אחרי התבוסה ההיסטורית: הטלפון הראשון של ארדואן והמשמעויות

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן ספג ביום ראשון תבוסה בקנה מידה היסטורי במסגרת הבחירות המקומיות. קשה להאמין כי הנשיא ציפה להפסד בכל אחת מהערים הגדולות, סיטואציה שתקשה עליו גם בגריפת הון פוליטי ברמה הכלל־ארצית.

● דרמה בטורקיה: האם ארדואן בדרך למפלה היסטורית
● פרשנות | אוקראינה מתקשה בשדה הקרב, ובמערב מתווכחים: האם מלחמה כוללת בדרך?

הבחירות המקומיות ב־2019 שבהן מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) של ארדואן ניצחה רק בבורסה מבין הערים הגדולות היוותה מכה קשה. כזו שלבסוף התגלגלה לניצחון בבחירות לנשיאות בשנה שעברה רק בסיבוב השני על המועמד הלא פופולרי של האופוזיציה, כמאל קיליצ'דראולו. כעת, גם בורסה ורשויות רבות אחרות עברו לידי מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) ואף למפלגות שאיגפו את ארדואן מימין. ארבע הערות על הבחירות המקומיות בטורקיה.

1איבוד הגובה של מפלגת הצדק והפיתוח

רק לאחרונה העלה נגיד הבנק המרכזי של טורקיה, פתיך קרהאן, את הריבית ל־50%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2002 - השנה שבה נבחר ארדואן לראשונה, לתפקיד ראש ממשלת טורקיה. כעת, לא מן הנמנע שבתור "עונש" אלקטורלי, מפלגת הצדק והפיתוח ספגה מכה שכמותה היא לא זוכרת: את הבחירות המקומיות ב־2019, היא סיימה עם ניצחונות ב־39 עיריות, מול 21 למפלגת העם הרפובליקנית. עתה, היא צנחה ל־24 עיריות בלבד, בזמן שמפלגת העם הרפובליקנית זינקה ל־35. 

הפריסה הגיאוגרפית של תבוסות ארדואן מצביעה על כמה משבר הפופולריות שלו נרחב בכל המדינה. בראש ובראשונה, במסגרת הערים הגדולות, איסטנבול, אנקרה, איזמיר, אנטליה, אדנה ובורסה, הוא הפסיד הפעם גם את בורסה: מועמדו, עלינור אקטאש קיבל רק 38.3% מהקולות מול 47.6% למוסטפה בוזביי. 

מעבר לכך, הפסדים לאופוזיציה נרשמו באזור סוריה גם בקיליס ובאדיאמן. כשעולים צפונה בכיוון הים השחור, ניכרים תבוסות במחוזות סיבאס וגירסון. מועמדיו של ארדואן הובסו במחוזות אלו בכ־14% ובכ־17% בהתאמה. 

2ההיחלשות באיסטנבול

עם כל הכבוד לרשויות המוניציפליות השונות ברחבי טורקיה, החשובה ביותר ובפער ניכר היא איסטנבול. מטרופולין שבו ראש העיר אקרם אימאמאולו חולש על קרוב ל־16 מיליון תושבים ועל תקציב שנתי של כ־6.6 מיליארד דולר. אימאמאולו זכור בעולם בזכות הבחירות המקומיות הקודמות שבהן גבר על מועמדו של ארדואן, בינאלי יילדירים, בכ־0.16%, התוצאות בוטלו - ובבחירות החוזרות הביס בקרוב ל־10% וסיים 25 שנות שליטה של ארדואן ומקורביו בעיר. 

איסטנבול חשובה לארדואן בשל תקציביה הגדולים שמאפשרים מגע ישיר עם האזרחים החלשים דרך גופי הרווחה. עם זאת, תושבי איסטנבול זיהו את הצלחתו הרחבה של אימאמאולו בפיתוח תשתיות. הוא הצליח בחמש שנים לפתח 13.27 ק"מ של קווי מטרו בעיר, יותר מכל ראש עיר לפניו - ואף הרבה יותר ממי שנמצא במקום השני, קאדיר טופבאש (7.55 ק"מ). אגב, ארדואן כראש עיריית איסטנבול פיתח 0.86 ק"מ בלבד. בעיר פקוקה תמידית כמו איסטנבול, המטרו מגביר משמעותית את הנגישות של האזרחים. 

לצד זאת, אימאמאולו הוכיח את יכולותיו הפוליטיות מול מפלגת השוויון והדמוקרטיה הפרו־כורדית (DEM) שהציבו מולו את המועמדת מראל דאניש בשטאש, ולא ניהלו שום קמפיין אגרסיבי ששואף ליטול ממנו מצביעים רבים. התוצאה הסופית היא שאימאמאולו קיבל כ־51.1% מהקולות, מול כ־39.6% בלבד למועמד מפלגת הצדק והפיתוח, מוראט קורום. 

בשנים הקרובות יהיה מעניין להביט על אימאמאולו בשל הליך משפטי שמתנהל נגדו בגין העלבת חברי פרלמנט. אם התוצאות של ההליך לא יובילו להפסקת יכולתו לשמש כפוליטיקאי, לא מן הנמנע כי בבחירות הבאות לנשיאות ב־2028 - נראה את אימאמאולו מוצב כמועמד מפלגת העם הרפובליקנית בבחירות לנשיאות. מסלול דומה לזה שעשה ארדואן. 

3מה זה מלמד על ארדואן?

הבחירות המקומיות בטורקיה מצביעות כי לאחר שבבחירות המקומיות ב־2019, ארדואן הפסיד חמש ערים גדולות, אבל שיעור ההצבעה הכלל־ארצי עבורו עמד על 44.3% מול כ־30.1% למפלגת העם הרפובליקנית, המשוואה כעת התהפכה. בתום ספירת 99.81% מהקולות, מפלגת העם הרפובליקנית קיבלה 37.7%, לעומת 35.5% למפלגת הצדק והפיתוח. 

בטורקיה, בניגוד לישראל, אי אפשר לנתק את הבחירות המקומיות מהמצב הכלל־ארצי. האזרחים ברחוב מרגישים בכיס כיצד הכסף שלהם שווה פחות. קצב האינפלציה השנתי לא ירד מאז דצמבר 2021 מ־36%. יתרה מכך, הוא כיום במגמת עלייה, שוב, ובפברואר עמד על 67%. מעבר לכך, בחמש השנים שחלפו מאז הבחירות המקומיות הקודמות, הלירה הטורקית צנחה מ־5.77 לירות לדולר לכ־32.43 לירות לדולר כיום. 

ההפסד בבחירות המקומיות הוא סוגיה רגישה עבור ארדואן שרק לאחרונה הודיע כי בהתאם לחוקה, הוא לא מתכוון להתמודד על קדנציה נוספת לנשיאות. בשלב ההוא ולמעשה גם כעת לא היה ברור אם מדובר בנאום "תחזיקו אותי", אבל גם אם כן - זה בטוח לא הועיל לו. עוד מדיניות שארדואן דבק בה היא מחד גיסא ביקורת על ישראל ומאידך גיסא שמירת הסחר בין המדינות. 

יתרה מכך, בזמן שאנשיו קיפלו במות ואנשי האופוזיציה חגגו, הוא בחר לשוחח טלפונית עם מקבילו האיראני אברהים ראיסי על המלחמה בעזה. השיחה הזו סוקרה בכלי תקשורת שמקורבים לשלטון באנקרה, אבל התוצאות מעידות כי הן לא ממש מועילות לארדואן מול האזרח הטורקי. "הבחירות מסמנות נקודת מפנה שתביא לביקורת עצמית", הודה ארדואן. "לא הצלחנו להשיג את התוצאות שלהן קיווינו".

4הזווית הישראלית

היחסים עם ישראל ועל אחת כמה וכמה בצל מלחמת חרבות ברזל הן סוגיה רגישה בקרב האסלאמיסטים הטורקיים. אלו מאגפים את ארדואן מימין, תוך עקיצות ודרישה להפסיק את הסחר עם ישראל - צעד שלא סביר כי נשיא טורקיה יעשה בשל מערכת היחסים הקרובה שלו עם אילי ההון שסוחרים עם ישראל במשך שנים. 

מפלגה שמינפה את הביקורת הזו לתועלת אלקטורלית בלתי מבוטלת היא מפלגת הרווחה החדשה (YRP). המפלגה הזניחה למדי בפרלמנט הטורקי, עם ארבעה מושבים בלבד מתוך 600, הצליחה לגבור על הבלוק של ארדואן עם מפלגת התנועה הלאומית (MHP) בשני מחוזות שנחשבים למוקדי הצבעה שלו. בשנליאורפה שבגבול סוריה, מהמט קאסים גולפינר גבר על מועמדו של ארדואן, זיינל אבידין ביאזגול, בפער של כ־5%. ביוזגט שבלב המדינה, קאזים ארסלן ניצח את עומר אצ'יקל בכ־6.5%. 

התוצאה היא שני מחוזות שארדואן הפסיד, שבהן לא הייתה סבירות כי מפלגת העם הרפובליקנית תנצח בשום פנים. עבור נשיא טורקיה זה כואב פעמיים משום שמנהיג מפלגת הרווחה החדשה הוא פתיך ארבאקן, בנו של ראש הממשלה לשעבר והדמות שנחשבת לכזו שהשפיעה על ארדואן עמוקות - נג'מטין ארבאקן. "המפלגה שלנו השפיעה לחלוטין על הבחירות, והיא המנצחת הבלתי מעורערת", הגיב פתיך ארבאקן. "האומה האהובה שלנו הגיבה להשמצות נגדנו בקלפי. אנשינו נתנו את המענה הטוב ביותר לאנשים הלא נאמנים שאיבדו את דרכם".