הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

הצפון נמצא במלחמה כבר כמעט שישה חודשים. מלחמה קשה, כואבת, קטלנית, שכופה מציאות בלתי נסבלת על תושבי יישובי הגבול. הם, וראשי הרשויות אומרים זאת בפה מלא מהיום הראשון, וכך גם אומרת המציאות - עם מטחי רקטות מאסיביים ועוד מוות מצער. רק הממשלה ומערכת הביטחון מתקשים לומר בבירור את מה שכולם יודעים, וזה מתבטא בצעדים האופרטיביים ובקבלת ההחלטות: על אף המצב, למרות עשרות אלפי מפונים והיישובים המופגזים והריקים, טרם התקבלה החלטת ממשלה ממשית בנוגע לשיקום וחיזוק יישובי הצפון. והתושבים עוד מחכים.

● בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
● בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?

בעלי העסקים בצפון מתארים תחושת ניתוק מצד הממשלה, וזו קיבלה אישוש נוסף כאשר אף חבר כנסת לא נכח בפתיחת הדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בכנסת, מלבד יו"ר הוועדה מיכאל ביטון. רק באמצע הדיון, שעסק ב"שימור מפעלים ועסקים שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה", הצטרפו שלושה ח"כים - טטיאנה מזרסקי, אלמוג כהן ועופר כסיף.

למעשה, בחודשים האחרונים לא התקבלה ולו החלטת ממשלה אחת חדשה בנוגע ליישובי הצפון. ניתנו לא מעט החלטות ממשיכות, מתקנות או מאריכות של החלטות קודמות (ובמרכזן החלטה 988 מ־23 באוקטובר, לפינוי התושבים ולאירוחם במלונות), אך ההחלטה החדשה האחרונה, שמהותה מענק למפונים "לצורך הצטיידות לעונת החורף", התקבלה אי שם ב־3 בדצמבר.

לקראת סוף ינואר האחרון, במסגרת ישיבה מיוחדת של הקבינט הביטחוני בצפון, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר "בימים הקרובים" תוכנית פיתוח ליישובי הצפון בתקציב של 3.5 מיליארד שקל. גובשה לשם כך טיוטת הצעת מחליטים, שנמצאת במשרד ראש הממשלה אך טרם הובאה לאישור. במשרד אומרים כי "הכסף להחלטה משוריין. בימים אלה מסתיימת עבודת המטה, ואנו מדייקים את הצרכים עם הרשויות, לקראת סוף החודש נביא את ההחלטה לאישור הממשלה. אישורה התעכב בשל העיכוב בהעברת תקציב המדינה".

מינהלת לצפון? לא נראה שזה הכיוון

במקביל לגיבוש התוכנית לפיתוח יישובי הצפון, נשמעות לאחרונה עוד ועוד קריאות להקמת מינהלת ליישובי הצפון, בדומה למינהלת תקומה האמונה על שיקום עוטף עזה. ראשי רשויות בצפון דוחפים לשם, וכך גם חברי כנסת. יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הגיש לצד 21 ח"כים נוספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת המינהלת. ההצעה, הקובעת שתפקיד המינהלת יהיה "ליזום פעולות ולהכין תוכניות לשיקומם ולפיתוחם הכלכלי, החברתי, המדעי־טכנולוגי והחקלאי של יישובי הצפון", הונחה על שולחן הכנסת ב־18 במרץ, אך תוכל לעלות להצבעה רק במושב הכנסת הבא, שמתוכנן להיפתח ב־19 במאי.

 יקב באביבים לאחר פגיעה מירי טילים / צילום: מאיר ביטון

בינתיים עושה רושם שהממשלה כלל לא מתכננת להקים מינהלת כזו. מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, שעומד בראש צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה המטפל במענה נקודתי ליישובים, שיקף בדיון בוועדה שעסק בצורך בהקמת מינהלת את תפיסת הממשלה בעניין: לתת למשרדי הממשלה את המפתחות. "משרדי הממשלה יודעים לעבוד ועובדים יפה, ונותנים פתרונות. תכנון נכון של עבודת כלל משרדי הממשלה יכול לסייע".

גורמים המעורים בעניין מציינים שהקמת מינהלת כרגע "לא על הפרק", וכי משרד ראש הממשלה מונה להיות מעין "פרויקטור על" לצפון. לדברי אותם גורמים, המציאות בצפון לא פשוטה, ואין לדעת כמה זמן תימשך, אך אינה דומה למה שהתרחש בדרום ולכן אין צורך במינהלת נוספת. "המשרדים יודעים להכיל את העניין ויכולים להתמודד עם מה שדורשת הסיטואציה בצפון", אומר אותו גורם, שמדגיש כי אם חלילה יידרדר המצב גם בצפון, האפשרות להקמת מינהלת תעלה שוב לשולחן.

באוצר מאשימים את סביבת ראש הממשלה בכך שלא קם בצפון גוף מקביל למינהלת תקומה. היו מי שקיוו שמשרד האוצר ייכנס לחלל הריק ויתפוס הובלה, אבל גם בתוך המשרד לא מונה צוות ייעודי לטיפול בגזרה הצפונית כאירוע מאקרו. מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נשמעות מספר גישות כלפי הסיוע לעסקים בצפון. באגף התקציבים נזהרים מפני הרחבה נוספת של הסיוע לעסקים. לעומתם, מס רכוש ברשות המיסים מציגים עמדה יותר מרחיבה.

בזמן שהקמת המינהלת בצפון לא מתקדמת, לגלובס נודע כי מתגלגלת בממשלה טיוטת הצעת מחליטים להקמת צוות היגוי בין-משרדי לטיפול בצפון. באוצר סבורים שבראש הצוות צריך לשבת מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, אבל עדיין לא ברור כיצד יתגלגלו הדברים, על רקע מחלוקות מול משרד ראש הממשלה.

 נוכחות דלה של חברי כנסת בדיון על עסקים שנפגעו בצפון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה בכל זאת קרה מתחילת המלחמה? מאוקטובר ועד לסוף 2023 העביר משרד הפנים לרשויות המפונות (בדרום ובצפון) יותר מ־130 מיליון שקל כתקציב שוטף, ועוד יותר מ־100 מיליון שקל בעקבות צורכי המלחמה. בתחילת השנה הוקמה מינהלת "אופק צפוני", בראשות תא"ל (במיל') דוד סויסה, שמספקת מענה לרשויות ויישובי הצפון בעניינים הביטחוניים - החל בכיתות הכוננות ובדרכי גישה ליישובים, ועד נושא הפיצויים על נזקים שגרם צה"ל. תקציב המינהלת לא גבוה, כ־30 מיליון שקל נכון לעכשיו.

"יש מדינה תוססת במרכז, ומדינה גוססת בצפון"

בדצמבר האחרון, בשיחה עם גלובס, העריך אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, כי אם הלחימה בצפון הייתה מסתיימת באותה נקודה, היו מתקבלות בין 5,000 ל־7,000 תביעות בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכוש, בהיקף פיצוי של 300-500 מיליון שקל. נכון לסוף מרץ, ההערכה היא עשרת אלפים תביעות בסך של חצי מיליארד שקל לפחות.

עד היום תושבי הצפון הגישו לרשות המסים 2,062 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר, שהצטברו לכ־35 מיליון שקל. מדובר בטיפה בים הפיצויים שהמדינה תידרש לשלם כשיתברר היקף הנזק המלא. הרשות יכולה רק להעריך את היקף הנזקים מאחר שאין לעובדיה גישה ליישובים שבהם נגרמים הנזקים הגבוהים ביותר.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, אומר בשיחה עם גלובס: "הצפון מופקר. תושבים משוחחים איתי יום־יום ומביעים תחושות קשות. אוכלוסייה חזקה רוצה לעזוב, חלק מהתושבים כבר שכרו דירות באזורים אחרים, ואחרים מספרים שיעזבו כי הם חשים שאיבדו אמון ותחושת ביטחון מול הממשלה והמדינה". במסגרת דיון של הוועדה המיוחדת אמר דוידוביץ שנעשית עבודה מצד הרשויות בצפון ומשרדי הממשלה להכנת תוכנית עבור היישובים, אך "תחנות ירושלים לא עונות כבר חמישה חודשים, והממשלה מנותקת קשר לחלוטין מאיתנו, הרשויות".

פגיעה בעסקים הקטנים, בתיירות ובחינוך

כיום יש כ־60 אלף מפונים מהצפון, אך יש גם כאלו שחזרו, בעיקר ליישובים שאינם בטווח הפגיעה הישיר של טילי נ"ט. בכל יום יש אזעקות, מטחי רקטות והתרעות חדשות. חיים בחשש ובפחד תמידי. את המציאות הזו המחישו תושבי הצפון שדיברו בדיון הוועדה המיוחדת לפני כחודש. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה במנרה, סיפר כי "מתוך 155 דירות במנרה, כ־100 נפגעו. גם הפגיעות הקלות, 'רק' חלונות שהתנפצו, עם הגשם שנכנס לבתים אני לא רוצה לחשוב מה קורה לרכוש שבפנים. ייקח הרבה זמן לתקן את היישובים שניזוקו. קהילת מנרה זקוקה לבית זמני עד שנוכל לחזור הביתה, וכדי שיהיה בית זמני, אני חייב את המדינה". אהרון גמזו, תושב כפר סאלד, הוסיף בדיון: "ילדים נוסעים בהסעות עם כיתות כוננות, מאבטחים עם נשקים. ילדי כיתות א'-ד' לומדים יחד, עם מורה אחד. רק אחרי שנורה נ"ט אחד נשמעת אזעקה, מהחשש שיגיע עוד אחד".

ענפים רבים נפגעים מהמצב: החקלאות בצפון כבר ניזוקה קשות, התיירות - שעונת השיא שלה אמורה להתחיל בימים אלו - בוודאי תיפגע, וכך גם בעלי העסקים הקטנים. דו"ח של בנק ישראל ממחיש כמה משמעותי ניתוק התושבים מסביבת מגוריהם כשמדובר ביישובי גבול הצפון. הדו"ח קובע כי "הרוב המוחלט של תושבי הנגב המערבי וגבול לבנון עובדים במרחב שבו הם גרים, ושיעור העובדים באזור המגורים גבוה יותר בגבול לבנון, שמרוחק יותר ממרכזי התעסוקה. רבים מהם, במיוחד תושבי היישובים הכפריים, עצמאים ועוסקים בענפי כלכלה ייחודיים למקום. מכאן הסיכון הטמון בהיחלשות זיקתם למקומות העבודה בגין פינוי לאזורים מרוחקים, בפרט כשהעסק גם קשור למקום (כגון עסקי תיירות)".

ליאור פוגל מהיישוב אבטליון, בעלי חברת "שפן הסלע" לאטרקציות תיירות בצפון, מספר כי "הקושי העיקרי הוא חוסר הוודאות. קשה לתכנן קדימה: לצאת לשיווק לפסח, להביא צוות. בשנייה אחת יכול ליפול כטב"מ בנהריה ופתאום הכל ייגמר". הוא אומר בצער כי "לא סופרים את התיירות".

"חצי שנה שבה תושבינו עקורים מבתיהם ללא אופק או ידיעה מה יהיה הלאה", מוסיף דוידוביץ. "מה יקרה עם הבתים שלהם? מה יעלה בגורל החינוך של הילדים שלהם? מה עם העסקים שקרסו? המדינה סיפקה מסלולי מענקים ליישובים עד 3.5 ק"מ מהגבול, ובפועל כל הצפון גמור במובן הזה: צימרים, בתי מלון, עסקים קטנים ובינוניים, מסעדות, עסקי ספורט ונופש, מפעלים ועוד. מה יעלה בגורלם אם המדינה לא תעשה משהו?".