המשמעויות הכלכליות של חוק הגיוס החדש, ולמה אגף התקציבים מתנגד

הדיון על חוק הגיוס מגיע השבוע לשיאו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי המפלגות החרדיות מתכוונים להביא אותו לאישור הממשלה ביום שלישי - זאת, ללא שיתוף דרגי המקצוע במשרדי האוצר והמשפטים, ובניגוד לעמדת מערכת הביטחון. לצד המשמעות הציבורית של החוק, מדובר גם בהכרעה הרת גורל בפן הכלכלי. גלובס עושה סדר.

● ראש אגף התקציבים על חוק הגיוס: "שחזור של טעויות העבר, דוחפים את החרדים להישאר בישיבה"
● המשרוקית של גלובס | האם הנטל של שירות המילואים נופל על 2% בלבד מהאוכלוסייה? 
● בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות

מה אומר חוק הגיוס שמקודם בקואליציה?

אחד הסעיפים המרכזיים בחוק הגיוס הוא העלאת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים מ־26 כיום ל־35. כלומר, בחור בן 18 שמתחיל ללמוד בישיבה, יצטרך להישאר בה למשך 17 שנים רצופות לפחות. אם יפרוש קודם לכן מלימודי התורה - כדי לצאת לעבוד או לרכוש השכלה אקדמית - יהיה מחויב על פי חוק להתגייס. עם זאת, הצעת הקואליציה לא קובעת סנקציות פליליות למי שיסרב להתגייס.

לאורך השנים, ממשלות ישראל הפחיתו את גיל הפטור מ־40 ל־26 כיום. עד לפני המלחמה, במשרד האוצר עוד קידמו מתווה לקיצור ההמתנה לפטור, לגיל 21־23 בלבד. גם במערכת הביטחון הביעו אז נכונות עקרונית למהלך. אלא שכעת, נתניהו וראשי המפלגות החרדיות מתכוונים להחזיר את הגלגל לאחור.

האם חוק הגיוס אמור להיות פתרון זמני או קבוע?

ההערכות הן שהחוק במתכונתו המתגבשת ובעיתוי הנוכחי נועד לקנות זמן מול בג"ץ, בעתירות המתנהלות נגד המדינה בנושא הפטור מגיוס. השופטים כבר הודיעו שלא יסכימו להאריך שוב את הסדר הפטור הקיים בהחלטות ממשלה, אלא רק בחקיקה, ואף דרשו לוחות זמנים. בסוף החודש תפוג הוראת השעה הנוכחית, ולאחריה למעשה לא יהיה הסדר פטור בתוקף בהיעדר חוק גיוס חדש.

מהי המשמעות הכלכלית של העלאת גיל הפטור מגיוס?

ישנן שתי תפיסות מנוגדות בנושא. הראשונה היא העמדה שמאמצים מרבית הכלכלנים, ובהם משרד האוצר. לפיה, מניסיון העבר, הממשלה ממילא לא תצליח להביא לגיוס חרדים בהיקפים משמעותיים, כמעט ללא תלות בגיל הפטור. לכן, למשק עדיף שחרדים ייצאו לשוק התעסוקה.

אולם, אם אברך ימתין לגיל 35 כדי למצוא עבודה ראשונה, פערי השתלבות בינו לבין כלל האוכלוסייה יהיו רחבים מאוד. וזה עוד לפני שמדברים על היעדר לימודי ליבה שמעמיק את הפער, או על כך שבפועל יש לחרדי אינטרס שלילי לעבוד כחוק - בין אם בקבלת צו גיוס ובין אם באובדן הקצבה מהמדינה. למעשה, אם לתמצת את הגישה האוצרית, העלאת גיל הפטור תביא לכך שהציבור החרדי לא יתגייס וגם לא ייצא לעבוד.

האסכולה השנייה, ובתוכה סביבתו של נתניהו, טוענת כי העלאת גיל הפטור ל־35 תוביל דווקא ליציאה של חרדים צעירים לשוק העבודה. התאוריה היא שהחוק יגרום לצעיר חרדי לחשוב פעמיים אם להיכנס מראש למסלול רב־שנים, שבו יצטרך לחיות בדוחק כלכלי. על כן, יעדיף אותו צעיר חרדי לצאת ולהתגייס בגיל צעיר יחסית, כדי שיוכל לרכוש מקצוע ולפרנס את משפחתו.

מהי העלות לתקציב הביטחון כתוצאה מאי־גיוס חרדים?

מעבר להשלכות המאקרו־כלכליות של שילוב חרדים בתעסוקה, ממחקר חדש שפירסם הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, ניתן להסיק שגם תקציב הביטחון משלם "פרמיה" על כל חרדי שלא מתגייס.

התפיסה הרווחת לפני ה־7 באוקטובר הייתה שגיוס חרדים אינו חיסכון במשאבי צה"ל, אלא להיפך - שהרי לכל חייל יש עלות. אולם התפיסה הזו מתערערת לנוכח הצורך הביטחוני בהגדלת סדר הכוחות. אברמזון תימחר אלטרנטיבות שונות לתגבור מערך הביטחון. על פי האומדן, העלות הכלכלית לגיוס חייל מילואים עומדת על 48 אלף שקל בחודש, לעומת עלות של 27 אלף שקל בחודש לחייל בסדיר.

תאורטית, ניתן להשליך מכך שכל 50 חרדים שיתגייסו לסדיר יחסכו עד מיליון שקל בחודש, בהינתן שהחלופה תהיה גיוס כוחות מילואים, בתוך תמהיל ההתעצמות המחודשת בצה"ל. אולם, קשה להסיק זאת בוודאות, כיוון שהמחקר באוצר נמנע מלהיכנס לשאלה של גיוס חרדים. למעשה, המונח "חרדים" מופיע בעבודה 11 פעמים - בכולם בסמיכות למילה "לא". כלומר, כל הנתונים שהובאו שם מתייחסים אך ורק ליהודים־לא־חרדים.

בניגוד לגישה המתונה של אברמזון, מסמך שהגיש ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס לשר האוצר, היה נחרץ בהרבה בהתנגדותו לחוק החדש. לפי המסמך, העלות התקציבית של הארכת שירות החובה והמילואים בעשור הקרוב נאמדת ב־41 מיליארד שקל. גרדוס ציין כי "במקרה שהאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד 'תורתו אומנותו' הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ־7 חודשים לכולם". עוד הוסיף כי שילוב החרדים בצבא היה מאפשר לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים לכלל המילואימניקים בכ־86%.

כיצד השפיעה בעבר הורדת גיל הפטור משירות?

מחקר של בנק ישראל מ־2021 עסק בשאלה זו. הוא בחן למשל את הפטור החד־פעמי שהוענק לפני עשור לחרדים בני 22 ומעלה, וגילה שזה הביא לעלייה של כ־4 נקודות אחוז בסיכוי היחסי שלהם לעבוד, ולירידה של כ־6 נקודות אחוז בסיכוי של גברים חרדים בני 23 ללמוד בישיבה. עוד נמצא במחקר כי "ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו האמירה בכ־13%".