ההצעה להפסקת אש מיידית אושרה באו"ם: מה משמעותה?

מועצת הביטחון של האו"ם אישרה הצעת החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית במהלך חודש הרמדאן, שיסתיים בעוד שבועיים, וכן ל"שחרור מיידי וללא תנאי" של החטופים המוחזקים בידי חמאס. 14 מדינות תמכו בהצעה, והיא עברה לקול מחיאות כפיים. לראשונה מאז פרוץ המלחמה, ארה"ב לא הטילה וטו ונמנעה. לצד זאת, ארה"ב הטילה וטו על ההצעה של רוסיה וסין להפסקת אש קבועה.

● פרשנות | מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל
● סחף נגד ישראל באירופה: קיצוץ כספים, הסטת השקעות והכרה במדינה פלסטינית

בתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את יציאת המשלחת הישראלית לוושינגטון. ארה"ב מיהרה להבהיר כי עמדתה לא השתנתה, וכי היא תמיד תמכה בהפסקת אש במסגרת שחרור החטופים; ואילו חמאס, כצפוי, בירך על ההחלטה.

האם ההחלטה מחייבת? מומחים למשפט בינלאומי מסבירים את המשמעות. עו"ד ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי והיום שותף במשרד הרצוג, אומר כי בניתוח ראשוני, "מדובר בהחלטה לפי פרק 6 (פרק לפיו לא ניתן להטיל סנקציות - נ.ש.), ולכן היא אינה מחייבת. זה נאמר במפורש בדברי ההסבר של ארה"ב להצבעה. ארה"ב גם הבהירה כי כל הפסקת אש צריכה לבוא עם שחרור החטופים".

ד"ר שיינדורף מוסיף כי "למרות שההחלטה אינה מחייבת, יש לה משמעות רבה מבחינה פוליטית ודיפלומטית. זו אמירה ברורה שהקהילה הבינלאומית מאוחדת ברצון לראות הפסקת אש, גם אם אין הסכמה רחבה בין המעצמות על התנאים לכך".

לדברי ד"ר שלי ייני, מומחית למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה וראש מחלקת משפט בינלאומי במטה משפחות החטופים, "ארה"ב רואה החלטה זו ככזו שאינה מחייבת, שכן אינה תחת פרק 7 למגילת האו"ם. על אף שניתן לאתגר עמדה זו, לא בטוח שהדבר כדאי, מכיוון שגם החלטות שאנו תופסים כעומדות לטובתנו, אינן תחת פרק 7. על כן, יש להניח כי מדינת ישראל לא תטען כי ההחלטה אינה מחייבת כי אינה תחת פרק 7, אלא כי החיובים תלויים זה בזה לתפיסתה".

יחד עם זאת, ד"ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, סבור כי ההחלטה מחייבת, למרות שאין בצידה סנקציות, ולמרות שהיא לא ניתנת לאכיפה. לדבריו, סעיף 25 למגילת האו"ם קובע כי כל החלטות מועצת הביטחון מחייבות את המדינות, ובכלל זה את ישראל.

ד"ר רוזנצוייג מוסיף כי "אומנם ניתן להציג את ההחלטה ככזו שלא ניתנת לאכיפה, אבל אין ספק שאם ישראל לא תיישם אותה, נראה עוד ועוד מדינות שיסרבו לספק נשק לישראל, ויתכן שאף יותר מכך".

"ההחלטה לא מנתקת במפורש בין שחרור החטופים להפסקת האש"

שאלה העולה מנוסח ההחלטה היא האם הקריאה להפסקת האש היא בתנאי לשחרור חטופים. לשכת נתניהו מיהרה להודיע כי ארה"ב לא התנתה את הפסקת הלחימה בשחרור החטופים, וכי מדובר בשינוי עמדתה.

בהחלטה, שתי הפעולות צוינו זו לצד זו. נוסח ההחלטה לא מתנה האחת בשנייה, אלא קורא לשתי הפעולות - הפסקת הלחימה הזמנית ושחרור החטופים; זאת, כאשר על כל אחת מהן להתבצע ללא תנאי.

לדברי ד"ר שיינדורף, "ההחלטה לא מנתקת במפורש בין שחרור החטופים להפסקת האש. אלה שני עקרונות, ולא אומרים מה צריך לבוא קודם. זה ניסוח עדין. קוראים לשני הדברים, אבל לא אומרים שהם בלתי־תלויים".

ד"ר רוזנצוייג מוסיף כי "יש גם חשיבות לדרישה לשחרר את כל החטופים באופן מיידי. חשוב לבנות על הדרישה הזו ולדרוש שכל המדינות המעורבות יגבירו את מאמציהן לפעול ליישומה, בדיוק באותה המידה שהן יפעלו ליישום הפסקת האש ההומניטרית".

"העמדה של ארה"ב - ואנו מניחים שגם של ישראל הרשמית - היא שהפסקת האש ושחרור החטופים הם חיובים התלויים זה בקיומו של זה", אומרת ד"ר ייני. "הפסקת אש ושחרור כל חטופינו זו עסקה טובה מזו שעל השולחן. אנו מקווים כי כל הגורמים, בוודאי גורמי מדינה, יפעלו ללא לאות לחתימת הסכם".