עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, מודל החל"ת שקבעה המדינה אחרי 7 באוקטובר עומד לקראת סיום, ועשרות אלפי אנשים שאיבדו את פרנסתם עלולים להישאר ללא מענה.

על־פי נתוני שירות התעסוקה, בסוף פברואר היו 225 אלף דורשי עבודה, מהם כ־170 אלף מקבלי דמי אבטלה ועוד כ־55 אלף איש הזכאים להבטחת הכנסה (מס הכנסה שלילי). לשם השוואה, לפני המלחמה היו בישראל כ־100-120 אלף איש מקבלי דמי אבטלה.

בחודש אוקטובר, אחרי פרוץ המלחמה, נעדרו מעבודתם כ־280 אלף עובדים ממה שהוגדר "סיבות כלכליות", כלומר יציאה לחל"ת או סגירה זמנית של העסק. מאז מרבית המשק כבר חזר לעבוד, למעט באזורי הלחימה שעדיין מפונים. אבל ענפים מסוימים, בעיקר התיירות, הנדל"ן והכנסים, מתקשים עדיין להתאושש.

לאחר 7 באוקטובר, בזמן שהושבתו בתי עסק בכל רחבי הארץ, אישרה הממשלה מודל חל"ת לעובדים שאיבדו זמנית את פרנסתם. אולם, בניגוד למודל החל"ת המרחיב שזכור מתקופת הקורונה, הועמד מתווה מצומצם המבוסס על הזכאות הרגילה של העובדים בישראל לקבלת דמי אבטלה.

תקופת הזכאות: עד מאי

משך תקופת הזכאות המרבית בעומדת בחוק לקבלת דמי אבטלה עומד על 175 ימים לעובדים בני 45 ומעלה, או לבני 35 ומעלה שמפרנסים שלושה ילדים (או נתמכים) לפחות. עובד כזה שהוצא לחל"ת עם פרוץ "חרבות ברזל", יסיים את הזכאות שלו לקצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי באמצע חודש מאי (סופי שבוע וחגים אינם נספרים במניין תקופת האבטלה).

רבים ממי שפוטרו או הוצאו לחל"ת מאז פרצה המלחמה כבר אינם זכאים לדמי אבטלה. כך, בני 35-45 שלהם פחות משלושה ילדים, זכאים לתקופת אבטלה של עד 138 ימים. זכאות זו מסתיימת בימים אלה ממש. צעירים יותר שהפסיקו לעבוד בתחילת המלחמה כבר ניצלו את זכאותם עד תום. בנוסף, עובדים מעל גיל 67 שפוטרו והיו זכאים למענק חודשי של עד 4,000 שקל בין אוקטובר לדצמבר, אינם זכאים לסיוע יותר מאז ינואר.

בתחילת המלחמה אמרו במשרד האוצר שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח, וסברו כי מדובר באירוע ביטחוני שיסתיים לפני שימצו העובדים את כל ימי האבטלה והחופשה שצברו.

מנכ"לית עמותת 121, טלי ניר, אומרת כי "לצערנו עשרות אלפים שנפגעו תעסוקתית במלחמה לא מקבלים סיוע מהמדינה". לדבריה, "המשק אומנם במצב טוב יותר, אבל יש הרבה עובדים מושבתים שצריכים סיוע, כמו מפונים שזקוקים לשיקום ולמימון של קורסים למקצועות שיש בהם עבודה במקומות שבהם הם נמצאים. כמו כן, מפוטרים מעל גיל 67 צריכים לקבל סיוע כלכלי, כיוון שהם אינם זכאים כלל לדמי אבטלה".

בוחנים סיוע נקודתי

ניר מזהירה כי "למדינת ישראל אסור להפקיר את כל מי שנפגע ממלחמת 'חרבות ברזל'. המדינה יכולה לסייע בשיקום ובקורסים, ולנצל את המשבר כדי להבטיח אופק תעסוקתי לעובדים מושבתים, וצמיחה כלכלית למשק לטווח הארוך יותר".

במשרד האוצר חיים בשלום עם סיום המתווה. שם מסבירים כי לאור קצב החזרה המעודד של המשק לשגרה, ולצד המשך הסיוע לעסקים ועובדים ביישובים המפונים, לא קיים עוד צורך בהעמדת מנגנון חל"ת רוחבי למשק. באוצר בוחנים דרכים למתן סיוע נקודתי לענפים שנפגעו, ובתוכם חבילת הסיוע לעיר הנופש אילת.