בשנה שעברה הפכה גרמניה באופן רשמי לחלק ממועדון המדינות המייצרות של אינטל - שהחליטה להמר על המדינה האירופאית כאזור הייצור העיקרי שלה ביבשת עם מפעל חדש ואסטרטגי שייבנה מחוץ לברלין.
● משקיעי ביומד הגיעו לישראל כדי להצהיר: אנחנו פתוחים לעסקים, למרות המצב
● מעבדת ענק סינית שנבנית מתחת לאדמה תנסה לפצח ראשונה את אחת מתעלומות היקום
זה אמור להיות מפעל הדגל של החברה האמריקאית באירופה, כזה שייצר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר העומדת לרשותה וישרת את אסטרטגיית ה"עמידות" של המנכ"ל פט גלסינגר, שמנסה לשווק לענקיות השבבים מערך ייצור גלובלי שאיננו חשוף מאוד לסיכונים באזור אחד ספציפי על פני הגלובס.
השבתת פסי ייצור בעקבות סגרי הקורונה והמתיחות סביב האי טייוואן המייצר את מרבית השבבים המתקדמים בעולם - מאיימים על הענף כולו, ומפעלים חזקים באירופה, כמו גם בארה"ב ובמרכז אמריקה, עשויים להיות המענה לכך.
באירופה כולה מתכננת אינטל להשקיע 86 מיליארד דולר בעשור הקרוב - נוסף על המפעל בגרמניה, בעלות של 18 מיליארד דולר, ישודרג מפעל באירלנד בעלות של 13 מיליארד דולר, ומרכזי פיתוח, הרכבה ואריזה של שבבים בפולין ואיטליה בעלות של 36 מיליארד דולר בטווח של השנים הקרובות.
אולם, תביעה שחברת שבבים קטנה בגרמניה מנהלת נגד אינטל, עשויה לחבל בתוכניות של הענקית ביבשת כולה. בית משפט בגרמניה קיבל מוקדם יותר החודש את בקשתה של חברת השבבים הקטנה R2 Semiconductor להוציא צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מסדרות השבבים של אינטל למחשבים אישיים ושרתים.
הפטנט שבמחלוקת
לטענת החברה, שממוקמת בכלל בקליפורניה, אינטל, יחד עם יצרניות מחשבים אחרות כמו דל ו־HPE הפרו את הפטנט שלה, שעוסק בניהול עומסי חשמל בתוך השבב. לטענתה, שבבים אלה משובצים גם בשרתים של פוג'יטסו היפנית הנמכרים לאמזון ומסייעים להפעלת שירות הענן הפופולרי שלה, AWS.
ערכאה משפטית גבוהה יותר בגרמניה אף קיבעה לזמן מה את ההחלטה הקודמת וקבעה כי צו המניעה לא יבוטל כפי שדרשה אינטל. בינתיים, טוענת אינטל בדיווח לבורסה, הפטנט שבמחלוקת איננו קשור לשבבים המתקדמים שלה - אך טענה זו נסתרת על ידי החברה התובעת. המשקיעים, בינתיים, לא התרשמו מאוד מההחלטה ולא צופים קטסטרופה: מניית החברה ירדה בחודש האחרון ב־2% בלבד.
R2 איננה פועלת לבדה מול ענקית השבבים הגלובלית, אשר מייצרת הכנסות של כ־54 מיליארד דולר בשנה. מאחוריה עומדת קרן ההון סיכון תי'רד פוינט (Third Point) של המשקיע דניאל לוב (Loeb). הקרן השקיעה בסטארט־אפ הקטן כבר לפני 15 שנה ומחזיקה על פי ההערכה ב־75% ממניותיו. לפי ההערכה היא מממנת בעשרות מיליוני דולרים את המשפט מול אינטל, ובנוסף הפקידה 79 מיליון דולר בחשבון מיוחד המוקדש לערבות משפטית לחברה.
אינטל, מצדה, כינתה את R2 "חברת קש" שכל מטרתה ייצור תביעות משפטיות, וציינה כי משפט דומה מאוד שנערך בארה"ב נגמר בפסיקת שופט לטובתה ובביטול טענת התובעת.
לניו יורק טיימס אמר לוב כי "אתה לא ממש טרול פטנטים מוצלח אם אתה מבזבז 15 שנה מחייך על פיתוח קניין רוחני, תוך ויתור על סופי שבוע, ועבודה של ימים כלילות כדי לפתח משהו שאתה מקווה שייגנב, רק כדי לתבוע אותו בחזרה". לגלובס מסרה אינטל כי "אנו מאוכזבים מהחלטת בית המשפט האזורי בדיסלדורף, ולאחריה הגשנו עתירה".
בגרמניה נוטים להותיר צווי מניעה בתוקף גם בתהליך הערעור, כך שלפי ההערכות אינטל לא תוכל למכור את שבביה במדינה לפחות עד סוף השנה. במידה ו־R2 תנצח בערעור של אינטל, צו המניעה לא יוסר לפני 2030.
ללא קשר לתביעה, תוכניות הפיתוח של אינטל הואטו מאז ההכרזה המקורית על השקעה ראשונית של 30 מיליארד יורו באירופה לפני כשנתיים. הקמת המפעל באיטליה ומרכז הפיתוח בצרפת הושעו עד הודעה חדשה על פי כלי התקשורת המקומיים. גם המפעל בגרמניה מתעכב קלות - דווקא בגלל חפירה ארכיאולוגית באתר.
אסטרטגיה של אקזיט
"R2 מנהלת מאבק במספר יבשות - ולאחר שלא הצליחה בארה"ב, נראה שבאירופה היא מנסה להפעיל לחץ במספר מדינות במקביל", אומר לגלובס עו"ד ועורך פטנטים יואב אלקלעי, שותף במשרד פרל כהן המתמחה בקניין רוחני.
"עדיין לא הייתי קושר כתרים לתביעה הזו, אבל צו המניעה שהושג בגרמניה הוא מהלך דרמטי. גם אם אינטל יצליחו לבטל אותו, הרי שיש כבר תהליך משפטי על הפרת פטנט בבריטניה, ובהמשך היא יכולה להמשיך להתיש את אינטל עם תביעות בעוד כ־40 מדינות באירופה". המשמעות היא שכל תביעה כזו עשויה לעכב את מכירותיה של אינטל ביבשת. אינטל איננה מפרסמת את הכנסותיה מאירופה, אך הן מוערכות בפחות מ־10 מיליארד דולר.
"הנזק הפוטנציאלי לאינטל ומצד שני הרווח ל־R2 הוא משמעותי מאוד, ויכול להגיע אף למאות מיליוני דולרים - לראייה הקרן תי'רד פוינט הודיעה שאם תזכה לדבר עלולה להיות השפעה חיובית מאוד על הביצועים שלה", אומר אלקלעי. "ועם זאת, ההערכה הזהירה שלי היא שהדבר יסתיים בפשרה, ואולי אפילו רכישה, כפי שמסתיימים רוב משפטי הפטנטים".
לדבריו, נדיר שקרנות הון סיכון או קרנות גידור יוצאות לעזרת חברות הפורטפוליו שלהן עם מימון משפטי של עשרות מיליוני דולרים - מהלך שאפייני בדרך כלל לקרנות המתמחות בליטיגציה משפטית הפועלות בנישה מצומצמת. "לעיתים סכסוכי פטנטים הם כלי להורדת מחיר, שיפור תנאים ובסופו של דבר אף אקזיט", הוא אומר.
פגיעה ביכולת המסחרית
"אין ספק שלקבל צו מניעה בטריטוריה משמעותית כמו גרמניה מספק רוח גבית למהלך של R2, אבל קיים מרחק רב מכאן ועד שהחברה תראה מזה פיצוי", אומר לגלובס עו"ד ועו"פ זיו גלסברג מפירמת הפטנטים גלסברג אפלבאום, שמייצגת בין השאר גם חברות שבבים.
הוא מעריך שגם אם תתקבל פשרה, "זה לא ירד מכמה עשרות מיליוני דולרים, וברגע שאינטל מנועה מלמכור מעבדים ולייצר מעבדים בגרמניה זה יכול לפגוע מאוד ביכולת המסחרית שלה, וגם בלקוחותיה. העובדה שהם הצליחו לקבל צו מניעה בערכאה הראשונה בגרמניה מעידה על כך שהפטנט תקף והם נמצאים בסיטואציה משפטית טובה עבורם".
האם קיימת סכנה גם לשאר השקעותיה של אינטל באירופה?
גלסברג: "הדברים קשורים, כיוון שברגע שיש הרבה השקעות קודמות שאינטל כבר ביצעה שמושפעות מהמשפט הזה, הדבר מתווסף למשמעות הכלכלית הגבוהה לתיק. לכן, אם בסופו של יום הערעורים של אינטל לא יצליחו, היא תחפש דרכים חדשות לפעול: באמצעות פשרה, באמצעות שינוי הרישיון או באמצעות מה שנקרא 'design around', כלומר פיתוח המוצר 'מסביב' לפטנט בדרך שלא תפר אותו.
"זה אפשרי אבל זה עשוי לקחת זמן. אין ספק שצו המניעה הוא מקל גדול בגלגלים של אינטל בגרמניה, וכי זו עשויה להיות אינדיקציה למדינות נוספות באירופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
