לכמה זמן מספיקה תחנת כוח ביתית וכמה עולה גנרטור: הישראלים שנערכים למלחמה מצפון

בשבת שמשית לפני כמה שבועות ערך שי גרינברג (49) בביתו בראשון לציון ניסוי מיוחד - "יום ללא חשמל". הוא הוריד את השאלטר, השאיר רק שני מכשירים בודדים מחוברים לחשמל - המקרר והמקפיא - ובדק איך הוא, רעייתו ושלושת ילדיהם מתמודדים יום שלם עם תרחיש שבו תופסק בבת אחת אספקת החשמל למדינה.

● הנשים שחזרו לטפל בבעל ובילדים - ועושות מזה לא מעט כסף
● הצוללת | ליעד אגמון: "רק בעוד עשור אדע אם הייתי משקיע טוב או בכלל פלופ. מפחד להיות לא רלוונטי"

"כשהתחילו הפרסומים על תרחיש עלטה בישראל קניתי תחנת כוח פרטית שמספקת 3,000 ואט בעלות של 2,000 שקל. היא מאפשרת להטעין כמה מוצרי חשמל בבית לפרק זמן של בין שעה ל־12 שעות", מספר גרינברג. "ככל שמוצרי החשמל גדולים וצורכים יותר, אז הכוח ייגמר יותר מהר כמובן. אני קצת משוגע אז החלטתי לבדוק את זה מראש. עצרתי את החשמל ועשינו תרגול משפחתי".

 שי גרינברג / צילום: ענבל מרמרי

בשעות הראשונות, כשעדיין היה אור בחוץ, המשפחה נהנתה מפסק הזמן, אבל מהר מאוד התעורר הצורך בספק הכוח. "אחרי כמה שעות שעמם לילדים, אז חיברנו את תחנת הכוח לטלוויזיה. הבעיה הייתה שהאחוזים ירדו בקצב מהיר והבנתי שבתוך שעתיים של שימוש היא תתרוקן. שמתי לב שיש פה כשל - זה או שאתה מחבר את תחנת הכוח למשהו גדול אחד כמו מקרר, או שאתה מקצה אותה לטלפונים הסלולריים ורשת האינטרנט".

הניסוי הזה הוביל את גרינברג לרכישה נוספת כהיערכות למלחמה: פאנלים סולאריים להטענת תחנת הכוח. "בארץ זה יקר מאוד אז רכשתי שני פאנלים של 200 ואט דרך אמזון בארה"ב, ואמא שלי הביאה לי אותם כשנסעה לשם. זה עלה 800 שקל לאחד, ופה זה היה עולה 2,000 שקל. עכשיו אני רגוע לקראת תרחיש עלטה".

זה לא קצת קיצוני?
"באופי שלי אני חרדתי ומכסה את עצמי בכל מיני מוצרים שיעזרו לי להתגבר על החרדה. בחמשת החודשים האחרונים אני נערך לעלטה. הצפי שלי הוא שאם תהיה הסלמה בצפון קודם כול ייפגעו תחנות הכוח".

וזה לא נגמר שם. גרינברג רכש, בעלות של 5,000 שקל, גם גנרטור ייעודי להפעלת משאבות המים בבניין שבו הוא מתגורר, כדי שלא תופסק אספקת המים לדירות. "הייתי חייב להתכונן לתרחיש הזה. החשש שלי היום הוא לא מטילים, אלא ממתקפת סייבר מקדימה שתגרום להפסקות חשמל. אני חושב שכל משפחה צריכה לעשות תרגיל שמדמה הפסקה של כמה שעות.

"כל החברים שלי מצטיידים במוצר כזה או אחר לזמני חירום, אבל הם שמים אותו בצד, בלי לבחון אם הוא יספק את הצרכים שלהם ברגע האמת. אני תמיד נערך. אבל אני לא הרציונל, אני חרדתי".

"אף פעם לא ראיתי במבה שפג התוקף שלה"

גרינברג אולי חרדתי, אבל הוא ממש לא לבד. יותר ויותר ישראלים מתכוננים לתרחישים שונים של מצבי חירום. אחד מסמלי התקופה הבולטים ביותר הוא ביקוש השיא לגנרטורים, ובחודשים האחרונים הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ מתמלאות בשאלות על הסוגים השונים ובבקשות המלצות.

כך למשל, קבוצת הפייסבוק "הכול על גנרטורים - קנייה, מכירה ותיקון" הפכה לאחת הפעילות, וגם בקבוצת "ע.ז.ב באמאש'ך (עשה/י זאת בעצמך)" עלו שלל פוסטים של אנשים שמבקשים מידע על גנרטור רצוי וראוי.

שירה כהן פרי (37), סמנכ"לית שיווק בחברה ביטחונית, נשואה ואם לשניים ממעלות שבצפון, הייתה אחת המתעניינות בקבוצת ע.ז.ב. "אהלן, שוקלים לקנות גנרטור למטרת שימוש בחירום / הפסקת חשמל ממושכת בבית", כתבה בפוסט שהעלתה ב־23 בינואר. "אני לא מבינה בתחום בכלל, אבל מחפשת גנרטור על דלק שאפשר לחבר איכשהו לחיבור חשמל ראשי ובכך להפעיל לסירוגין מכשירי חשמל בבית".

 שירה כהן פרי ובנה שגיא. ''אני נשמעת חרדתית, אבל בשגרה אני אדם אופטימי'' / צילום: אייל מרגולין

מאז היא מצאה אחד. "כשהתחילו לדבר בתקשורת על כל מיני תרחישי עלטה, הבנו שסוללות ופנסים זה לא מספיק, אז קנינו גנרטור בעלות של 3,500 שקל. גם עוד הרבה חברים שלנו קנו", היא מספרת לגלובס. "אחד מהחבר'ה קפץ לחנות בבית שמש והביא שבעה גנרטורים בבת אחת, ואחר כך היו עוד חברים שקנו. היום כולם בשכונה שלנו מחזיקים גנרטורים. כבר היו ביישובים מסביבנו הפסקות חשמל, והמועצות פרסמו הנחיות איך להיערך לתרחיש עלטה. אז נערכנו".

כהן פרי לא הסתפקה בגנרטורים. "ב־8 באוקטובר בבוקר קראתי פוסט עם רשימה של כל מה שצריך להיות בממ"ד - כולל סוללות, אוכל, שקיות אשפה, תיק עזרה ראשונה, מטף - וקנינו הכול. ב־9 באוקטובר הייתה התרעה על חדירת מחבלים בשכונה שלנו. ישר ארזנו את עצמנו ונסענו לאילת. לא נערכנו מראש, פשוט יצאנו מהבית עם כמה בגדים לנו ולילדים, ובדרך חיפשנו פתרון לדיור".

אחרי חודשיים, כשהם הבינו שהמלחמה נמשכת פרק זמן ארוך משחשבו, הם חזרו, אבל לא לפני ששדרגו מעט את המתקנים בבית. "החלפנו את כל הדלתות לפלדלת ועשינו סורגים בכל הבית. לבעלי יש רישיון לנשק אז הוא קנה אקדח ואני קניתי גז מדמיע. אחר כך דאגנו למלאי אוכל".

 משפחת פרי ממעלות שהצטיידה לקראת המלחמה / צילום: אייל מרגולין

מה כולל המלאי?
"יש לנו אספקה לארבעה ימים לפחות, לארבע נפשות. יש כל מיני שימורים של טונה עם פסטה, אורז עם ירקות, מנות קרב. אנחנו עושים FIFO (First In, First Out, נכנס ראשון יוצא ראשון - אל"ו), בעלי מנהל את המלאי כי זה מתקלקל. לפני שבועיים בכיתי כי ראיתי במבה שפג התוקף שלה. הבנתי כמה המצב הזה ארוך, אף פעם לא ראיתי במבה מקולקלת".

חוץ מזה יש להם המון שישיות מים בממ"ד וגם מוצרים נוספים מחוץ לממ"ד. "יש לנו מכלים גדולים של מים למקרה שתהיה הפסקה באספקת המים. כך נוכל לגשת לשירותים ולהוריד מים באסלה".

היית מגדירה את עצמך חרדתית?
"אני מבינה שככה אני נשמעת, אבל לא. בשגרה אני בן אדם אופטימי, שאוהב לבלות. הדבר הכי עצוב הוא שאחותי גרה שנה בתאילנד וקבענו לנסוע אליה בכריסמס. כל הכסף ששמנו בצד, 40 אלף שקל, הלך על סורגים, דלתות, נשק, גנרטור והשכירות באילת".

"המכירות עולות כל הזמן, זה לא נרגע"

את הנהירה הזאת של חלק מהישראלים אל עבר הגנרטורים ומוצרי החירום רואים כמובן גם אצל החברות. אבינועם זר, מנהל היבוא של חברת bdk, יבואנית גנרטורים של צ'מפיון, מספר שמעולם לא נתקל בבהלה כזאת. "אני פועל בתחום כשני עשורים ולא חוויתי ביקוש כזה. לפני כמה שבועות קיבלתי טלפון מנציג יצרנית גנרטורים, שביקש לוודא שההזמנה שנשלחה אליו ל־5,000 גנרטורים אכן נכונה ולא טעיתי בהקלדה.

 לירון כץ / צילום: לב לירון

"עיקר הביקושים הם לגנרטור ביתי נייד בהספק של 3,500 ואט המופעל בגז ומתאים למרפסת, ומחירו 3,500 שקל. במקום השני ממוקם גנרטור ביתי היברידי נייד בהספק 3,500 ואט שמופעל בבנזין או דרך גז של מערכות הגריל הביתיות. הוא עולה 5,000 שקל".

גם במחסני חשמל מדווחים שתחנות כוח ביתיות הפכו למוצר המבוקש ביותר ב־2024. לירון כץ, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל תחום הדיגיטל ברשת, מספר כי באחד מסופי השבוע האחרונים היה מטח טילים על הצפון וכבר בערב ראו את ההשפעה על המכירות. "באותו מוצ"ש נמכרו בחנויות הרשת ובאתר 570 גנרטורים ותחנות כוח, לעומת ממוצע יומי של 150 יחידות. זה שבר את השיא הקודם שהיה לאחר נאום נסראללה - אז נמכרו 520 יחידות ביממה. בקרוב עתיד להגיד משלוח של 4,000 גרנטורים, 80% מהם כבר מכורים". במחסני חשמל נרשמה עלייה במכירת גזיות ומצלמות אבטחה ביתיות.

ביקושי השיא ממש לא נעצרים בזה. ישראלים רבים מצטיידים היום בכל מוצר שנכנס תחת הכותרת "מוכנות לשעת חירום". כל חנות שמכרה קודם לכן פנסים או סוללות מתהדרת היום בקטגוריה של ציוד לחירום, ואתרי אינטרנט רבים מספקים ערכות הישרדות מוכנות.

כך למשל, בסופר פארם אונליין ניתן לרכוש ערכת הישרדות לממ"ד ב־299 שקל. הערכה כוללת מוט נעילה לדלת ממ"ד, פנס ראש, טרנזיסטור, חבילת סוללות, תאורת לד נטענת, שקית כימית לצרכים, מסכות פנים, משקפי מגן, גז פלפל ועוד.

באתר להבות של קיבוץ להבות הבשן, שמייצר ומוכר ציוד ומערכות לגילוי, כיבוי ומיגון אש מציעים ערכות חירום שונות, בהן אחת ב־500 שקל, הכוללת מטף כיבוי, תיק עזרה ראשונה לעד 50 אנשים, פנס נטען לעשר שעות תאורה, פטיש לשבירת חלון וזוג חוסמי עורקים.

אפילו ב־HOT נכנסו לתחום ומוכרים באתר HOT סטור ערכות כאלה: הבסיסית ב־149 שקל כוללת סוגי סוללות שונים, טרנזיסטור, פנס ותאורת חירום; והמורחבת, ב־299 שקל, כוללת גם תאורת חירום ליתיום, פנס ראש וערכת עזרה ראשונה.

גיל זילברמן, סמנכ"ל סחר של קבוצת אייס, מספר: "הרכישות של מוצרי חירום ברשת בשיאן, והמכירות עולות כל הזמן. אני חי את השטח ביומיום ולא מופתע מהביקוש. ראיתי אותו מטפס מ-7 באוקטובר ולא נרגע עד היום. בינואר־פברואר השנה נרשם אצלנו גידול של 600% ברכישת ג'ריקנים, ביחס לתקופה המקביל בשנה שעברה. הגנרטורים מזמן נגמרו לנו. יש גידול של פי שניים גם במפצלים, כי הם נחוצים היום כדי להטעין את כל הציוד לשעת חירום. בתאורות חירום ופנסים נרשם גידול של 125%, בקטגוריית המטענים יש עלייה של 300%, וכך גם בתחום מערכות השמע, שזה בעיקר טרנזיסטורים".

זילברמן רכש גם לעצמו טרנזיסטור וסוללות. "תמיד הפתיע אותי שאנשים עדיין רוכשים את המוצר הזה, אבל היום הוא אחד המבוקשים ביותר".

"גם לכלב שלנו דאגנו לפחיות אוכל לחירום"

גם ל' (47), נשואה ואם לשלושה מהרצליה, מצאה את עצמה בהכנות וארגונים מטורפים למלחמה. "קניתי מטף, אוכל, מים, סכינים להגנה עצמית, הרבה מאוד מטענים ניידים, דליים לאגירת מים לשירותים ומקלחות, שקיות אטומות לצרכים ועוד. לא אכפת לי אם אני חריגה. אני אהיה מוכנה לכל תרחיש", היא אומרת. "קודם כול נערכתי למצב שבו מחבלים פורצים לי לבית ומנסים לשחוט את המשפחה שלי, ואחרי זה חשבתי על הסלמה בלחימה, טילים, עלטה וחוסר בחשמל".

ל' דלתה כל פיסת מידע שיכולה לעזור לה. "קראתי מלא פוסטים על איך להתכונן למחבלים ולמלחמה ומה לקנות - וקניתי הכול, מכל הרשימות. למדתי גם מהניסיון והעדויות של אלה שניצלו בעוטף. הבנתי שרוב הניצולים הם כאלה שהצליחו לנעול את הממ"ד, אז קודם כל התקנתי מנעול למקלט בבית שלנו. גם אלה ששמו מגבת רטובה על החריץ של הממ"ד ניצלו כששרפו להם את הבית, אז שמתי הרבה מגבות בממ"ד והרבה בקבוקי מים, בכמויות. קראתי גם על אמא שסיפרה שהיא עשתה פיפי במכנסיים מרוב פחד על הילדים, אז שמתי לכל המשפחה מכנסיים ותחתונים להחלפה בממ"ד, וכמובן, כמויות של שימורים ואוכל שלא מתקלקל מהר. אנחנו ערוכים לתקופה מאוד מאוד ארוכה. גם לכלב דאגנו לפחיות אוכל".

ל' קנתה גם תרופות, תחבושות וציוד עזרה ראשונה, ושמה מזרנים בממ"ד "כדי שיהיה נוח אם נצטרך להעביר שם כמה לילות". למקרה של עלטה היא מצוידת ב"מלא מלא פנסים וסוללות, גם נטענים, גם USB וגם פנסים על בטריות ומלא מטענים ניידים והטענתי את כולם למאה אחוז. קניתי גם הרבה נרות נשמה גדולים רציניים כי יש את הדרך הפרימיטיבית להאיר את הבית".

הביקור של ל' בחנויות השונות גרם לה להרגיש שהיא לא לבד. "בפעם הראשונה שהלכתי לחנות הבנתי שאני לא היחידה שחשבה על זה, כי כל הפנסים נגמרו. המוכרת אמרה: המנורה הנטענת הזאת היא האחרונה בתצוגה. היה לידי מישהו שממש שלח את היד לקחת אותה אבל אני הקדמתי אותו".

כדי לרכוש מטף לכיבוי אש היא נסעה במיוחד לנתניה. "קניתי אותו למקרה שאצטרך לפלס את דרכנו החוצה בין הלהבות. עשיתי חישוב כמה מטרים יש לי מהדלת של הממ"ד עד הדלת החיצונית ועד הרחוב, ומה המשקל הנכון אם אני צריכה להחזיק את זה בעצמי".

ואם לא היה ברור עד כה, אז ל' נערכה גם למקרה של הפסקת מים. "הבנתי שיש גם בעיה להוריד מים כשיש הפסקת מים, אז הכנתי דליים. כדי להתפנות בממ"ד הכנתי מלא שקיות אטומות ומגבונים. עושים בדלי ומעבירים לשקיות אטומות, שלא נשב עם סירחון של צרכים בחדר סגור".

ומה עם גנרטור?
"שקלתי אבל לא קניתי, כי התקמצנתי. כל מה שקניתי אלה דברים שיהיה להם שימוש גם אם אין מלחמה, הכסף לא הולך לפח. אם הייתי הברון רוטשילד היה לי בבית היום גנרטור מטורף".

טרנזיסטור היא קיבלה מההורים של בעלה. "אמרתי לבעלי שירוץ מהר ויגיד להורים שלו שיביאו לנו, לפני שהאחים שלו יבקשו אותו. רציתי לוודא שלא עוקפים אותנו בתור, אבל אני חושבת שמעולם לא היה כזה תור".

היסטרי משהו.
"אני לא היסטרית בדרך כלל, אבל הזוועות של 7 באוקטובר שינו את התפיסה שלי. בעיני חייבים גם להחזיק הרבה מזומן בבית כדי שאם אפשר יהיה לקנות רק במזומן והכספומטים יתרוקנו, אני אוכל לקנות מצרכים למשפחה שלי. וגם אם תהיה פה קטסטרופה ונצטרך לשכנע מישהו למכור לנו את כרטיס הטיסה האחרון - שיהיה לנו כסף לשחד אותו".

"התחושה שפעלנו מועילה לנו פסיכולוגית"

להצטיידות הזאת, כך מסבירים מומחים, יש כמובן תפקיד רגשי. "כשאנשים שומעים שאחרים קונים גנרטור, הם נוטים ללכת ולרכוש אחד עבור עצמם", מסבירה ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "כשהם רואים אנשים מרוקנים מדף של קופסאות שימורים, הם ממהרים לקנות את מה שנותר. הקונפורמיות חזקה גם כשיש הבנה רציונלית של חוסר ההיגיון או התועלת ברכישות הללו".

 ד''ר עידית גוטמן / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

נוסף על כך, ד"ר גוטמן מסבירה כי "התרבות שלנו מתעלת אותנו לקנות דברים, כאמצעי להתמודדות ולביטוי עצמי. כמו שקניית סיכה או סרט צהוב הפכו לדרך הנורמטיבית 'לעזור' לחטופים, להרבה אנשים מרגיש טבעי יותר לקנות ציוד הישרדות מאשר לפנות לערוצי פעולה חלופיים, שאולי יועילו יותר בפועל. במצב של חרדה מהמציאות הביטחונית ואי־ודאות בנוגע לעתיד הקרוב, התחושה שפעלנו ועשינו משהו מועילה לנו".

זה בדיוק מה שמרגישה ה' מאזור בקעת אונו. "עם כל הודעה על החמרה במצב הביטחוני בגבול הצפון הכנתי עוד משהו בבית. אחרי החיסול של סלאח אל־עארורי ארגנתי מזוודת פינוי למקרה שנצטרך להתפנות לקרובי משפחה.

"אין אצלי סטוקים. עשיתי קנייה גדולה של אוכל בסופר, קניתי גם סוללות, גפרורים, נרות, בדקתי שהרדיו שיש לנו עובד גם על סוללות. אני מקפידה למלא דלק באוטו בכל פעם שהמכל מגיע לחצי, כדי שנוכל להגיע להורים שלי בשרון בלי עצירות בדרך".

זו נסיעה קצרה.
"בשום דבר שעשיתי אין היגיון פנימי, אבל זו דרך להתגבר על החרדה. הילדים שלי חושבים שהשתגעתי, אבל אני חושבת שעדיף להיות מוכנים ומקסימום נתרום את כל הקנייה הזאת למשפחה נזקקת כשתסתיים המלחמה. ובכלל, אני מעדיפה לעשות דברים שמשאירים אותי עם תחושת שליטה מאשר לקחת כדורי הרגעה או להשתכר".

גם הילית שריקי (52), נשואה ואם לשלושה מפתח תקווה, מספרת שהיא לא מורידה את רמת המוכנות שלה בגלל המצב בצפון. "החבר של בתי האמצעית רוני, בת 22, משרת כיום במילואים בצפון. הוא נמצא באדמית וכל הזמן יש שם אזעקות והוא אומר לנו: תהיו דרוכים ותהיו ערוכים כל הזמן לקראת הסלמה. אז אמנם אני גרה בפתח תקווה אבל אני מרגישה שהכול יכול להתפוצץ כל רגע".

כך מרגיש גם י' מחולון. "הייתי עם חברים במסעדה השבוע וכל אחד סיפר שהוא קנה משהו קטן לממ"ד, מים או קצת חטיפים. אנחנו סיפרנו שרכשנו ערכת חירום מוכנה וגם שירותים ניידים לממ"ד. חלק מהחברים קצת צחקו עליי, אמרו שהגזמתי עם השירותים, אבל אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו שעות בממ"ד ללא יכולת להתפנות".

ולמרות הכול, יש מי שבשעת הצורך כל זה לא באמת יעזור. "מי שקונה היום גנרטור ביתי קטן וחושב שזה ישרת את המטרה שלשמה הוא קונה אותו, טועה בגדול. זה לא מוצר שיכול להחזיק בית 48 שעות. זה לא חלופה לחשמל", אומר ספק שמוכר גנרטורים. "החוסר המטורף הקפיץ את המחירים בצורה לא מידתית, אבל זה בדרך כלל טוב לטיולים ואירועים קצרים".

עם זאת, את הבהלה לגנרטור זה כנראה לא ירגיע. "יש תחושה שכל איש לעצמו", אומרת ד"ר גוטמן. "אבד האמון במדינה ובגורמים המוסמכים שאומרים שלא נחוץ לקנות גנרטור. בעידן של פערים חברתיים הערך המוסף להישרדות נתפס ככוח הקנייה וכיכולת לממן ולהשיג באופן פרטי את מה שאמור להיות משאב שהמדינה מספקת. אנשים רגועים יותר כשיש טרנזיסטור בהישג יד".