יום ראשון השבוע היה המועד האחרון שבו ניתן לפרסם את הדוחות הכספיים השנתיים של החברות הנסחרות בתל אביב. מסורתית, חברות שמעדיפות להמתין לדקה ה־90 "נחשדות" לא פעם לכאלה שהעדיפו להחביא הפתעות לא נעימות. בדיוק כמו אלה שהמתינו בדוחות שפרסמו ארבע חברות בולטות, שהציגו הפסדים גדולים ומחיקות שווי משמעותיות בהשקעות שביצעו.
● מושפע מהמשפחה ומאתרי הכלכלה יותר מאנשי המקצוע: קווים לדמותו של המשקיע הישראלי
● מאחורי הקלעים של טרנד ההשקעות ב־500 S&P: הטעויות שכדאי להימנע מהן
ג'י סיטי: הפסידה 2.5 מיליארד שקל בשנתיים
חברת המרכזים המסחריים ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב) שבשליטת ובניהול של חיים כצמן, סיכמה את השנה שחלפה עם הפסד כבר של 1.2 מיליארד שקל, שהגדיל את ההפסד הדו־שנתי שלה ל־2.5 מיליארד שקל. ג'י סיטי, שנמצאת בעיצומה של תוכנית מימושים משמעותית בנכסיה, כדי להקטין את נטל המינוף הרובץ עליה, מחזיקה בעיקר במרכזי קניות ברחבי העולם וגם בישראל.
חיים כצמן, בעל השליטה ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן
הפרשות כבדות שביצעה החברה בגין ירידת ערך נדל"ן להשקעה בסך של 767 מיליון שקל, היו גורם מרכזי לרישום הפסד תפעולי. ההפרשות נבעו בעיקר מעלייה בשיעורי ההיוון בגין נכסי הקבוצה בצפון אירופה לנוכח עליית הריבית. לאלו נוספו הוצאות מימון כבדות של 1.3 מיליארד שקל.
למרות ההפסד הניכר, שילמה ג'י סיטי כ־41 מיליון שקל לחמישה מנהלים, בהם המנכ"ל כצמן שעלות שכרו עמדה על 6 מיליון שקל בשנת 2023. סקוט בול, לשעבר מנכ"ל חברת הבת סיטיקון, קיבל שכר בעלות של 10.5 מיליון שקל. בשלוש השנים האחרונות נחתכה מניית החברה ב־44% ושווי השוק שלה עומד על 2.2 מיליארד שקל.
דנאל: כישלון צורב בעסקי הפונדקאות
חברת הסיעוד ומשאבי האנוש דנאל ביצעה ברבעון הרביעי הפרשת ענק של כ־90 מיליון שקל בגין חברת מנור מדיקל שבבעלותה, הפועלת בעיקר בתחום הפונדקאות. מנור, רכישה כושלת שביצעה ההנהלה הקודמת של דנאל, נפגעה קשות מפרוץ המלחמה באוקראינה, שהייתה המדינה העיקרית שבה פעלה.
בדוחות מציינת דנאל כי העימות הצבאי בין רוסיה לאוקראינה הפחית את פעילות תרומת הביציות של מנור בקייב, בירת המדינה. מאז פרוץ המלחמה (כשנתיים) פעלה מנור לאיתור חלופות והתקשרה עם קליניקה נוספת בגיאורגיה שבה גרמה עליית הביקוש לפונדקאיות לגידול בעלויות.
אילן ישראלי, מנכ''ל דנאל היוצא / צילום: עידן גרוס
ההפרשה שביצעה דנאל בגין מנור מחקה כמעט את כל ההשקעה בחברה זו, שבוצעה ב־2020 והובילה אותה לרישום הפסד של 11 מיליון שקל אשתקד, ממנו 53 מיליון שקל ברבעון הרביעי. את השנה הקודמת, 2022, סגרה דנאל עם רווח נקי של 115 מיליון שקל.
דנאל פועלת בעיקר בתחומים של שירותי סיעוד וכח אדם. מדוחות החברה עולה כי תחום הפריון, שבו פועלת מנור, רשם שחיקה של 15% בהכנסות ל־42 מיליון שקל והוא הציג הפסד תפעולי של 20 מיליון שקל ב־2023.
מניית דנאל עלתה ב־26% בשנה החולפת, בהשפעת חילופי ההנהלה הוותיקה (המנכ"ל אילן ישראלי והיו"ר רמי אנטין) בידי בעלת המניות הגדולה בחברה, חברת יבוא הרכב UMI המחזיקה ב־13% מהון החברה. גם כעת בשווי של 1.9 מיליארד שקל היא נסחרת בפחות מ־50% מהשיא בתחילת 2022.
ורידיס: רכישת נייר חדרה הובילה להפסדי ענק
חברת התשתיות ואיכות הסביבה ורידיס שבשליטת גיל אגמון (באמצעות דלק רכב) סיכמה שנה עגומה שנבעה מרכישתה של חברת אינפיניה (לשעבר נייר חדרה). הרכישה, שעלתה יותר מ־2 מיליארד שקל, גררה את ורידיס לרשום הפסד של 81 מילון שקל אשתקד, מחציתו ברבעון הרביעי. זאת, לעומת רווח של 142 מיליון שקל בשנת 2022.
ורידיס מצרפת לדוחותיה את תוצאות אינפיניה מהם עולה כי ירידה בביקושים למוצרי קרטון בעולם וירידה במחירי הנייר, הובילו חברה זו להציג חולשה בשנה החולפת: ההכנסות עמדו על 1.56 מיליארד שקל, ירידה של 15% ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 122 מיליון שקל מול רווח של 117 מיליון שקל ב־2022.
גיל אגמון, בעל השליטה בחברת ורידיס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: איל יצהר
האיחוד של מכירות אינפיניה, הקפיץ אמנם את הכנסות ורידיס אשתקד ב־140% ל־2.54 מיליארד שקל, אך במקביל הזניק את ההוצאות. הרווח התפעולי של ורידיס נחתך בשיעור חד של 62% והסתכם ב־63.4 מיליון שקל.
הוצאות המימון של החברה המריאו כמעט פי 9 ל־178 מיליון שקל, בשל הלוואות שנטלה ורידיס לרכישת אינפיניה ופעילות נוספת בתחום ייצור האנרגיה (תחנת OPC), ובשורה התחתונה עברה החברה להפסד כאמור.
למרות ההפסד, זכה מנכ"ל ורידיס, אילן בן סימון, לשכר בעלות נאה של 5 מיליון שקל אשתקד. שווי השוק של ורידיס עומד על 2.8 מיליארד שקל - ירידה של מעל 50% מהשיא בתחילת 2022.
פסגות: יציאה בשן ועין מעסקי הפיננסים
לפני כשבועיים דיווחה קבוצת פסגות כי בכוותה לרכוש מידי בעל השליטה, רני צים, את החזקותיו בחברת מרכזי המסחר הנושאת את שמו. כעת, פסגות מציגה הפסד כבד בשנה החולפת, שנבע מפעילות הפיננסים של בית ההשקעות, שנמכר ברובו למתחרים.
את השנה כולה סיימה פסגות בהפסד של 83 מיליון שקל, מתוכו הפסד של 73 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה. כאמור במהלך החודשים האחרונים הוביל צים למכירת מרבית הפעילות של פסגות, בעיקר בתחום קרנות הנאמנות, לידי הפניקס ובית ההשקעות אי.בי.אי. תוצאותיה הושפעו לרעה בעיקר מגידול בהוצאות התפעול של בית ההשקעות וגם מהפחתה שבוצעה בגין השקעה בחברת האשראי החוץ בנקאי פרי־פיי.
רני צים / צילום: איל יצהר
מדובר בסטארט־אפ הפועל בתחום התשלומים האלקטרוניים, אשר בגינו בוצעה מחיקה בגובה של 20 מיליון שקל בשל הקשיים התזרימיים אליהם נקלע. לאחרונה אושר מימון מטעם פסגות לפרי־פיי אשר נועד להבטיח את המשך קיומו כעסק חי עד למכירה או הפסקת פעילותו.
המשקיעים במניות פסגות עשויים להתעודד מהאופק שמוצע להם ברכישת החזקותיו של צים (54%) בחברת מרכזי המסחר הנושאת את שמו אשר נסחרת בבורסה בשווי של 391 מיליון שקל. זו סיכמה את השנה שחלפה עם עליה של 18% בהכנסותיה ל־113 מיליון שקל, בשל פתיחת שלושה מרכזים מסחריים בגני תקווה, טירה וכפר סבא, לצד שיערוכי נדל"ן חיוביים שהובילו לעלייה של 8% ברווח הנקי שהסתכם בכ-87 מיליון שקל.
מניית קבוצת פסגות עצמה ירדה בשנה האחרונה ב־52% והיא נסחרת בשווי של 115 מיליון שקל בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
