מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בג"ץ הוציא הערב (חמישי) צו ביניים דרמטי להקפיא את תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים וזאת החל מה-1 באפריל, יום שני הקרוב. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג קבעו כי מאחר והחוק פקע ואין מקור חוקי שלא לגייס את בני הישיבות, אין גם מקור להמשיך ולהעביר את התמיכות עבור תלמידי הישיבות שלא מתגייסים. זאת לאחר שראש הממשלה נתניהו ביקש דחייה של חודש וכתב לבג"ץ כי יש התקדמות ניכרת להשגת הסדר גיוס. בכמה תלמידי ישיבות מדובר? איך נערך משרד החוץ והאם זה סוף פסוק? גלובס עם כל הפרטים.

● "הכרנו על האוטובוס לבקו"ם ומאז לא נפרדים": מייסד Wiz על הצוות שלא מפסיק להפתיע 
● פאנלים סולאריים בגינה ושירותים בממ"ד: הכירו את הישראלים שלקחו את החשש מהסלמה כמה צעדים קדימה 

בכמה בני ישיבות מדובר?

בשלב זה, מדובר על קרוב ל-44 אלף תלמידי ישיבות בגילאי 18-26. אליהם יצטרפו בהמשך עוד כ-19 אלף תלמידי ישיבות שיפסיקו לקבל תמיכה. מדובר במי שצווי הדחייה שלהם יפקעו במאי ויוני. כך שהתמיכות יופסקו לכ-63 אלף בני ישיבות עד ליוני. בנוסף, ביולי 2024 צפוי להצטרף מחזור גיוס חדש הכולל אלפים שלא יקבל תמיכות. שופטי בג"ץ אסרו על הממשלה לבצע העברות כספיות לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי ישיבה שלא התייצבו לגיוס מאז יולי 2023 (אז פקע החוק-נ.ש.) וטרם קיבלו פטור או דחייה, או כאלו שדחו את הגיוס אך הדחייה פקעה בשל פקיעת החוק.

מי מפסיק לקבל כסף, הישיבות עצמן או גם בני הישיבה?

התמיכות הכספיות מועברות לישיבות ולהן יש מרחב תמרון אם להעביר את מלוא התשלום לתלמידים.

איך הגיב משרד האוצר לצו של בג"ץ?

במשרד האוצר מתקיימים הערב דיונים ליישום החלטת בג"ץ לעצירת התשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים כבר בעוד ימים ספורים, החל ב-1 באפריל. בפועל, לאוצר יש קצת יש יותר זמן להיערך להחלטה המורכבת טכנית, כיוון שהתשלומים למוסדות החינוך התורניים עוברים בדרך כלל באמצע כל חודש ולא בתחילתו.

באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד - ואין בכוונתם להיגרר לפתרונות מאוחרים כמו תשלום לישיבות באפריל וקיזוז הכספים בדיעבד. קיימות מורכבויות שונות שהאוצר צריך להתגבר עליהן על מנת לדעת לאילו ישיבות יש להקפיא את התמיכות ובאיזה היקפים בדיוק.

הקיזוז בתקציבים ייעשה באופן יחסי, בגין תלמידי ישיבה בגילאי גיוס שלא מתגייסים מאז פקע תוקף הסדר הפטור. על כן, למדינה יש צורך מיידי להבין מה הסטטוס של כל אחד מהאברכים בשנתונים הרלוונטיים. הדרך לקבלת הנתונים המדויקים מהישיבות היא סוגיה שעדיין לא לובנה, ונידונה בישיבות באוצר. בנוסף, בדיונים עולות השאלות כיצד יבוצע הקיזוז בתשלומים, אילו התאמות נדרש לבצע במערכות המידע ועוד.

האם מדובר בסוף פסוק?

לא. מדובר בצו ביניים וטרם ניתנה החלטה בעתירה להפסקת התקציבים עצמה. בית המשפט הורה למדינה להגיש תגובה משלימה עד 30.4.24 והדיון בעניין הגיוס והתקציבים צפוי להתקיים במאי בפני הרכב של תשעה שופטים.

מה עמדת היועצת המשפטית לממשלה?

לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, עם פקיעת החלטת הממשלה בסוף מרץ לא יהיה מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. לפי העמדה, במצב זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות. באשר לתמיכות, בהתאם, בהיעדר מקור חוקי למתן פטור מגיוס, גם אין סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות התורניים. לפי עמדה זו, החל מיום שני הקרוב, תלמידי הישיבה שלא קיבלו פטור מחויבים להתגייס ועל רשויות הגיוס לקבוע את האופן לגייס את תלמידי הישיבות. לא ידוע אם אכן תחל היערכות נוכח עמדה זו.

שופטי בג"ץ הוציאו צו ביניים רק ביחס לעתירות להפסקת התקציבים והחמירו מעמדתה של בהרב מיארה כאשר קבעו כי לא תהיה תקופת היערכות כפי שהציעה. הם אסרו על הממשלה להעביר כספים כבר מיום שני הקרוב.

מה קרה בפעם האחרונה שהוצא צו ביניים להפסקת התשלומים לישיבות?

לפני עשור כבר הוצא צו ביניים על ידי בג"ץ לעצירת תקצובי הישיבות. 9 שופטים בראשות השופט אשר גרוניס נתנו את הצו. הסיטואציה היתה דומה, והצו הוצע לאחר שהחוק המאפשר מתן פטור פקע. אז היה מדובר במספרים קטנים הרבה יותר והממשלה הצליחה להעביר חוק חדש, כך שבג"ץ ביטל את צו הביניים. בהמשך הוגשה עתירה נוספת על החוק שהתקבלה.