ראש אגף התקציבים על חוק הגיוס: "שחזור של טעויות העבר, דוחפים את החרדים להישאר בישיבה"

יומיים לפני הדיון הצפוי בממשלה לאישור את חוק הגיוס החדש, הזהיר היום (א') ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, מפני ההשלכות הכלכליות החמורות שיוביל המהלך, לדבריו. בנייר עמדה מקצועי שהעביר לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', העריך גרדוס כי "ההסדר המוצג בהחלטה הצפויה לא יביא להגדלה הנדרשת בגיוס חרדים ועלול במקביל להכביד עוד יותר את הנזק כלכלי למשק". 

● המשמעויות הכלכליות של חוק הגיוס החדש, ולמה אגף התקציבים מתנגד
● גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?
● בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות

גרדוס קרא לבטל כליל את מנגנון גיל הפטור משירות, שאמור לעלות לפי המתווה החדש מ-26 ל-35. "ללא ביטול מנגנון גיל הפטור והרחבת היקף המשרתים בצה"ל תוך דגש על שירות בעל תועלת ביטחונית, הנטל על האוכלוסייה המשרתת צפוי לגדול משמעותית, הן בבחינת היקף השירות בסדיר ובמילואים והן בבחינת הנטל הכלכלי המושת על אוכלוסייה זו", כתב גרדוס, "לאור המגמות הדמוגרפיות הצפויות, לא ניתן להפריז בנזק ארוך הטווח אשר עלול להתממש במקרה שהעקרונות המתוארים לעיל לא ייושמו.

גרדוס הוסיף כי "קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה, 'דוחפת' את הצעיר החרדי להישאר בישיבה על פני השתלבות בשוק העבודה. שימוש במתווה זה או דומה לו מהווה שחזור של טעויות העבר, המביאות לכך שהמשק והחברה בישראל משלמים מחיר כבד ומכופל: בהיבט הביטחוני, נתוני הגיוס של הציבור החרדי אינם עולים על אלפים בודדים בשנה ובפועל ניתן פטור לרובם המוחלט. בהיבט הכלכלי, ההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים לבין אי-השתלבותם בשוק העבודה הביאה כאמור ליצירת דפוסי תעסוקה המייצרים נזקים ארוכי טווח לכלל המשק".

עלות הארכת שירות החובה והמילואים: 41 מיליארד שקל

הדיון המחודש בחוק הגיוס מגיע בשעה שצה"ל נדרש לבנות מחדש את סדר הכוחות לשנים הבאות ולהגדילו באופן משמעותי. בנייר שהכינו באגף תקציבים נאמדת העלות התקציבית של הארכת שירות החובה והמילואים בעשור הקרוב ב-41 מיליארד שקל, כדי לעמוד בצרכים שהעמידה מערכת הביטחון.

גרדוס ציין כי "במקרה שהאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד 'תורתו אומנותו' הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ-7 חודשים לכולם". עוד הוסיף כי שילוב החרדים בצבא היה מאפשר לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים לכלל המילואימניקים בכ-86%. "כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 6 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כ-5 ימים בלבד".

גיוס חרדים היה צפוי בנוסף להוזיל את העלויות למשק, בהינתן שהחלופה היא תגבור מערך המילואים. "יודגש כי מתן מענה לצרכים הביטחוניים על ידי חיילי חובה, תוך צמצום שירות המילואים, הוא בעל משמעות כלכלית גבוהה במיוחד, המוערכת בכ-1.7 מיליארד שקל בשנה, שכן תחלופה זו צפויה לצמצם את עלות השירות למשק בעשרות מונים", כתב גרדוס.