הפעילות בנתב"ג עולה, ואפילו טרמינל 1 חוזר: מי החברות שנותרו בחוץ, ומדוע

יותר ויותר חברות תעופה חוזרות לישראל. הדוגמה הבולטת היא בריטיש איירוויס שמחדשת את טיסותיה השבוע בקו תל אביב-לונדון. בחודש הקרוב העומס בנתב"ג צפוי להיות הכבד ביותר מאז פרוץ המלחמה, ובפסח, כ-60 אלף נוסעים צפויים לעבור מדי יום. השיא צפוי להיות ב-21 באפריל, ערב החג. מעבר לבריטיש, חוזרות החודש גם איבריה הספרדית, KLM ההולנדית, אייר סיישל, אייר קנדה ובולגריה אייר.

● חברת תעופה חדשה חוזרת לישראל. ויש גם חדשות רעות 
● רחוקה מביצועי אל על: מה קרה לתוצאות ישראייר בגלל המלחמה? 

עם זאת, עדיין יש גם כאלה שמעדיפות להשהות את החזרה. ריינאייר האירית, אחת מחברות הלואו־קוסט הפופולריות ביותר בישראל, ביטלה את כלל הטיסות שלה לנתב"ג עד לסוף אוקטובר. וירג'ין אטלנטיק הבריטית לא צפויה לחדש את הטיסות אליה עד 5 במאי השנה לפחות.

החברה הממשלתית הטורקית, טורקיש איירליינס, הודיעה בנובמבר האחרון כי לא תחדש את טיסותיה לישראל עד אוקטובר לפחות, ואפילו אמריקן איירליינס לא תחדש את טיסותיה לישראל.

אליהן מצטרפות עשרות חברות תעופה נוספות, חלקן יחזרו בעתיד הנראה לעין וחלקן כלל לא הודיעו על צפי חזרה. ביניהן ברסלס איירליינס, אמרייטס, גאורגיאן איירוויס, סאן אקספרס, אנטר אייר, וואלינג, נאוס ועוד.

ביטוח, תכנון מראש וצוותי אוויר

הקווים לנתב"ג נחשבים לרוב רווחיים מאוד עבור החברות ביחס למדינות אחרות, אך לא תמיד מדובר בשיקול היחידי. לעיתים אלו שיקולים כלכליים אחרים ולעיתים שיקולים מדיניים.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת, מסביר כי אחד הגורמים לכך הוא צוותי האוויר שחוששים להגיע לישראל, ויש לו דוגמה בולטת. בגלל המצב הביטחוני, בבריטיש איירוייז מבצעים עצירה בקפריסין ושם מבצעים החלפת צוותים. בין הטיסות, הם מעדיפים לשהות שם. התוצאה היא שטיסה שאמורה לקחת חמש שעות וחצי מתארכת משמעותית.

ועדיין, בקרב מומחים בענף התעופה יש הסכמה גורפת כי לא רק המצב הביטחוני בישראל הוא זה שמונע מחברות תעופה בינלאומיות לחזור לישראל. "חברות תעופה מתכננות הרבה מאוד זמן מראש. גם אם תיגמר המלחמה, המטוסים בינתיים הופנו ליעדים אחרים. ההחלטה של כל חברה האם לחזור מונעת מביקוש, לעיתים גם פוליטיקה, וגם מבעיות עם הצוותים", אומר פתאל.

סוגיה אחרת שמכבידה היא סוגיית הביטוח. לדברי פתאל, אחת הבעיות היא העובדה שבנתב"ג מבוטחים רק מטוסים ישראליים. "באיחוד האירופי לקוחות יכולים לבטל עסקה בכל רגע למדינות שיש עליהן התראות מסע", הוא אומר.

יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, מוסיף כי "חברות הליסינג הקפיצו פרמיות על הביטוח עבור חברות שטסות עם מטוסים שאינם בבעלות שלהן. למרות שאופי הלחימה כרגע מזכיר יותר מבצע צבאי, מדינת ישראל לא הורידה את ההגדרה שישראל במצב מלחמה. אם זה יוסר, הרבה חברות יוכלו לחזור".

המטוסים כבר הוסטו למקום אחר

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות חברת ריינאייר, שביטלה את טיסותיה לישראל לאחר שכבר הודיעה על חזרה. ההחלטה הדרמטית של חברת התעופה האירית, שהודיעה כי אינה מוכנה להפעיל את טיסותיה מטרמינל 3 מכיוון שמסי הנמל שם גבוהים יותר מבטרמינל 1, נחשדה כהחלטה פוליטית אנטי-ישראלית, שנובעת מהעמדה האנטי-ישראלית הרווחת בקרב האירים.

אבל יש גם הסבר אחר. "לריינאייר יש בעיה של מטוסים. הם היו אמורים לקבל עשרות מטוסי בואינג שכעת לא יכולים לייצר אותם. לאחר הסיפור שהיה עם טרמינל 1, המטוסים שתוכננו להגיע לכאן כבר הוסטו. קיבלו את ההחלטה לפתוח את טרמינל 1 מאוחר מדי, ולחברה כמו ריינאייר, שמכרה 19 אלף כרטיסי טיסה, זה כבר היה מאוחר מדי", מסביר פישר.

יהודה זפרני, מנהל תחום התיירות במועדון הצרכנות הוט, מסכים גם הוא כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. לדבריו, "חברות שהסיטו מטוסים לקווים אחרים יתקשו להחזיר אותן לישראל". פתאל סבור כי המדינה צריכה לעשות יותר כדי להחזיר את חברות התעופה. "המדינה הייתה צריכה לפעול למען רשת ביטחון לחברות, כדי שהן ירגישו שבטוח לטוס לכאן".

ההיעדרות של טורקיש משמעותית לשוק

מלבד טורקיש איירליינס, גם החברות פגסוס הטורקית, רויאל אייר מארוק המרוקאית, רויאל ג'ורדניאן הירדנית, ואייר סיני ואיג'יפט אייר המצריות לא הודיעו על צפי של חזרה לישראל. ככל הנראה, עבור חברות אלו היחסים עם ישראל סביב המלחמה בעזה משחקים תפקיד משמעותי.

זפרני מסביר כי טורקיש היא החברה המשמעותית ביניהן, והיחידה שמשפיעה באמת על שוק התעופה הישראלי. "טורקיש היא החברה הזרה הגדולה בישראל. מדובר בלמעלה משני מיליון ישראלים בשנה שטסים איתה הלוך ושוב. החלטה של חברה כזאת להפסיק לטוס לארץ היא פוליטית. אם הייתה חברה פרטית הפן הכלכלי היה משפיע יותר".