בסוף שנת 2021 ובתחילת 2022, חברת אלקטרה צריכה הייתה נראית כמו ההבטחה הגדולה בתחום הקמעונאות: בתוך חודשים ספורים היא רכשה את הזכיינות להפעלת שני מותגים בינלאומיים גדולים בארץ - סבן אילבן (7-Eleven) וקרפור. זו הייתה אמורה להיות בשורה צרכנית כפולה, גם במישור של המחירים והעמדת תחרות בענף המזון שנחשב ליחסית ריכוזי, וגם מבחינת חוויית הקנייה - שני המותגים המוכרים והגדולים הבטיחו חוויית חו"ל ושינוי של כללי המשחק בענף.
● אלקטרה צריכה החלה בפעולות ל"סגירה משמעותית" של רשת סבן אילבן
● הפסדי קרפור ממשיכים להוות משקולת לאלקטרה צריכה: הפסידה 101 מיליון שקל בסיכום השנה
● בדיקת גלובס | שתי רשתות, פער כמעט בלתי נתפס: שווי שופרסל גבוה פי 20 מזה של קרפור ישראל
אבל שנתיים לאחר מכן, הדוחות הכספיים של אלקטרה צריכה חושפים כי ההימור מתברר בעיקר ככישלון. הרשתות החדשות מסבות לחברה בעיקר הפסדים כבדים, ובשנה האחרונה אף נפרדו מהמנכ"לים שהובילו אותן על רקע הקשיים בעסקים.
סבן אילבן הפכה למשקולת
הפתעה לרעה בדוחות לשנת 2023 מגיעה בעיקר מכיוון סבן אילבן, רשת חנויות הנוחות שהחלה לפעול בישראל בינואר אשתקד ו"תרמה" לאלקטרה צריכה הפסד של 68 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת. בדוחות החברה נכתב כי היא "בחנה מחדש את המודל העסקי של הפעלת החנויות והחלה בפעולות לסגירה משמעותית של הפעילות", זאת במסגרת רה־ארגון הכולל צמצום עלויות וסגירת סניפים. המהלך הוביל לרישום הוצאה חד־פעמית של 42 מיליון שקל והיווה את עיקר ההפסד של סבן אילבן ב־2023. אלקטרה צריכה מציינת כי היא בוחנת אפשרות להכנסת משקיע לפעילות זו.
סבן אילבן היא רשת בינלאומית שבסיסה בארה"ב אשר הוקמה לפני כמעט 100 שנה. באוקטובר 2021 חתמה אלקטרה צריכה, בניהולו של צביקה שווימר, על הסכם זיכיון להפעלת חנויות נוחות של המותג בארץ, ובינואר אשתקד הושק הסניף הראשון במתחם דיזנגוף סנטר בתל אביב.
בחברה מיהרו להכריז על בשורה ותכננו להקים מעל ל־30 סניפים ברחבי הארץ. אבל מהר מאוד ההבטחות הגדולות להשקה רועשת ומהפכה צרכנית הפכו לבקושי 8 סניפים שפועלים בתל אביב בלבד, אחרי ששני סניפים כבר נסגרו, והיד כאמור עוד נטויה.
לא מן הנמנע כי בסופו של דבר באקלטרה צריכה יצטרכו לסגור לחלוטין את פעילות סבן אילבן בארץ או להיפרד ממנה. החריקות ברשת החלו זמן קצר לאחר שהחלה לפעול, כאשר באוגוסט האחרון התפטר מנכ"ל סבן אילבן בישראל, אבינועם בן מוחה.
"עיקר המיקוד נוגע להשבחת קרפור"
בסביבת אלקטרה צריכה מודים כי סבן אילבן הפכה משקולת: "אנחנו מנהלים מגעים עם גורמים שיהפכו לזכייני משנה וייקחו את הרשת לניהולם", אומרים שם, ומוסיפים כי "עיקר המיקוד שלנו בתחום קמעונאות המזון נוגע להשבחת קרפור".
ואכן, קרפור ישראל נדרשת להשבחה משמעותית לנוכח הפסדים כבדים שהיא מסבה לבעלי המניות שלה, ואלקטרה צריכה בראשם. את השליטה ברשת הסופרמרקטים (שנקראה אז יינות ביתן) רכשה אלקטרה צריכה בשנת 2021 יחד עם קבוצת הביטוח הפניקס מידי המייסד נחום ביתן.
כיום, לאחר הסבת מרבית סניפי הרשת למותג הסופרמרקטים האירופי, פועלים תחתיה 85 סניפי קרפור (מתוך 148 סופרמרקטים, הכוללים גם את מותגי יינות ביתן ומגה בעיר) - שהופכים אותה למעשה לקמעונאית השנייה בגודלה בישראל, אחרי שופרסל. סך הכנסות הרשת הסתכמו בשנת 2023 ב־3 מיליארד שקל, עלייה של 9% ביחס לשנה הקודמת. זו נבעה בין היתר מסגירת סניפים לצורכי שיפוצם, הסבתם למותג קרפור בשנת 2022 ותוכנית ההתייעלות שבוצעה אז.
שיעור הרווחיות הגולמית של רשת המזון נשחק ועמד על 29%, מול 31.7% בשנה הקודמת, כאשר הסיבה היא בין היתר מבצעי ההשקה האגרסיביים של קרפור. בשורה התחתונה רשמה רשת קרפור ישראל (לשעבר יינות ביתן) הפסד כבד של 188 מיליון שקל, קיטון מסוים ביחס להפסד של 207 מיליון שקל בשנה הקודמת.
נוכח מצבה הפיננסי הרעוע של קרפור ישראל (גירעון של קרוב למיליארד שקל בהון העצמי נכון לסוף 2023) בוצעה לאחרונה השקעה של כ־180 מיליון שקל בהון הרשת, בעיקר על־ידי אלקטרה צריכה ומשקיע חדש, איש העסקים הצרפתי סימון פינטו.
ההשקעה, שנועדה להגדיל את הון הרשת ואת הגמישות הפיננסית שלה, נעשתה לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף) בלבד לקרפור ישראל. בעקבותיה, עלו החזקותיה של אלקטרה צריכה ל־48% מהון הרשת, שנפרדה בשנה שעברה מהמנכ"ל אורי קילשטיין (לשעבר בכיר בשופרסל ובעזריאלי).
בעלת השליטה באלקטרה צריכה היא חברת ההחזקות אלקו של האחים דניאל ומיכאל זלקינד, שניים מהאנשים העסקים המפורסמים בשוק ההון המקומי (הרחבה בתיבה).
התיאבון של האחים זלקינד הפך את מאבק הכוכבים שלהם לעקב אכילס
עד תחילתה של שנת 2022 נחשבו האחים דניאל ומיכאל זלקינד, בעלי השליטה בחברת ההחזקות אלקו, לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון המקומי.
האחים שירשו את השליטה באלקו מידי אביהם, גרשון זלקינד המנוח, מספר שנים קודם לכן, הובילו את חברות הקבוצה לשורה של עסקאות רכישה של חברות מתחומים שונים: נדל"ן, תקשורת, אנרגיה, תחבורה ועוד. בד־בבד הם גם ידעו לבצע מימושים רווחיים של חלק מהעסקים שרכשו (גולן טלקום, אייס אוטו דיפו). המשקיעים בתל אביב אהבו את האגרסיביות שהפגינה הקבוצה בתקופת הריבית האפסית, והזניקו את מניית אלקו לשווי שיא של כמעט 8 מיליארד שקל בפברואר 2022.
אלא שהתיאבון הגדול של הזלקינדים לרכישות, הוא גם זה שהוביל לירידה של יותר מ־50% במניית אלקו מהשיא - לשווי חברה נוכחי של כ־3.5 מיליארד שקל בלבד. הכוונה היא בעיקר לשני מהלכי השקעה של מאות מיליוני שקלים שביצעה הקבוצה בשנים האחרונות - רכישת השליטה ברשת קמעונאות המזון יינות ביתן וכן במניות השליטה של חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (לצד חברת מגה אור של צחי נחמיאס ומשקיעים נוספים).
בעוד שביינות ביתן לא הצליחה אלקטרה צריכה להוביל למהפך, וגם לאחר שינוי המיתוג שלה לקרפור ישראל, עדיין רושמת הרשת הפסדים כבדים ונדרשת להזרמות הון - במקרה של דיסקונט השקעות הוביל המינוף הכבד של חברת ההחזקות לאובדן של רוב שווי מניותיה, והיא אף חתמה לאחרונה על עסקה למכירת אחד מנכסיה המרכזיים - מניות השליטה בסלקום.
בעקבות השווי הנמוך ששיקף הסכם ההשקעה לקרפור ישראל, נדרשה אלקטרה צריכה לבצע מחיקת מוניטין בסך של 68 מיליון שקל משווי החזקותיה ברשת, שיחד עם הפסדי סבן אילבן, גררו אותה לרשום הפסד כבד של 101 מיליון שקל בסיכום 2023, למול רווח נקי של 103 מיליון שקל שנה קודם לכן.
באלקטרה צריכה נשארים אופטימיים לגבי קרפור
באלקטרה צריכה מצביעים על שיפור בביצועי קרפור ישראל. ברבעון הרביעי נרשם גידול של 25% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת, והן הסתכמו ב־840 מיליון שקל, כאשר המכירות בחנויות הזהות צמחו ב־12%. בסיכום השנה, המכירות למ"ר בסניפי המותג קרפור עמדו סביב 39.2 אלף שקל - צמיחה של כ־60% ביחס לתקופה המקבילה שנה קודם לכן.
"הפחתת השווי שנרשמה בגין קרפור לא משמעותית לחברה", אומרים בסביבת אלקטרה צריכה. "מדובר בפלטפורמה נכונה להמשך הדרך. קרפור תהווה רגל סופר חזקה. זו השקעה זהירה, ולא של מיליארדים (רומזים להשקעת האחים אמיר בשופרסל, ח"ש). נרכשה רשת מזון בסכום צנוע יחסית, משלמים כיום 'קצת' בהפחתות ובהשקה בכדי לקבל בהמשך פירות משמעותיים".
המשקיעים בבורסה הגיבו בשלילה לתוצאות הכספיות ושלחו את מניות אלקטרה צריכה לירידה חדה של כ־8%. שווי השוק העדכני של החברה עומד על כ־2 מיליארד שקל - ירידה של כ־60% מהשיא לפני כשנתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.