות ויחידים אשר היגרו או פועלים בקפריסין.
ובכלל, הקירבה של קפריסין לישראל, מאפשרת בצורה טובה יותר לחברות קפריסאיות, אשר מוחזקות על ידי ישראלים, לשמור על שליטה וניהול מחוץ לישראל, לעומת חברות זרות אשר מאוגדות במקומות רחוקים יותר ברחבי העולם.
עו''ד מאורי עמפלי
על כן, לדעתנו המבצע החדש לא צפוי לגלות מידע משמעותי על ישראלים שהיגרו לקפריסין וספק אם יגרום לחברות קפריסאיות להתחיל ולשלם מס בישראל בתקופה הקרובה.
מכל מקום, הוא מהווה הזדמנות לבעלי שליטה תושבי ישראל בחברות קפריסאיות לבחון מחדש ולוודא כי השליטה והניהול על עסקי החברה אינם מופעלים מישראל וכי מעורבותם, ככל שמתקיימת מישראל, אינה מקימה לחברה הקפריסאית סוג של מוסד קבע בישראל.
לגבי יחידים, אשר עזבו את ישראל לטובת קפריסין לפני למעלה מארבע שנים וקיבלו שאלונים מרשות המסים, ספק רב אם הם צריכים להשיב כלל לשאלונים אלו ובדומה לכל מי שניתק את תושבותו מישראל, הם יכולים לציין לכל היותר את הנכסים והזיקות שנותרו להם בארץ.
החשש: כל צעדי המס לא יסייעו בהוצאת ישראל מהמשבר
מוטב אפוא כי רשות המסים תפעל לאיתור מקורות מימון זמינים ויעילים יותר להגדלת אוצר המדינה, לבטח לאור העובדה כי היא פועלת בחוסר כוח אדם קיצוני.
כך למשל, יש לברך על הליך גילוי מרצון לזירת הקריפטו שהרשות שוקלת ליזום וטוב יעשו רשות המסים ומשרד המשפטים אם ירחיבו אותו לכלל הזירות, כך שכל נישום שלא דיווח על הכנסה, גם מנכסים או פעילות אשר אינם קשורים בקריפטו, יוכל לדווח על הכנסותיו ולהנות מחסינות פלילית, בדומה לנוהל שהסתיים בסוף שנת 2019. בכך תתפוס הרשות "שלוש ציפורים במכה" - תעשיר את קופת המדינה, תלחם בהון השחור ותגדיל את ההון המדווח לשנים הבאות.
יחד עם זאת, עולה החשש כי כל צעדי המס לא יסייעו בהוצאת ישראל מהמשבר הכלכלי, שלצערנו צפוי ללוות אותנו בשנים הקרובות, ללא קיצוץ דרסטי בתקציב המדינה ושינוי סדרי העדיפויות. בנוסף, רצוי כי משרד האוצר ובפרט רשות המסים יפעלו לתמרץ משקיעים ויזמים בענפי ההייטק והנדל"ן, על רקע השפל חסר התקדים שפוקד את שני הקטרים המרכזיים של הכלכלה הישראלית, ישמרו על ההון האנושי שעוזב את ישראל מאז תחילת 2023 וביתר שאת בחודשים האחרונים, ויקדמו חקיקות מס שנמצאות בקנה ואמורות להגביר את הודאות במשק.
לבסוף, הפרסום צובע את קפריסין, מדינה לגיטימית באיחוד האירופאי, באופן לא מחמיא ושגוי וספק אם במציאות הבינלאומית העכשווית, ישראל הרשמית צריכה להתייחס כך לאחת מהידידות הטובות שעוד נותרו לה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.