המדינה התנגדה לפצות אדם שקנה דירה ממתחזה - ונדחתה פעמיים בעליון

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, דחה בשבוע שעבר בקשה לדיון נוסף שהגישה המדינה באופן חריג בשם הרשות לרישום מקרקעין. זאת לאחר שחויבה לשלם כחצי מיליון שקל לקונה בשל רשלנות ברישום בעלות על קרקע באמצעות צו ירושה מזויף.

דיון נוסף נועד לאפשר במקרים חריגים בחינה של הלכה חדשה שנפסקה על-ידי בית המשפט העליון בהרכב רחב יותר, והמדינה ממעטת להגיש בקשות לדיון כזה.

● בלעדי | נאמני חברת הנדל"ן שקרסה חושפים: החוב מגיע ליותר ממיליארד שקל
● המוכרים הסתירו נזקי רטיבות בדירה. מה הפיצוי שישלמו לרוכשים?  
● דוח נציבות התלונות על השופטים: כשליש מהתלונות המוצדקות בשל התמשכות הליכים משפטיים

הסיפור החל בשנת 2012, כאשר נוכל, שזהותו לא ידועה עד היום, השתמש בצו ירושה מזויף שנחזה להיות העתק נאמן למקור, כדי לרשום בעלות על קרקע ביישוב אירוס שבשפלה. המתחזה העביר לעורכת הדין שלו מסמך שלפיו הבעלים נפטר, ובנו הוא היורש. עורכת הדין הגישה לרשם המקרקעין ברחובות בקשה לרישום הבעלות. בו-ביום אושרה הבקשה, והבעלות הועברה לבן. המתחזה מכר את הקרקע ב-1.75 מיליון שקל לאדם תם-לב.

העליון בערעור קבע כי הקרקע תחזור לבעלים האמיתי, מאחר שזכותו גוברת על כל זכות אחרת. החוזה בוטלף והמשכנתה נמחקה. נקבע כי תקלה ברישום הבעלות בשל התחזות, אינה מוגנת על-ידי תקנת השוק המאפשרת לרוכש תם-לב להסתמך על הרישום במרשם המקרקעין, גם אם יש טעות. הנזק לרוכש אף החמיר, כי מחירי הקרקעות עלו באופן ניכר מ-2012.

המדינה חויבה לשלם 30% מהנזק

בית המשפט חייב את עורכת הדין של המתחזה ב-70% מהנזק, ואילו המדינה חויבה לשאת ב-30% הנותרים בשל התרשלות הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין.

נקבע כי רשם המקרקעין התרשל בכך שקיבל את הבקשה לרישום הירושה מבלי שצורף לה צו ירושה מקורי. הרשות התרשלה כי לא זיהתה פגמים צורניים בחותמת ולא קיימה הליך בדיקה תקין לפני הרישום לפי הצו. בית המשפט ציין כי החובה להציג צו מקורי נובעת מתקנות המקרקעין ומנוהל רישום והסדר מקרקעין.

לאחר דחיית הערעור בעליון, הגישה המדינה בקשה לדיון נוסף וטענה כי הדרישה לקבל רק צו ירושה מקורי היא הלכה קשה וחדשה המצדיקה דיון נוסף, וכי לשון תקנה 18(ב) לתקנות הירושה לא מחייבת באופן מפורש לצרף צו ירושה מקורי.

עוד נטען כי ההלכה עלולה להשפיע באופן שלילי על שוק הנדל"ן בישראל, בצורת נטל בירוקרטי על מבקשי הבקשות ועומס לא מידתי על רשמי המקרקעין.

בקשה זו כאמור נדחתה, והשופט פוגלמן קבע כי רשנות תקנות המקרקעין מוליכות למסקנה כי הצגת צו ירושה מקורי היא תנאי להשמת רישום, ולא ניתן להסתפק בהצגת עותק נאמן למקור. לכן, לא מדובר בהלכה חדשה. פוגלמן דחה את הטענה כי הדרישה לצו ירושה מקורי תכביד על הציבור בכך שלא נתמכה בנתונים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בהחלטתו דחה העליון את הבקשה מטעמים טכניים ולא לגופו של עניין. בתוך כך, העליון קבע בהחלטתו כי הקביעה בפסק הדין שהמדינה ערבה למרשם - אינה הלכה. לאור האמור, תביעות הנזיקין נגד רשם המקרקעין תמשכנה להיבחן כפי שנבחנו בעבר". 

מספר הליך הערעור: 3391/22. מספר ההליך בבקשה לדיון נוסף: 8908/23