הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

איום הרחפנים הולך ותופס מקום משמעותי בכל רחבי העולם. במסגרת זאת, אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, ואילו אלג'יריה מצאה מענה מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל במזרח. בה־בעת, מול איום כלי הטיס של המיליציות הפרו־איראניות במזרח התיכון, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר. על כל אלה בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

● ניסוי הכלים בתותחים של אלביט ועסקת הטנקים הענקית של ארה"ב
● עקפה את ארה"ב: המדינה שהפכה לשיאנית ייצור הפגזים בעולם
● לטורקיה יש טיל חדש ומסוכן, ולאוקראינה יש רחפן מתפוצץ בטווח של עשרות ק"מ

אלביט מציגה את מערכת יירוט הרחפנים המתקדמת

אלביט הדגימה השבוע ללקוחות אירופאיים את הדור השלישי של מערכת ה־ReDrone המתקדמת שלה נגד רחפנים. איום הרחפנים הגובר בשנים האחרונות מוביל לזינוק בביקושים לפתרונות לנושא ככלל ולמוצרים שאלביט מפתחת בתחום בפרט.

פתרון ה־ReDrone מורכב משילוב של מגוון מערכות של החברה לגילוי איומים וחסימתם, בהם מכ"מ ה־DAiR 3D Multi mission AESA בעל היכולות המתקדמות, חיישנים לגילוי אותות תקשורת ומערכת אלקטרו־אופטית מתקדמת COAPS-L.

כל אלה מספקות יחד תמונה אווירית משולבת אחודה, יכולות תקיפה אלקטרונית מתקדמות, והכול בשליטה מלאה באמצעות אפליקציית שליטה ובקרה אחודה.

ה־ReDrone יכול לאתר ולזהות כמה מטרות בו־זמנית בתוך האזור המאובטח. המערכת מסוגלת גם לאכן, לעקוב ולנטרל רחפנים עוינים ביום ובלילה, בסביבה עירונית ובשטח פתוח ובמגוון תנאי מזג אוויר. המערכת מאפשרת התאמה למגוון משימות הגנה כגון הגנת שדות תעופה, בסיסים צבאיים ואתרים אסטרטגיים, הגנת גבולות ושיירות והגנה עצמית של כוחות בשדה הקרב. 

 מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

המל"טים הסיניים מול הישראליים

מאז כינון הסכמי אברהם ב־2020, ישראל הפכה לספקית האמל"ח השלישית בהיקפה של מרוקו (11%). כולל, למשל, מכירת החימוש המשוטט SPY-X של חברת בלו בירד הישראלית. מי שרואה בהתחמשות הזו איום היא השכנה והיריבה העיקרית של המרוקאים, אלג'יריה, שבקרוב צפויה למבצע את המל"טים WJ-700 פלקון מתוצרת סין, שמסוגלים לפגוע במטרות במרחק כ־100 ק"מ.

WJ-700 הוא מל"ט מתקדם שפיתחה "היווינג", חברה־בת של תאגיד המדע והתעשייה האווירי של סין (CASIC). המל"ט שהחל לפעול בינואר 2021 הוא גדול ממדים, מה שמאפשר לו לשאת מטענים משמעותיים - כולל טילים נגד ספינות. משקל ההמראה המרבי שלו עומד על 3.5 טונות, והוא מסוגל לשאת 800 ק"מ ולטוס עד 20 שעות.

לפי הערכת מחלקת המידע של צבא סין, עד תום השנה הנוכחית יהוו מכירות המל"טים הצבאיים הסיניים כ־25% מהשוק העולמי - עם מכירות בהיקף כ־17 מיליארד יואן (כ־2.6 מיליארד דולר). בבייג'ינג אף צופים כי במהלך העשור הבא יצמחו ההכנסות ממל"טים צבאיים מתוצרת מקומית לכ־110 מיליארד יואן (כ־16.8 מיליארד דולר).

ארה"ב הציבה הגנה אווירית עם לייזר בעיראק

ארה"ב הציבה נשק לייזר על נגמ"שים מדגמי ספיידר שמוצבים בעיראק, כך סיפר מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, גנרל מייקל קורילה, בתדרוך לקונגרס. "שלושה לייזרים בהספק 50 קילו־וואט הוצבו על סטרייקרים בעיראק כרגע", סיפר המפקד הבכיר.

לייזרים הם אמצעי לחימה מתקדמים, אך הם מיועדים להוזיל עלויות באופן משמעותי. הם אמנם בעלי טווח קצר ועם רגישויות לעננות ולאובך, אבל הם חסכוניים במיוחד בכל הנוגע להגנה האווירית. לפי משרד ההגנה הבריטי, למשל, עלות יירוט של מערכת הלייזר שמפתחת לונדון DragonFire עומדת על כ־13 דולר בלבד.

"אנרגיה מדויקת אינה תרופת פלא", אמר קורילה בדיון של ועדת הכוחות הצבאיים בקונגרס. "תנו לנו מערכות, נתנסה בהן, ונספר לכם כיצד אלו עובדות בסביבה אמיתית".

הסיבה שבגינה הוחלט להציב את מערכות הלייזר דווקא בעיראק היא, ככל הנראה, המל"טים הרבים שאיתם תקפו את כוחותיהם המיליציות הפרו־איראניות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

חבר בית הנבחרים הרפובליקני מקולורדו, דאג למבורן, בא בטענות במהלך הדיון כי הצבא לא מיישם מספיק את כלי הלייזר שמפותחות בארה"ב. לפי מחקר של התאחדות התעשיות הביטחוניות האמריקאית, 31 יוזמות בתחום הלייזר נבחנות בצבא. "אני יודע שזה עדיין לא מושלם", אמר למבורן, "אך יש יכולות מצוינות נגד מל"טים".

הנקמה של פוטין במודי

בצל פלישת רוסיה לאוקראינה, החליט לפני כחודשיים ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי להפחית את התלות הצבאית במוסקבה. זאת, לאחר שבשני העשורים האחרונים, כ־65% מרכישות האמל"ח ההודיות, בסך יותר מ־60 מיליארד דולר, היו מרוסיה. עתה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציג את נקמתו, שמהווה מסר כלפי כל הלקוחות של מוסקבה: עיכוב אספקות.

הרוסים הודיעו להודים כי את שתי סוללות מערכות ההגנה האווירית מדגם S-400 שהם היו אמורים לספק השנה, הם יעבירו רק באוגוסט 2026. התירוץ הוא המלחמה באוקראינה, אבל אם משווים את האספקות ליעדים שונים כמו טורקיה - ברורה לכל סיבת הדחייה. על אחת כמה וכמה ששלוש הסוללות הראשונות בעסקה סופקו בהצלחה.