על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג
● בארה"ב מפחדים מהמכוניות הסיניות. בארץ מחלקים אותן לקצינים
1זו לא הפעם הראשונה שיש מתיחות רבה בין ישראל וארה"ב
על רקע היחסים המורכבים בין וושינגטון וישראל, בפורן פוליסי ערכו השוואה בין התנהלות הבית הלבן מול ישראל כעת, לבין ההתנהלות של ממשלת ארה"ב בתחילת שנות ה-90, תחת הנשיא דאז בוש האב. בכתבה הוזכר כיצד "ב-1991, בוש האב ומזכיר המדינה, ג'יימס א. בייקר, קבעו כי אם ישראל רוצה לקבל חבילת סיוע של 10 מיליארד דולר, עליה להפסיק להשתמש בכספים אמריקאים לבניית התנחלויות". נכתב כי "שלא כמו ביידן ובלינקן, בוש האב ובייקר היו נחושים להתנות את הסיוע לישראל בהתבסס על החוק הבינלאומי. עמדתם הנחרצת עומדת בניגוד בולט לעמדתו המתירנית של ממשל ביידן".
עד כדי כך היו נחושים, שבעקבות התעקשות רה"מ ישראל דאז יצחק שמיר להרחיב את ההתנחלויות, "ההלוואות עוכבו הרבה מעבר לתקופת הדחייה הראשונית, ושוחררו רק תחת ממשלת ישראל מתונה יותר בראשות יצחק רבין". עם זאת, צוין כי "קיימות הקבלות היסטוריות". ב-1991, "התוקפנות של סדאם בכווית הייתה הרקע; כיום, יש את הפלישה הרוסית לאוקראינה ואותה תפיסה בדרום הגלובלי של מוסר כפול בלתי נסבל לטובת ישראל. אז, היה הסדר העולמי החדש על כף המאזניים; כעת, זוהי המחויבות המחודשת כביכול של המערב להגן על הדמוקרטיה ושלטון החוק".
מתוך פורן פוליסי, מאת אליה בראהימי. לקריאת הכתבה המלאה.
2בלבנון חושבים שהמלחמה עם ישראל לא תתרחב
"כצפוי, האויב הישראלי הרחיב את התקפותיו על לבנון", נכתב באל ג'מהוריה הלבנוני. "בהתבסס על העימותים בשבועיים האחרונים, עולה כי 'ההתנגדות' מגיבה לתקיפות המכוונות באמצעות פגיעה באתרים צבאיים ישראלים. אם ישראל הולכת רחוק מדי בתקיפת אזורים בעומק לבנון, כמו הבקעה, ההתנגדות מגיבה", נכתב. "עם זאת, להערכת מי שמכיר את התנהלות פעולות חיזבאללה, הדברים לא יחרגו מהיקף זה למלחמה או לעימות רחב יותר מכמה סיבות, הבולטות שבהן: למפלגה יש שיקולים לבנוניים פנימיים שמתחשבים בנסיבות לבנון ואנשיה, ולכן היא לא מפתחת את הקרב שלה לכדי עימות רחב יותר או מלחמה". בנוסף, נלקח בחשבון גם "חוסר יכולתה של 'הישות הישראלית' לפתוח במלחמה גדולה לאורך החזית הדרומית, משום שהיא והתומכים בה מבינים שיכולות 'ההתנגדות' עדיין גדולות ומסוגלות להרתיע בכל עימות".
עוד צוין כי "האווירה האזורית והבינלאומית עדיין מחפשת שקט, בין אם ברצועת עזה ובין אם בכל החזיתות הפתוחות האחרות, וקיים לחץ בינלאומי גדול על ישראל שלא להרחיב את העימותים עוד יותר, לא בעזה ולא בדרום לבנון, אך נראה כי הממשלה הישראלית עדיין נחושה להמשיך במלחמה".
מאמר מערכת מתוך אל ג'מהוריה הלבנוני. לקריאת הכתבה המלאה.
3התפקיד של אוניבריסטת בראון בהפצת אנטישמיות
כתבה של ניו יורק פוסט מתארת את תפקידה של אוניבריסת בראון, אחת מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב שנמצאת ברוד איילנד, בהפצת האנטישמיות בקרב צעירי ארה"ב. תחילה הכתבה מצוטטת תוצאות סקר חודשי של הרווארד עם נתונים מטרידים: 51% מצעירי ארה"ב חושבים שהטבח של חמאס בישראלים היה מוצדק ו-67% רואים ביהודים מדכאים. "זה שכל כך הרבה בני נוער מודים שהם מחזיקים בדעות, שהיו ממקמות אותם בשולי הגזענות של דור הוריהם, מצביע על הבלבול המוסרי שמחלחל בכיתות אמריקאיות רבות", נכתב.
"תרומתה של אוניברסיטת בראון למגמה זו בולטת, לא רק בזכות האידיאולוגיה הקיצונית שמקודמת בקמפוס על ידי המרכז ללימודי המזרח התיכון שלה, אלא גם משום שהיא שואפת לעצב מוחות צעירים אף יותר באמצעות תוכנית לימודים שהיא מציעה לתלמידי תיכון הכוללת תכנים המבוססים על אותה אידיאולוגיה רדיקלית. על פי אתר האינטרנט של התוכנית, המשאבים שלה נמצאים בשימוש על ידי מיליון תלמידים ברחבי ארצות הברית וב-200 בתי ספר בינלאומיים". עוד צוין כי "לבראון יש את אחד השיעורים הגבוהים ביותר של סגל התומכים בפומבי בחרמות אנטי-ישראליות".
מתוך הניו יורק פוסט, מאת ריקי הולנדר. לקריאת הכתבה המלאה.
4תלונות נגד טיקטוק: מקדמת תוכן אנטי ישראלי
"זה חודשים שטיקטוק נמצאת תחת האשמות על כך שהאפליקציה שלה הציגה כמות לא פרופורציונלית של תוכן פרו-פלסטיני ואנטישמי למשתמשים", נכתב בניו יורק טיימס. "טיקטוק דחתה בתוקף את הטיעונים הללו, ומנהליה נפגשו מספר פעמים עם קבוצות יהודיות כדי לדון בחששות הללו. אבל הטענות על הטיה בכל זאת עזרו לעורר את הדיון על הצעת חוק שהתקבלה החודש, שתאלץ את הבעלים הסיני של טיקטוק, ByteDance, למכור את האפליקציה או להטיל עליה איסור".
בנוסף, נשמעו תלונות גם מצד העובדים הישראלים והיהודים בטיקטוק. ברק הרשקוביץ, שניהל את השותפויות של החברה עם הממשלה הישראלית והמגזר הציבורי ועזב את החברה לפני חודשיים, הביע, יחד עם עמיתים נוספים, חוסר שביעות רצון בערוצים פנימיים מהאופן בו ניהלה החברה את הביקורת הפנימית על ישראל והדיאלוג סביב המלחמה. צוין כי הם התאכזבו "לשמוע דעות אישיות, לפעמים קיצוניות, משודרות בקבוצת צ'אט של החברה שעובדים יצרו לאחר תחילת המלחמה בשם 'תמיכה בפלסטין'". צוין כי בטיקטוק, חלק ניכר מהמתח נוצר בצ'אטים קבוצתיים ב"לארק", מערכת ההודעות הפנימית של החברה. עוד צוין כי "לטיקטוק כבר הייתה קבוצת זיקה רשמית לעובדים יהודים וישראלים בשם 'מזלטוק' (MazalTok), שנקראה מאוחר יותר בשם 'לחיים' (L'Chaim). מספרה הוכפל לאחר תחילת המלחמה. מספר עובדים אמרו כי היותם יהודים בטיקטוק בחודשים שלאחר ה-7 באוקטובר גרמה להם לעיתים לתחושת בידוד".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת ספנה מאהשווארי. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.