ההצבעה על חוק הגיוס החדש נדחתה למועד לא ידוע; באוצר תקפו את הנוסח: "בעל השלכות כלכליות משמעותיות"

רגע לפני שהנוסח המעודכן של חוק הגיוס החדש אמור היה להעלות להצבעה בממשלה, היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, פרסם חוות-דעת המבקרת אותו בחריפות. בתוך כך, ישיבת הממשלה שתוכננה לאישור חוק הגיוס נדחתה למועד לא ידוע בשל אי-הסכמות בתוך הקואליציה.

"בדברי ההסבר להצעת ההחלטה צוין כי 'ההחלטה לא רלוונטית מבחינת הנתונים הכלכליים והשפעה על משק המדינה', אלא שלסוגיה זו יש השלכות כלכליות משמעותיות", מציין מסינג בפתח חוות-הדעת. זאת, חרף העובדה שבממשלה ויתרו על הסעיף שנחשב לנפיץ במיוחד - העלאת גיל הפטור לחרדים ל-35. 

● ההתנגדות של הייזלר והשתיקה של סמוטריץ': מאחורי התנהלות האוצר בסוגיית הגיוס
● לקראת ישיבת הממשלה: נתניהו הגיש טיוטה חדשה לחוק הגיוס - בהתאם לתיקוני היועמ"שית
● ראש אגף התקציבים על חוק הגיוס: "שחזור של טעויות העבר, דוחפים את החרדים להישאר בישיבה"

"לפי הערכת אגף התקציבים, ההשפעה הכלכלית של הארכת שירות החובה והמילואים בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל, והעלות התקציבית מוערכת בכ-41 מיליארד שקל. לכן, מבחינה כלכלית רצוי לפעול על-מנת לצמצם את הנטל המושת על המשרתים הקיימים ולבצע את המאמצים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים באופן מיידי", מוסיף מסינג. 

היעדר יעדים ברורים

היבט נוסף שזוכה לביקורת הוא היעדר יעדים ברורים לגיוס חרדים או סנקציות כלכליות משמעותיות. "למרות חשיבות הדברים, ההצעה כלל אינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים ואינה מייצרת כלים שמאפשרים לייצר ודאות בנוגע לעמידה ביעדים האמורים ולהתבסס עליהם ביחס לתכנון חלופות לגיוס שירות חובה ושירות מילואים. בהתאם, לטעמנו, הצעת ההחלטה אינה כוללת רכיבים משמעותיים שמשליכים על ניתוחה באופן כלכלי ובאופן משפטי, לרבות לעניין החוקתיות של ההסדר המוצע.

"בנוסף, במסגרת גיבוש הסדר גיוס חדש עבור תלמידי הישיבות החרדיים, לטעמנו, יש חשיבות יתרה להימנע משימוש חוזר העקרונות עליהם התבססו חוקים דומים בעבר, ובראשם קביעת גיל פטור מגיוס, המביאים לכך שהמשק והחברה בישראל משלמים מחיר כבד ומכופל: בהיבט הביטחוני, נתוני הגיוס של הציבור החרדי לצה"ל אינם עולים על כאלף מתגייסים בשנה - בפועל ניתן פטור לרובם המוחלט. בהיבט הכלכלי, ההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים לבין אי-השתלבותם בשוק העבודה הביאה כאמור ליצירת דפוסי תעסוקה המייצרים נזקים ארוכי-טווח לכלל המשק". 

 יועמ''ש האוצר, עו''ד אסי מסינג / צילום: רפי קוץ

בנוסף לכך, מסינג מוסיף ביקורת מרומזת על חוסר ההתייחסות לעמדת דרגי המקצוע באוצר עד כה. "לאור המשמעויות הכלכליות כבדות-המשקל של מתווה זה, על כל מרכיביו, ישנה מחויבות למעורבות גורמי המקצוע במשרד האוצר העוסקים בתחום בתהליך גיבוש המתווה, על כל מרכיביו, ובחינת המשמעויות הנגזרות ממנו", הוא כותב. 

בשורה התחתונה, מסינג מציין כי "נוכח הקשיים האמורים במתווה המוצע, ומאחר שמטבע הדברים בעצם חזרה על מנגנונים שנוסו בעבר ולא צלחו לא צפוי להביא לתוצאה שונה בעת הזו, אנו סבורים כי ישנו יסוד סביר להניח כי ההצעה הנוכחית אינה צפויה להביא להגדלת הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים, באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים לצורך הפחתת העלות הכלכלית רחבת-ההיקף שהם צפויים להשית על המשק, ובאופן שיצמצם את הפגיעה בשוויון הקיימת. לצד זאת, במתווה המוצע גורמי המקצוע במשרד אינם צופים שינוי גם בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה". 

"לבחון מנגנונים אלטרנטיביים" 

לסיכום מעלה מסינג את הצעדים שנדרשים כדי ליצור לשיטתו מתווה שיביא לשינוי אמיתי: "במצב דברים זה, בכדי לגבש מתווה שצפוי לספק מענה לתכליות האמורות, ובהתחשב בצרכים הכלכליים של המשק הישראלי, אנו סבורים כי בבואה של הממשלה לבחון הסדרים חדשים לגיוסם של הגברים החרדים יש לעמוד על מספר עקרונות מרכזיים:

"א. ניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה והימנעות מקביעת גיל פטור.
ב. שירות בעל תועלת ביטחונית אשר צפוי להפחית את הנטל הביטחוני על האוכלוסיות המשרתות כיום באופן מיידי ככל הניתן.
ג. שימוש בתמריצים כלכליים הצפויים להשפיע באופן ישיר על הכנסתו של הפרט.

"בהמשך לכך, ניתן לבחון מנגנונים אלטרנטיביים לגיבוש הסדר שתכליתו הגדלת היקף הגברים החרדים המתגייסים לצה"ל לשם מתן מענה על הצרכים הביטחוניים, לצד אפשרות לעיסוק מלא בלימודי תורה עבור חלק מן האוכלוסייה, ותוך הימנעות מיצירת נזק כלכלי בהיקפים משמעותיים הנובע מקביעת האיסור על השתלבות בשוק העבודה. הסדר זה עשוי לכלול יצירת מסגרת מספרית מגודרת של מכסות פטור לבחורי ישיבה. אלה הכלולים במכסה יהיו פטורים, בעוד שהיתר יהיו חייבים בגיוס על בסיס המנגנונים הקיימים בחוק לעניין השירות בצה"ל וכן נתונים לסנקציות כלכליות המתמקדות בפרט כפי שפורט במכתב זה".