ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

לפני שמונה שנים פנתה לראסל אלוואנגר, מנכ"ל יצרנית השבבים האנלוגיים טאואר, הד-האנטרית שביקשה לגייס אותו לניהול חברה ציבורית תעשייתית מוכרת. לאלוואנגר, שכבר עמד אז בראש טאואר 11 שנים, לא הייתה כוונה לעזוב, אך מסקרנות החליט להיפגש ולשמוע על המשרה. היו"ר של אותה חברה דיבר איתו והתנאים היו טובים. "התקשרתי לבן שלי וסיפרתי לו", מספר אלוואנגר בראיון לגלובס. "הוא שאל, 'אתה באמת חושב על זה?' ואמרתי לו 'זה הרבה כסף'. אז הוא שאל: 'אבל האם זה יעורר בך השראה?'. ובאמת, אתה חייב שמה שאתה עושה יעורר בך השראה, אחרת מה הטעם? הדבר הכי חשוב בהצלחה הוא שאתה חייב לאהוב את מה שאתה עושה. זאת אחת הסיבות שטאואר מצליחה".

● "אין לי שום רצון לפרוש": מנכ"ל טאואר טוען שהיא במצב הטוב ביותר אי פעם  
● ניתוח | חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים 

גם היום, אחרי כמעט שני עשורים כמנכ"ל טאואר , אלוואנגר מוצא את חברת השבבים מעוררת השראה. בגיל 69, אין לו שום כוונה לפרוש לפנסיה: "איזון בית-עבודה? עבודה היא האיזון שלי בחיים", הוא אומר. "בעבודה אני צומח, מטמיע ערכים שמאמין בהם. החלטתי לא לפרוש. אולי מתישהו הדירקטוריון יבעט אותי החוצה, או שיקרה מה שקורה לפעמים לאנשים בגילי, שמתים אחרי שחיו חיים מלאים. אבל חיים רק פעם אחת, אז למה לפרוש?".

קשה לדמיין תרחיש שבו לדירקטוריון טאואר תהיה סיבה לבעוט באלוואנגר החוצה. המנכ"ל האמריקאי, שהגיע לחברה בשעתה הקשה, כשהחברה שרפה כסף ולא היה ברור אם תוכל להחזיר לבנקים חובות שנסקו ללמעלה מחצי מיליארד דולר; הוא הוביל את החברה להסכמי חוב עם הבנקים, לפריעת יתרת החוב, לצמיחה, מעבר לרווחיות והתרחבות באמצעות רכישות. השיא היה אמור להיות במכירת החברה לאינטל תמורת 5.4 מיליארד דולר, עסקה שעליה דווח בפברואר 2022.

עסקת אינטל לא קרתה בסופו של דבר, אחרי שהרגולטור הסיני עיכב את החלטתו והדד-ליין להשלמת העסקה (לאחר הארכה) פקע בקיץ שעבר. טאואר נותרה חברה עצמאית, אך היא נסחרת כיום במחיר מניה שנמוך ב-38% מהמחיר שהייתה אמורה לקבל מאינטל בעסקה, ושווייה כעת 3.7 מיליארד דולר. מהדוחות השנתיים של טאואר עולה כי אלוואנגר קיבל מאז 2013 ועד תום 2022 כ-390 אלף מניות חסומות בהנחה שלא מימש אותן, במחיר העסקה עם אינטל הוא היה מקבל תמורה מקסימלית של כ-20 מיליון דולר. בתקופתו בחברה היא הציגה תשואה של אלפי אחוזים.

מתי הבנת שהעסקה לא תצא לפועל?
"אני עבדתי כדי שהיא תצא לפועל כמעט עד הימים האחרונים. אני נוטה להיות אדם אופטימי, ולא ראיתי סיבה לגיטימית שסין לא תאשר את העסקה. חשבתי שנקבל אישור ונתנו את כל המידע שביקשו. אני מניח שכשלא שמענו מהם יום-יומיים לפני, הבנו שהעסקה לא תקרה, ועוד הארכה תהיה חסרת תועלת, כי זו החלטה פוליטית.

"מוקדם בשלבי העסקה דחפתי להעביר קיבולת ייצור (capacity) למפעל של אינטל, וזה היה צעד חכם מאוד כי בלעדיו, לא יכולנו לשמר את הלקוחות (לאחר ביטול העסקה, טאואר חתמה על הסכם לשימוש במפעל אינטל בניו מקסיקו, שח"ו). זה אחד ההישגים הגדולים שלנו ב-2023".

אלוואנגר מציין שבטאואר למדו הרבה מהתהליך עם אינטל: "אינטל הייתה במשך עשורים חברת השבבים מספר אחת. רק כשהיינו עם אינטל הבנו כמה אנחנו יעילים, כמה מצוינות היא המרכז של מה שאנחנו עושים - אפשר למדוד פיננסית את היעילות. כשפועלים באפקטיביות ובסקייל גבוה, יש רווח גולמי גבוה כי הלקוחות משלמים. לנו לא היה מספיק סקייל, לאורך השנים ביצענו רכישות אבל היה צריך להמשיך ולהתמקד בזה. היעילות נמדדת במעבר מהרווח הגולמי לתפעולי, ובזה אנחנו הכי טובים בתעשייה. זה לא רק חיובי מבחינה פיננסית אלא גם אינדיקטור כמה מהר אתה יכול לעבוד".

מבחינה אישית, מה הרגשת כשהעסקה בוטלה?
"אני לא אומר שטוב שהעסקה לא קרתה, אבל זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קפסיטי, יש כמובן נקודות לשפר, וזה היה ניסיון טוב בסך הכול".

"אנחנו לא בלחץ להשקיע ולא ממהרים לעוד עסקה"

הרחבת יכולת הייצור הייתה יעד מוצהר של טאואר עוד לפני עסקת אינטל, והיא בחנה לשם כך אפשרויות שונות של רכישות או שיתופי פעולה. כיום יש לחברה שישה מפעלי ייצור בישראל, בארה"ב וביפן, ולהם נוספו שניים חדשים: אחד באיטליה והשני הוא המפעל של אינטל בניו מקסיקו, לייצור שבבי 300 מ"מ. למעשה, כפי שעלה מדיווחים של טאואר בעבר, עסקת אינטל החלה בכלל מפגישה של אלוואנגר עם בכיר באינטל בניסיון לקבל גישה או אף לרכוש מפעל ייצור של אינטל, כחלק מניסיון הרחבת הקפסיטי. לאחרונה פורסם שטאואר בוחנת אפשרות להקמת מפעל בהודו בהשקעה של 8 מיליארד דולר, וממשלת הודו תסבסד חלק ניכר מההשקעה - 75% מעלות הקמת המפעל, אם כי מדובר בשלב מוקדם וכלל לא בטוח שהתהליך יתקדם.

"הכרזנו על מודל שיביא אותנו להכנסות של 2.66 מיליארד דולר, לעומת 1.4 מיליארד דולר ב-2023", אומר אלוואנגר. המודל לא קובע תאריך יעד ומתבסס על ניצולת של 85% מקיבולת הייצור (כולל במפעלים בניו מקסיקו ואיטליה), והוא צפוי להוסיף לטאואר מלבד הכנסות של 1.2 מיליארד דולר, גם 386 מיליון דולר לרווח הגולמי, 326 מיליון דולר לרווח התפעולי ו-271 מיליון דולר לרווח הנקי, שיגיע לפי המודל לחצי מיליארד דולר. "זה כמעט הכפלת החברה. מספרים מאוד נחמדים, שיכולים לתת בוסט לשווי השוק. אנחנו לא בלחץ להשקיע עוד (בהרחבת יכולת הייצור, שח"ו) אבל בהחלט מסתכלים על ההזדמנויות, ואם תהיה הזדמנות טובה פיננסית, נעשה את זה. זה לא סוד שבהודו רוצים להקים מפעלי ייצור שבבים והמדינה תתן תמריצים, אבל נבדוק כל מקום שבו נוכל להוסיף ערך בלי לפגוע בבעלי המניות. העיניים שלנו פקוחות".

עם זאת הוא מדגיש: "יש לנו מספיק קיבולת ייצור עכשיו, ואנחנו לא ממהרים לעוד עסקה. נשאלתי בכנס המשקיעים בבורסה איפה טאואר תהיה בעוד חמש שנים, והשבתי שהיא תהיה פרוסה גלובלית הרבה יותר, עם הכנסות של מיליארדי דולרים, ומוכרת כמובילת שוק השבבים האנלוגיים. יהיו הזדמנויות".

למה דווקא הודו, ולא ישראל?
"אם הייתה לנו הזדמנות לבנות בישראל זה בהחלט היה יותר הגיוני, מאשר במדינה שבה אין לנו נוכחות כלל. אם כל התנאים היו שווים, ישראל הייתה המקום הראשון להתרחב בו. אבל לישראל אין היסטוריה של מענקים בשווי 75% כמו בהודו. אם ישראל תהיה מעוניינת לסבסד עד 75% כדי להיות תחרותית, היא בהחלט יעד מועדף. אני חייב הרבה לישראל. ישראל אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא, לשחקנית חזקה בתעשייה".

גורמים ישראלים מדברים איתך על הנושא?
"לא פנינו אליהם. אני חושב שהם עוסקים בדברים אחרים".

אגב הפעילות בישראל, עם פרסום דוחות 2023 טאואר הודיעה על הפסקת הפעילות בפאב 1, אחד משני מפעלי הייצור שלה במגדל העמק. בבנק הפועלים כתבו אז כי בפאב 1 מיוצרים שבבי הספק וחיישנים פחות מתקדמים על גבי פרוסות סיליקון בקוטר 150 מ"מ, והסיבה לסגירה היא הירידה בביקוש לחלק מהשבבים המיושנים יחסית, והרווחיות הנמוכה בייצורם. עוד ציינו שפאב 1 התנהל בניצולת ייצור של 60%, לעומת 75% בפאב 2 השוכן גם הוא במגדל העמק. "זו אולי סמנטיקה אבל לא מדובר על סגירה, אלא על מיזוג", מדגיש אלוואנגר. "המתקן עצמו ייסגר, אבל העובדים יעברו לחלקים אחרים בחברה. יהיו אפס פיטורים. הפעילות תופסק בסוף השנה".

"אני לא חושב שמישהו מסתכל עלינו כרגע"

מניית טאואר עלתה ב-8% מתחילת השנה, אחרי שאיבדה 29% מערכה ב-2023, בעקבות ביטול העסקה. מדד השבבים עלה בארה"ב ב-65% ב-2023 וטיפס ב-17.4% מתחילת השנה. קטליזטור מרכזי למומנטום החיובי הוא עליית ה-AI, שהגידול ביישומיה מוביל לביקוש גובר לשבבים. טאואר היא יצרנית שבבים אנלוגיים (בניגוד לדיגיטליים) ואולי לא נתפסת כאחת הנהנות מההייפ, אך השבבים שלה משולבים בדאטה סנטרים שמאפשרים יישומי AI, ובטכנולוגיות נוספות דוגמת VR/AR. תנאי מרכזי ביישומי AI הוא מהירות המעבר של דאטה, ושם טאואר נמצאת. אלוואנגר מציין שלטאואר יש שיתופי פעולה עם החברות InnoLight ו-Coherent, חברות אינטגרציה גדולות שעובדות עם החברות המובילות בעולם, והשבבים של טאואר בטכנולוגיית Silicon Photonics מגיעים לדאטה סנטרים וההכנסות מהם לעשרות מיליוני דולרים.

"הדבר הכי חשוב שרבים לא מבינים בקשר למודל העסקי שלנו הוא שיתופי הפעולה עם לקוחות שהם מספר 1 או 2 בשוק - בתחום ה-Silicon Photonics יש לנו את שני השחקנים הגדולים ביותר בשוק ועוד מהעשירייה הראשונה", אומר אלוואנגר. "אנחנו בשותפויות נהדרות שמבוססות על אמון, וכשהשותפות קרובה כל כך, עושים דברים אחד למען השני. מוריס צ'נג, מייסד ענקית השבבים TSMC, אמר פעם שאתה יכול לאבד חמש עסקאות ברצף, לא בהכרח תזכה בכל עסקה, אבל אתה נותן מה שהשותף צריך ויודע שתקבל כשתצטרך. למדתי מוקדם מאוד שעם חברות אמיתית והיכרות של הלקוח, יחסים יכולים להימשך לנצח. עבורי, הדבר הכי טוב בתפקיד הוא היכולת לפגוש הרבה אנשים מאוד אינטליגנטיים".

יש סיכוי שתגיע עסקה אחרת, גוף אחר שינסה לרכוש אתכם אחרי שעסקת אינטל נפלה?
"לאינטל היה מאוד הגיוני לרכוש את טאואר, כי היא נכנסה לתחום הפאונדרי (כלומר ייצור שבבים גם עבור צדדים שלישיים ולא רק לאינטל עצמה, שח"ו), והתאים לה שטאואר תוביל את הפאונדרי של אינטל. טאואר חזקה פיננסית וצומחת, אז זה היה יעד טוב מאוד. האם הגיוני עבור מישהו אחר לרכוש את טאואר? כן, תלוי מה יחפשו. אני לא רוצה שטאואר תימכר, אבל אם תהיה עסקה טובה והגיונית לעובדים, לבעלי המניות וללקוחות - בסדר הזה - הבורד ישקול. אני לא חושב שמישהו מסתכל עלינו כרגע, ואני שמח להמשיך עם טאואר עצמאית, אבל אני לא יכול לנבא כמו שלא ניבאתי את עסקת אינטל".

בכנס המשקיעים נשאלת איפה תהיה טאואר בעוד חמש שנים. ואיפה תהיה אתה באופן אישי?
"אני לא יודע, בכנות. אין לי כל כוונה לפרוש. אולי הייתי פורש אם עסקת אינטל הייתה קורית, אולי הייתי נשאר. אבל אני באמת נרגש לכתוב את הפרק הבא בחיי טאואר. יש סופר שאני אוהב, אורסון סקוט קארד, שכתב יפה: 'לשנות את העולם טוב למי שרוצה ששמו יהיה כתוב בספרים. אבל להיות מאושר, זה לאלה שכותבים את שמותיהם בחייהם של אחרים, ומחזיקים את הלבבות של אחרים כאוצר היקר ביותר'. בין חג המולד לראש השנה התכנסנו כל המשפחה מחלקים שונים של העולם, ודנו מה היינו רוצים להשאיר אחרינו. כל החיים היו יצירת ערך - לאו דווקא כספי - אלא בהשפעה על חיי אנשים, וכמנהל טאואר אני יכול להשפיע על חיי אנשים ולשחק תפקיד במימוש שלהם את הפוטנציאל ולראות אותם צומחים. אם הייתי פורש, הייתי מאבד חלק חשוב בחיי שאני אוהב. בעסקים, המהות היא יצירת ערך לבעלי המניות, אבל אני מאמין מאוד שכל חברה שמתמקדת בבעלי המניות לא תצליח, ואם היא תתמקד בעובדים, היא תצליח גם עם בעלי המניות. כשהעובדים מקבלים הזדמנות לצמוח ומצליחים, הלקוחות מרוצים והמניה עולה.

"במצגת למשקיעים הצגתי עוד ציטוט יפה, שאומר שהעבר הוא פרולוג; יש לנו עבר נהדר, והוא פרק יפה לקראת הפרק הבא. אנחנו בעמדה מצוינת - איפה היינו ב-2005 ואיפה היום?".