התרופה שנכשלה בניסוי קליני רק אחרי שאושרה לשיווק

אמנדו ביו שכבר הוספדה עדיין חיה, וכעת החברה-האם היפנית מסבירה את הפיטורים המסיביים 

בדצמבר 2023 דווח במספר כלי תקשורת כי חברת הביוטק אנג'ס (Anges) היפנית שרכשה ב-2020 את חברת העריכה הגנטית אמנדו ביו (Emendo Bio) הישראלית תמורת 250 מיליון דולר, החליטה לסגור את החברה. במציאות, הסיפור היה קצת פחות עצוב. החברה לא נסגרה, אף כי כן פוטרו עובדים רבים.

● הפרויקט החדש שמסייע לאחיות להתמודד עם טכנולוגיות חדשות במקום עבודתן
● התחלה חדשה לדריו הלת' ומכה לא צפויה לחברת אלי לילי 

אמנדו פיתחה פלטפורמה לחיפוש ואופטימיזציה של מולקולות שנועדו לבצע עריכה גנטית, כמו ה-CRISPR Cas9 שעשה מהפיכה בתחום, אך מולקולות נוספות, אחרות, שמצליחות לערוך בצורה מדויקת יותר (ולכן בטוחה יותר), ולא פחות חשוב: בלי להפר פטנטים הקשורים ל-CRISPR Cas9. 

בהודעה שפרסמה אנג'ס לפני כשבוע, היא מסבירה את השיקולים למהלך. המלחמה בעזה מופיעה לראשונה כהסבר רשמי, אם כי לא היחיד, למהלך מסוג זה. "בהתחשב בסיכונים הגיאופוליטיים שעלו כתוצאה מהתפרצות הקונפליקט בעזה באוקטובר 2023", הוחלט לבצע את השינויים, מסביר התאגיד. 

מהודעת התאגיד היפני נאמר כי החברה שהגיעה לשלב הקליני בפיתוח שלה, תתבסס יותר על הידע הקיים שלה, תתבסס יותר על יכולות חישוביות ופחות על "תהליכי גילוי תרופות אינטנסיביים בכוח אדם", וכן תבצע רישוי של המוצרים שכבר גילתה לחברות אחרות. למשל, היא חושפת הסכם חדש עם חברת אנוקה (Annoca) השוודית, העוסקת בטיפול באמצעות תאי גזע. במסגרת ההסכם אנוקה תשתמש בטכנולוגיה של אמנדו ביו כדי לערוך תאים חיסוניים לשם טיפול בסרטן אגרסיבי. 

"לאור העובדה שאנחנו מתמקדים כעת בפיתוח קליני ורישוי של המוצרים לצדדים שלישיים, אנג'ס עצמה, שהיא בעלת המומחיות בתחומים האלה, תיקח על עצמה את ניהול החברה", מסבירים במסמך. לכן הוחלף המנכ"ל והמייסד דוד ברעם במנכ"ל שהוא גם מנהל באנג'ס, נאויה סאטו. בנוסף, כבר החל להיבנות מרכז פיתוח בארה"ב, כאשר עד כה כל עובדי החברה היו ברחובות. בישראל יוותרו 30 עובדים, מתוך 105 שהיו בחברה בדצמבר לפני ההכרזה על המהלך, כלומר 75 עזבו או יעזבו. 

יש להניח כי גם לצניחה של כ-95% במחיר המניה של אנג'ס, בהתאם לדינמיקה בשוק הביומד וספציפית בשוק הגנטיקה, היה גם כן קשר לעניין. מניית החברה צנחה בעקבות ירידה בעניין של שוק ההון כולו בחברות עם מוצרים בפיתוח בתחום התרפיה הגנטית, במקביל לירידה בכמות המזומן שהייתה זמינה להשקעה בעקבות שינויי הריבית, וגם לאור התקדמות איטית של החברה. אנג'ס פיתחה גם חיסון קורונה, והפסיקה את הפרויקט הזה רק השנה. הכנסות החברה עמדו על כמיליון דולר בלבד ב-2023. ככל הנראה המלחמה בעזה היא משנית לרצון של החברה לצמצם את השקעתה באמנדו ביו, על רקע מחסור מזומנים, אם כי זה לא ההסבר שניתן. גורמים מקורבים לחברה מציינים כי ההחלטה החלה להבשיל כבר בספטמבר. 

עד לרכישתה גייסה אמנדו ביו 73 מיליון דולר, שחלקם הגדול הגיע מלכתחילה מאנג'ס. אחרי הרכישה, אנג'ס השקיעה עוד 150 מיליון דולר נוספים בשלוש שנים, והכפילה את כמות כוח האדם, טרם החל תהליך הפיטורים הנוכחי.

כישלון תרופת ה-ALS שכבר אושרה מעלה שאלות אתיות כבדות

קהילת חולי ניוון השרירים מסוג ALS ומקורביהם קיבלו בצער את ההודעה על כישלון ניסוי שלב III של התרופה שרקחה חברת Amylyx בשלב III של הניסויים הקליניים במחלה. התרופה לא השיגה אף אחד מיעדיה, מסרה החברה.

אלה חדשות רעות בכל מצב, אבל עוד יותר בהתחשב בכך שהתרופה כבר נמצאת בשוק. ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אישר את התרופה לשיווק ב-2022, על בסיס תוצאות טובות מניסוי שלב II , ובתנאי שהחברה תשלים את ניסוי שלב III שכבר החלה לבצע.

כעת, עם כישלון הניסוי, ייתכן והחברה תפסיק את שיווק המוצר, החלטה לא טריוויאלית משום שישנם מטופלים שנוטלים את התרופה ומאמינים שהיא עוזרת להם. ואמנם ייתכן כי היא עוזרת לאנשים מסוימים, אבל לא מספיק כדי שהתוצאה תעלה כמובהקת בניסויים הקליניים. החברה מסרה כי תקבל את ההחלטה תוך שמונה שבועות, תוך דיון עם קהילת חולי ה-ALS , וכנראה תוך ניתוח מידע לגבי המטופלים הללו בעולם האמיתי. ייתכן שאם אמליקס לא תפסיק את שיווק המוצר מרצונה החופשי, ה-FDA ידרוש זאת ממנה.

כ-4,000 מטופלים בארה"ב נוטלים את התרופה היום, וסביר להניח שרובם ירצו להפסיק להשתמש בה לאור התוצאות, אך עולה השאלה מה יקרה עם המטופלים שכבר נוטלים את התרופה ומעוניינים להמשיך בכך. ייתכן שתהיה לחברה אחריות מסוימת לספק להם את התרופה כל עוד המטופלים הקיימים ורופאיהם יעריכו כי יש בה תועלת. קיימות עוד שלוש תרופות בשוק, אך שתיים מהן מעניקות, על פי הניסויים הקליניים, תועלת צנועה מאוד לחולים, והשלישית פונה לפלח קטן מאוד בשוק. תרופות נוספות נמצאות בניסויים קליניים.

בשנים האחרונות ה-FDA גמיש יותר באישור של תרופות למחלות נדירות או מחלות קשות מאוד כמו ALS, גם לפני ביצוע ניסוי שלב III היקר והארוך המקובל כנחוץ לאישור התרופה. ישנו לחץ עצום ממטופלים במחלות כמו ALS, לאשר טיפולים במהירות כי עד שהתרופה תעבור את כל הניסויים הקליניים הדרושים בדרך כלל במסלול האישור הרשמי, מטופלים עלולים ללכת לעולמם או להינזק באופן בלתי הפיך.

מקרה כזה שבו כבר אושרה התרופה ובסופו של דבר הסתבר שהיא לא עומדת ביעדים, עלול להוות תמריץ שלילי עבור ה-FDA לאישור מהיר בעתיד של תרופות למחלות נדירות או קשות. זה יהיה כנראה נכון במיוחד, אם יידרש מאבק משפטי כדי לגרום לאמליקס להסיר את המוצר מן המדפים. אמנם אמליקס לא רמזה כי היא מתכוננת למאבק כזה, אבל התרופה הייתה אחראית לרוב הכנסות החברה בשנת 2023, ונמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים. כעת הסכומים הללו ייחסכו לחברות הביטוח, שייתכן ששילמו על תרופה לא יעילה כלל במקום על מוצר יעיל יותר למחלה אחרת. 

האוניברסיטה העברית: יעילות פטריות בטיפול במחלות נפשיות

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מציע כי השימוש בפטריות המכילות את החומר הפסיכדלי פסילוסיבין, מחזק קשרים במוחן של חיות מעבדה, טוב יותר מאשר פסילוסיבין סינטטי. מכאן מעריכים החוקרים כי החומר הטבעי עשוי להיות יעיל יותר בטיפול בהפרעות נפשיות שונות מאשר פסילוסיבין סינטטי, אשר נמצא בבסיס חלק מהמוצרים הנמצאים כעת בניסויים קליניים בתקווה לקבל אישור כתרופות לטיפול בהפרעות הללו. 

את המחקר הוביל הדוקטורט אור שחר בהנחייתם של פרופ' בנימין לרר, ד"ר אלכסנדר בוטוויניק, ד"ר צורי ליפשיץ ופרופ' ברנרד לרר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה. הוא בוצע בחיות מעבדה ופורסם בכתב העת Molecular Psychiatry.

העולם הרפואי נוטה להעדיף חומרים מבודדים שניתן לייצר במעבדה, וכך לדעת במדוייק כי הרכב ותכונות החומר הם זהים ממתן למתן, תכונה הנקראת "הדירות". על חומרים סינטטיים שאינם זהים לחומר המצוי בטבע, ניתן גם בקלות רבה יותר לרשום פטנט. אולם לדברי שחר, ניתן לגדל את הפטריות ולמצות אותן באופן מבוקר במעבדה. "גידול כזה מאפשר ייצור של תמציות אחידות מבחינת ריכוז החומרים הפעילים, וזה יקל על הרופאים לקבוע את המינון המתאים לטיפול".

לדבריו, ישנו היגיון מדעי להעדיף את הפטריות השלמות. "הן מכילות, מלבד החומר הפעיל - הפסילוציבין, גם חומרים נוספים שעל פי המחקר עשויים לתרום ליעילות הטיפולית. תופעה זו, המכונה "אפקט הפמליה" (Entourage Effect), נצפתה גם במחקר הקנאביס, שם התברר כי שילוב של קנבינואידים שונים יעיל יותר מטיפול בחומר בודד (THC או CBD)".