האזרחים בעורף ממשיכים לאושש את המשק ומגבירים את הצריכה בכרטיסי אשראי, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (א'). לפי הנתונים, בחודשים דצמבר 2023 עד פברואר 2024 חלה עלייה של 5.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי האשראי. בכך מתבדים חששות בשווקים מכך שהישראלים הגיעו למכסת הצריכה שלהם וההתאוששות שראינו בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה הסתיימו.
● הסיכון עלה, המוסדיים נעלמו והבנקים דומיננטיים מתמיד בשוק האשראי
● הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי
● בנק ישראל: גיוס חרדים ימתן את הפגיעה במשק
עלייה בולטת התקיימה בענף מוצרי התעשייה הכוללים מוצרי הלבשה, מוצרי חשמל ורהיטים עם כ-14.8%. בנוסף לכך, ענפי הוצאה אחרים מראים התאוששות מרשימה לא פחות: בענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח חלה עלייה של 22% בחישוב שנתי, ובענף פנאי ובילוי חלה עלייה של 21% בחישוב שנתי. בסך כל שנת 2023 עלה היקף הרכישות ב-1.4%.
בהשוואה לשנים עברו, ניתן לראות את הפער בעלייה בהיקף הצריכה. בהשוואה לשנת 2022, רכישות הצרכנים והשימוש בכרטיסי אשראי היה רב יותר והסתכם בעלייה של 5.9%. בשנת 2021, שבה יצאו הישראלים מהקורונה, סך הרכישות עלה בכמעט 15%. שיעור משמעותי בהרבה מהשנה הנוכחית.
בפרסום הלמ"ס הנוכחי ממשיכים לראות את המגמה של החודשים האחרונים, בה המשק חוזר לצרוך, זאת לאחר הפגיעה החזקה בצריכה בתחילת המלחמה. יתרה מכך, היקף ההוצאה על טיסות, תיירות ופנאי מעידים על התאוששות גם ברכיבים אלו, שעד כה סבלו משמעותית בעקבות המלחמה ולא הראו התאוששות. סעיפים אחרים, דוגמת מזון, הראו לפי נתוני בנק ישראל עלייה מעבר לרמתם בטרם פרצה מלחמת חרבות ברזל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.