"עובדים זרים הם לא קופסאות של נעלי ספורט שאנחנו מייבאים ארצה. הם בני אדם, עם משפחות. אותם אנשים יושבים בחו"ל ורואים בחדשות שמתנהלת כאן מלחמה, והם מפחדים להגיע. אנחנו מדברים איתם ומנסים לשכנע. צריך לזכור גם שלמדינות הזרות יש אחריות על האזרחים שלהן", אמר היום (ב') מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אלי רביבו. "לאחר מותו של העובד ההודי מפגיעת נ"ט במרגליות לפני כחודש, ביקשו שלטונות הודו להוציא מייד את כל העובדים ההודים מהצפון - אחרת לא יישאר בישראל עובד הודי אחד. זה מה שעשינו. זמן קצר לאחר מכן קיבלנו את אותה הודעה גם מסרי לנקה. יש הרבה גורמים והרבה סיבות לעיכוב בהבאת העובדים הזרים. זה תלוי גם במדינות הזרות, ולא רק בנו. אנחנו לא מנהלים את העולם".
● ניתוח |משקיעי נדל"ן, שימו לב: הגזרות שמתכננים ברשות המסים והמסרים הכפולים
● ניתוח גלובס | מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?● מתווה החל"ת מסתיים, ועובדים בענף התיירות והפנאי נשארים ללא פתרון
לדברי סיסו, גם הודו וגם סרי לנקה מתנהלות בימים אלו סביב מערכות בחירות, וגם עניין זה משפיע על קצב הבאת העובדים: "גורמים אופוזיציוניים שואלים למה השלטונות עוזרים למדינת ישראל, ועוד מסייעים לה להחליף את הפלסטינים שנתפסים בעיני הגורמים הללו כצד הנפגע".
הדיון בוועדה המיוחדת התקיים בנוכחות שר הפנים, ח"כ משה ארבל, אשר הציג סקירה על מדיניות המשרד בעניין עובדים זרים. במסגרת סקירה זו חשף השר מורכבות נוספת באשר להבאת עובדים זרים. לאחר שבשבוע שעבר פורסמה בגלובס שורת צעדים שמקדם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, וביניהם פתיחת האפשרות להבאת עובדים זרים ישירות על ידי חברות הבנייה. השר ארבל ציין בדיון היום כי מדובר ביוזמה בעייתית, שכן אפשרות כזו היא בבחינת מהלך "המסכן את ההסכמים מול מדינות שונות, בהן ארה"ב, בענייני סחר בבני אדם".
הועמד תקציב ראשון למימון טיסות צ'ארטר להבאת עובדים
יוזמה נוספת שאותה הזכיר מורגנשטרן במסגרת תוכניתו לזירוז הבאת עובדים זרים לארץ היא מימון טיסות צ'ארטר להבאת העובדים - מימון ההפרש שבין מחיר כרטיס בטיסה מסחרית לבין מחיר טיסת צ'ראטר, הפרש המסתכם בכמה מאות דולרים לכל עובד. בשגרה העובדים הם אלו המממנים בעצמם את כרטיס הטיסה, אך כדי לזרז את הגעתם ולהקל עליהם, הציע מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על סבסוד ההפרש.
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה סיסו הכריז בדיון בוועדה המיוחדת היום כי הנושא הזה אכן יושם, והועמד תקציב לסבסוד הטיסות. "חשנו במגבלה מסוימת בנוגע לקצב הטיסות", הוא סיפר, "ומשרד הבינוי והשיכון העמיד תקציב לכך. זה עניין שסוכם ונסגר ממש אתמול". התקציב הראשוני שהוקצה לסבסוד הטיסות הוא 3 מיליון שקל, להבאת 4,000 עובדים זרים בטיסות צ'ארטר.
שר הפנים ארבל הכריז גם הוא על החלטה חדשה: מתן העדפה לתאגידי כוח האדם החדשים שהוסמכו להביא עובדים זרים לארץ לענף הבנייה, שכן הבאת כמות גדולה של עובדים נוספים נחשבת מעמסה גדולה על התאגידים הוותיקים, המטפלים היום כבר בעובדים רבים שהביאו לישראל עד היום, עוד לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
"הבנתי שתאגידי כוח האדם הקיימים מחזיקים מלאי גדול של עובדים בארץ, ומבחינתם ההתחייבויות הנוספות שיידרשו להעמיד לטובת הבאת עובדים נוספים, הן גדולות וכבדות. לכן הנחיתי לצאת בנוהל שבמסגרתו תתאפשר ההקצאה של העובדים הזרים החדשים ישירות לחברות החדשות, שיקבלו תעדוף לפני החברות הוותיקות. הן יקבלו עובדים ראשונות, יוכלו לעמוד על הרגליים ולהתחיל לפעול במהירות".
סיסו ציין כי עד היום, מתחילת המלחמה, 234 גופים הגישו בקשה להכרה כתאגידים להבאת עובדים זרים לענף הבנייה, ומתוכם 88 כבר פעילים. עוד 41 אושרו, אך טרם סיימו את תהליך ההרשמה. לדבריו, נוסף על 49 התאגידים הוותיקים שפעלו כאן לפני המלחמה, צפויים לפעול בישראל כמעט 300 תאגידי כוח אדם להבאת עובדים זרים, שכל אחד מהם יוכל להביא במקביל עד 1,000 עובדים זרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.