אוקראינה מתקשה בשדה הקרב, ובמערב מתווכחים: האם מלחמה כוללת בדרך?

ביום שישי הטוב של חג הפסחא, רטט של חלחלה עבר במגוון של ערי בירה מערביות, משני צדי האוקיינוס האטלנטי. את הרטט העביר ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק. הוא התראיין בשורה של עיתונים באירופה, ודיבר בחומרה מיוחדת על המשבר המחמיר ביחסי המערב עם רוסיה.

הוא נשאל על השימוש הראשון מאז ומעולם שרוסיה עשתה נגד העיר קייב, באור יום, בטילים היפר־סוניים (שמהירות תעופתם גדולה פי חמישה ויותר ממהירות הקול). האם השימוש הזה מגביר את הסכנה שארצות אירופה ייגררו אל המלחמה?ֿ

"אני שומע את השאלה הזו בכל מקום", השיב טוסק. "היא מתגלגלת בין ראשי מדינות וראשי ממשלות. אפילו נכדיי מציגים לי אותה. אינני רוצה להפחיד איש, אבל מלחמה אינה עוד תפיסה מופשטת שאבד עליה הכלח. חובתנו היא להתכונן להגנתנו". חלק מן העיתונים ייחסו לו את המילים "אירופה נמצאת ערב מלחמה".

ארצו של טוסק נמצאת בחזית. היא גובלת במובלעת הרוסית המערבית ביותר באירופה, קלינינגרד. יש לה גבול ארוך עם בלארוס, עצמאית רק לכאורה, שהיא שלוחה צבאית ומדינית לכל דבר של רוסיה.

 ''כלכלת מלחמה - צרפת מתכוננת״, מכריז העיתון הצרפתי ׳לה דפש׳ (29.3)

 ראש ממשלת פולין דונלד טוסק: אנחנו חיים ערב מלחמה. שער העיתון הפולני ׳גאזטה ויבורצ׳ה׳ (29.3)

בשבוע שעבר, טיל שיוט רוסי חדר אל המרחב האווירי של פולין, בדרכו אל יעד באוקראינה. הוא שהה שם רק 40 שניות. ההגנה האווירית של פולין לא יירטה אותו, מפני שמסלול הטיל הראה כי הוא אינו מכוון נגד יעד פולני.

״יימלטו משדה הקרב״

סיבה קצת משונה לא ליירט. כשלעצמה היא כמעט מאשרת את מה שהכריז רודן בלארוס לוקשנקו בשבוע שעבר. הוא בטוח שאם כוחותיו יתקפו את שכנתו ליטא, החיילים הגרמנים והאמריקאים בנאט"ו "יימלטו משדה הקרב בהיתקלות הקשה הראשונה". ליטא חברה בנאט"ו, ואמנת נאט"ו מיוסדת על העיקרון של עזרה הדדית. העיתון הגרמני 'פרנקפורטר אלגמאיינה צייטונג' כתב בסוף השבוע שעבר, שהשאלה אינה אם לוקשנקו צודק, אלא אם לוקשנקו ופוטין מאמינים שנאט"ו לא תבוא להגנת ליטא. או אז, כתב העיתון, נראה שאמינותה של נאט"ו מוטלת בספק. נאט"ו לא אמינה היא נאט"ו נטולת הרתעה.

אמינותה אמנם מוטלת בספק מאז שדונלד טראמפ הכריז בתחילת מרץ, שהוא לא ינקוף אצבע לטובת חברות נאט"ו שלא עמדו ביעד של הקדשת 2% מן התל"ג שלהן להוצאות ביטחון. יתר על כן, הוא לא רק יגיב באדישות, אלא הוא יעודד את רוסיה לתקוף את הארצות שאינן נושאות בנטל.

בין אם הוא התכוון ובין אם לא, המסר החוזר ממנו לנאט"ו הוא שרעיון ההגנה הקיבוצית של המערב הוא לזרא לו. בלי הגנה קיבוצית אין נאט"ו, ובלי נאט"ו אין בעצם מחסום להתפשטות רוסית מערבה. מה שמביא אותנו אל החרדה הנוספת, הגוברת והולכת בבירות המערב: היחלשותה הצבאית והכלכלית של אוקראינה.

הלכה תחנת הכוח

לא התממשה התקווה לניצחון אוקראיני מכריע בשדה הקרב, שיסיים את המלחמה ויהדוף את רוסיה אל עמדות הפתיחה שלה. מקור התקווה, אולי הפנטזיה, היה סדרת ניצחונות מקומיים מפתיעים של צבא אוקראינה בסוף הקיץ של 2022.

ציפייה למתקפת נגד גדולה של אוקראינה באביב 2023 עוררה אופטימיות ניכרת בעיתונות המערבית, בייחוד בארה"ב. אבל הרוסים התכוננו. גלי התוקפים התנפצו על ביצורי הרוסים ובייחוד על שדות המוקשים שלהם.

מכאן ואילך אוקראינה עצמה עברה אל מגננה. לקראת סוף 2023 התחוורה חולשתה החמורה ביותר: מקור הנשק העיקרי שלה הסתתם בגלל הקיפאון הפוליטי בוושינגטון. הגיעו הדברים לידי כך, שיחידות אוקראיניות בקו החזית נשארו כמעט ללא תחמושת.

נשיא אוקראינה דיבר בסוף השבוע בפעם הראשונה על נסיגה איטית אל קווי הגנה חדשים. בהיעדר סיוע אמריקאי, אוקראינה מתקשה להתגונן מפני התקפות הטילים והמל"טים, היומיות והליליות. כך אבדה לה לפני שבוע ויותר אחת מתחנות הכוח החשובות ביותר באזור חרקיב, העיר השנייה בגודלה. כרגיל, שני הצדדים סובלים אבדות כבדות, מאות חיילים נהרגים מדי יום. אבל לרוסיה יש עתודות ענקיות בשעה שאוקראינה מתקשה למלא את השורות.

אוקראינה תלויה אפוא באירופה, וזו אינה תלות טובה. האירופים אמנם הזרימו 160 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות, ובכלל זה גם סיוע צבאי ניכר. אבל אין לאירופים הכלים, המשאבים וכנראה גם כוח הרצון להיכנס לנעלי אמריקה. יתר על כן, אין שוויון להיטות לעזור לאוקראינה.

לפני קצת יותר משבועיים, יו"ר הסיעה הסוציאל־דמוקרטית בבונדסטאג של גרמניה קרא "להקפיא את המלחמה", זאת אומרת לקבל את שליטתה של רוסיה בחמישית משטחי אוקראינה. הוא עורר שאט נפש מצד רוב המערכת הפוליטית, אבל הוא עדיין יו"ר הסיעה של מפלגת השלטון.

לעומת זאת, נשיא צרפת מאקרון העלה את הרף לפני קצת יותר מחודש, כשדיבר על האפשרות של הצבת חיילים צרפתיים באוקראינה. אבל הוא נתקל בהתנגדותם הפומבית המיידית של מנהיגים אירופיים אחרים. לא עלה יפה נסיונו להביא את הרוסים לכלל מחשבה שנייה על התוצאות של מעשיהם. אם בכלל, הרטוריקה הרוסית הקצינה. אבל הצרפתים מוסיפים לגלות נחישות.

ביום ג' שעבר, שר ההגנה של צרפת דיבר על האפשרות של התערבות ישירה כדי לכוון את התעשייה למסלולים של ייצור צבאי. זה מהלך שארצות נוקטות ערב מלחמה, או במהלכה. כותרת בעיתון מקומי הכריזה "כלכלת מלחמה - צרפת מתכוננת".

״לדון ללא רגשנות״

מתיאוש מאציני, פרשן בעיתון הפולני החשוב 'גאזטה ויבורצ'ה', כתב ביום שישי, תחת הכותרת "האזרחים אינם צריכים לחשוש מפני מלחמה, אבל עליהם להביא אותה בחשבון", כי "לא כל מאמר על איום במלחמה מצד רוסיה נועד להפיח פאניקה. הבה ניקח דוגמה מארצות סקנדינביה, שבהן דיון בהכנות למלחמה מתנהל ללא רגשנות".

דונלד טוסק סיפר בראיון לכלי תקשורת אירופיים, כי ישירוּת הזהרותיו מעוררת עליו תרעומת מצד מנהיגים אחרים ביבשת. למשל, ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס ביקש ממנו שיחדל להשתמש במילה "מלחמה" לתיאור הסכנה באירופה. היא מפחידה שלא לצורך את אזרחי ארצו, אמר סאנצ'ס.

מעניין עד כמה אין הוא רחוק במובן הזה מדונלד טראמפ. התחייבותו של טראמפ לראש הממשלה הפרו־רוסי של הונגריה ש"לא לשלוח אף פרוטה אחת לאוקראינה" מאשרת בעיניו את הבטחתו לבוחריו, שרק הוא "יכול למנוע מלחמת עולם". זה אגב גם מקור ספקנותו כלפי מלחמת ישראל בעזה.

מדהים עד כמה הוויכוח על עתיד אוקראינה פוסח על אמריקה. 62 מיליארד דולר של סיוע תקועים בקונגרס, ואין זה מן הנמנע שהם יהיו תקועים שם עד סוף השנה. מה יקרה בשנה הבאה תלוי לחלוטין בשאלה מי יישבע אמונים כנשיא ארה"ב בעוד כמעט עשרה חודשים.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.