האם במהלך הפגרה אין אפשרות טכנית להפיל את הממשלה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: צבי סוכות
מפלגה: הציונות הדתית
פלטפורמה: 103FM
ציטוט: "אין אפשרות טכנית לפירוק הממשלה לפני סוף הפגרה"
תאריך: 31.3.23
ללא ציון

החרפת המחאה של משפחות החטופים מלווה בקריאה לפירוק הממשלה, בטענה כי זו מונעת במכוון עסקה על הפרק. אלא שכאשר ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית נשאל על כך, הוא טען כי ממילא אין לכך היתכנות ממשית, בשל העובדה שהכנסת נכנסת לפגרה ב-7 לחודש. "אני לא מצליח להבין את הטענה שנתניהו מעכב במכוון עסקה. זה לא מסתדר", אמר בראיון לאודי סגל וענת דוידוב ב-103FM, "גם בהיבט הכי חשוב של פוליטיקה - הממשלה לא יכולה ליפול כרגע ממילא. יוצאים לפגרה בעוד שבוע. אין אפשרות טכנית לפירוק הממשלה לפני סוף הפגרה".

האם כפי שטוען סוכות יציאת הכנסת לפגרה אכן משתקת כל אפשרות לפירוק הממשלה? אלו הן הדרכים המרכזיות להחלפת השלטון בעיתוי הנוכחי.

חוק להתפזרות הכנסת. זוהי האפשרות השכיחה ביותר. המנגנון הזה מעוגן בסעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת: "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה, ברוב חברי הכנסת". כלומר, כדי לנקוט בדרך זו, יש לעבור את תהליכי החקיקה הרגילים של חוק, כאשר ישנו צורך בתמיכה של לפחות 61 ח"כים בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית. הצעת חוק כזו צריכה לנקוב במועד בחירות, שלא יעלה על חמישה חודשים מיום קבלת החוק, והיא יכולה להיות פרטית או ממשלתית.

כאמור, אפשרות זו היא השכיחה ביותר, ולפי ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו בדרך זו, "לרב בתמיכת הממשלה". וזו גם הבעיה שעומדת כעת בפני הכנסת. לפי סעיף 9 (ב) לחוק הכנסת, תשנ"ד-1994, יו"ר הכנסת יכול לכנס את הכנסת בזמן פגרה על פי דרישה של 25 ח"כים או לפי דרישת הממשלה. אלא שבעוד סעיף 21(א) לתקנון הכנסת קובע כי כינוס הח"כים יכול שיהיה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד, הממשלה יכולה להתכנס בפגרה גם לצורך חקיקת חוקים. כלומר, לו הממשלה הייתה מעוניינת בכך, ניתן היה לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות.

אלא שבמציאות הפוליטית בה אנו נתונים, היתכנות זו איננה ריאלית, ודרכיה של הכנסת לחוקק בפגרה, כאמור חסומות. דברים אלו עוגנו גם בבג"צ עיסאווי פריג' נ' יו"ר הכנסת, שם פסקה חיות כי "האפשרות שניתנה ל-25 חברי כנסת לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה על מנת לקדם הצעות חוק פרטיות בתקופה זו אלא על מנת לאפשר לכנסת גם במהלך תקופת פגרה פיקוח פרלמנטרי על פעולות הממשלה".

למרות הקושי הפורמלי, ד"ר שפירא סבור שיש פתח לגמישות, באם הכדור יתגלגל לידיים של בג"צ. "אם יהיו 61 בעד פיזור הכנסת במהלך פגרה, סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"צ בדרישה לכנס את הכנסת לדיון בהצעת החוק. ואז יכול להיות שבג"צ יקבע שלתמיכה של 61 חכים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית. מדובר בהצעה של הרשות המחוקקת שנועדה להביע אי-אמון בממשלה המכהנת, במטרה להפיל אותה. בעבר היה דיי ברב רגיל בכנסת בשביל להפיל ממשלה, אלא שכפי שמסביר שפירא, "עם השנים, ובעיקר בעקבות התרגיל המסריח ב-1990, המגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה". ב-2015 תוקן סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה, בכפוף לרב של 61 ח"כים ולתמיכה בממשלה חלופית בו במקום. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על קווי היסוד של מדיניות הממשלה החדשה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים.

על אף הדרישות הנוקשות, סעיף 44(ה)(3) לתקנון הכנסת קובע מפורשת כי אם הוגשה הצעה זו, יתקיים הדיון לא יאוחר משבוע מיום הגשתה "לרבות בתקופת הפגרה". אלא ששפירא מדגיש כי "סיטואציה פוליטית כזו, שבה יש הסכמה על הרכב הממשלה החלופית, ברב של 61, היא כמעט חסרת סיכוי, בטח ללא הערבים. אלא אם יתקיים מרד גורף בליכוד".

התפטרות ראש הממשלה. וכמובן, תמיד ישנה האפשרות לראש הממשלה להיענות לקריאה מקרב חלקים בציבור ולהתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה", ומבהיר כי "התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה". במקרה כזה, לא ניתן ללכת לבחירות באופן ישיר, אלא, קובע החוק כי "יפתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה". אם חבר הכנסת לא הצליח להרכיב ממשלה בתקופת זמן מוגדרת (28 ימים ועוד הארכה של עד 14 יום) או שהממשלה שהציג לא זכתה לאמון הכנסת, רק אז ניתן לפזר את הכנסת.

מצבי סוכות נמסר בתגובה: "זה אכן לא היה מדויק להגיד שהממשלה לא יכולה ליפול, אלא שיש לכך סיכוי נמוך".