"זוהי תשואה שמתאימה יותר לשנה שלמה מאשר לרבעון יחיד", כך הגדיר אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה, את התשואה שרשמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות ברבעון הראשון של 2024.
● המדד שקפץ, המניה שכיכבה וההיסטוריה שמגלה - זה מה שצפוי ברבעון הבא בשווקים
● מיטב האנליסטים בוול סטריט ממליצים - שלוש מניות שכדאי לשים לב אליהן
זאת לאחר שמסלולי המניות רשמו בשלושת החודשים הראשונים תשואה ממוצעת של 8.7%, כשחלק מהגופים המנהלים אף הציגו תשואה שמתקרבת ל-10%. המסלולים הכלליים, הסולידיים יותר, רשמו ברבעון הראשון תשואה ממוצעת של 4.6%. אותן תשואות יוצאות דופן הן המשך של פברואר שגם בו נרשמו תוצאות גבוהות, כשבמרץ עמדה התשואה במסלולי המניות על 3.8% ובמסלולים הכלליים על 2.3%.
אולם על התשואות החריגות לטובה הללו, ובצל הרפורמה במסלולי החיסכון של רשות שוק ההון, שמצמצמת משמעותית את האפשרות של החוסכים הישראלים להיחשף באופן כמעט בלעדי למדד מסוים (ראו בהמשך), האפילו גם במרץ מסלולי החיסכון לטווח ארוך שעוקבים אחרי ה-S&P 500, המדד היחיד אותו החריגה הרשות מהרפורמה.
בחודש החולף עמדה התשואה הממוצעת של מסלולי ה-S&P 500 על כ-6%, בדרך לתשואה חריגה של 11.6% בסיכום הרבעון הראשון. זאת בהמשך ישיר לשנת 2023 בה הם הציגו תשואה יוצאת דופן של כמעט 30%.
הסנגורים של צמצום החשיפה למדד בודד כמו לדוגמה הנאסד"ק, יוכלו לשאוב השראה מתשואות שני המדדים בחודש מרץ, כאשר המדד המבוזר יותר - S&P 500, בלט לחיוב אל מול הנאסד"ק, עם עלייה של כ-3.1% לעומת 1.8% במדד עתיר הטכנולוגיה. ההצטיינות במרץ הביאה את ה-500 S&P לעקוף את הנאסד"ק בתשואה מתחילת השנה, עם פער של 10.2% מול 9.1%. מדד הדאו ג'ונס הסתפק בעלייה בשיעור של 5.6% ברבעון הראשון (2.1% במרץ).
מי שהקפיצו את ה-S&P 500 במרץ היו שמות שדווקא לא משתייכים למניות הגדולות ביותר, ואת ההסבר אפשר למצוא כשמפרקים את המדד עצמו. כך לדוגמה 50 המניות הגדולות במדד רשמו בחודש החולף תשואה של 1.3% ומדד S&P "משקל שווה", שמעניק יותר משקל למניות הקטנות והבינוניות, עלה ב-3.8%.
בהתמקדות ב"שבע המופלאות" של וול סטריט: מניות אנבידיה, אלפבית (גוגל), מיקרוסופט, מטא, אמזון, טסלה ואפל, שהובילו את עיקר העלייה של S&P 500 בשנת 2023, סיימו את מרץ עם תשואה מצרפית של פחות ממה שהשיג המדד עצמו.
בפעם האחרונה זה קרה בדצמבר האחרון, כשעיקר ה"אחריות" לכך היא על טסלה, אפל ומטא שבמרץ ירדו בכמעט 13%, בכ-5% וב-3%, בהתאמה. היחידות מהגדולות שניצחו את המדד היו אנבידיה (14%) ואלפבית (9%).
בנוסף, התחזקות המט"ח אל מול השקל בחודש החולף תרמה כשליש מן התשואה, מאחר שהחשיפה ברמה הממוצעת בקופות עומדת על כ-25%. הדולר למשל התחזק מרמה של כ-3.55 שקלים ליותר מ-3.67 שקלים לדולר. כאן יש לציין את הסיכון שבמעקב רק אחר מדד זה, כיוון שהוא דולרי וכשהמטבע האמריקאי נחלש התשואות נפגעות, וזאת כמובן לצד היותו מדד שנסחר כולו בארה"ב, ויש לא מעט הטוענים כי הוא ריכוזי מדי.
אם נחזור לתשואות של מסלולי המניות והמסלולים הכלליים, אלו נהנו גם מעליות נאות בשוק המניות בארץ. מדד ת"א 35 עלה ב-3.3% במרץ ו-7.8% מתחילת השנה ומדד ת"א 125 עלה ב-3.2% בחודש החולף ו-8.3% מתחילת השנה.
על פי סיכום שהציגה הבורסה לרבעון הראשון, מי שהובילו את העליות היו מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ-25%, בהובלת מניות שופרסל ופוקס שזינקו בכ-54% ובכ-40% בהתאמה, ומדד ת"א-בנייה עם עלייה של כ-17% בעקבות העלייה במכירת דירות.
יימנע מעקב אחרי S&P 500 והנאסד"ק במקביל?
רפורמת המסלולים בחיסכון ארוך-הטווח שמובילה רשות שוק ההון, בראשותו של עמית גל, תיכנס לתוקפה ב-1 ביולי, וכבר הספיקה להסעיר את השוק פעמיים. בפעם הראשונה באוגוסט שעבר, כשפורסם בגלובס כי היא תצמצם את היכולת של החוסך הישראלי להשקיע רק בחו"ל, כיוון שהחברות המנהלות לא יוכלו להציג מסלול מעורב לצד מסלול המושקע כולו בחו"ל (החברות חויבו למחוק את המילה חו"ל משם המדד).
הפעם השנייה הייתה בחודש שעבר, כשהתברר כי הרשות מגבילה את החשיפה למדד אחד (מלבד ה-S&P 500) ותחייב כי שום מדד לא יהיה במשקל של יותר מ-50% בכל אחד מהמסלולים, בין שבמסלול מניות או כזה העוקב אחר מדדי אג"ח.
כעת, ייתכן שהחוזר של רשות שוק ההון, שדווקא נועד לפשט את היכולת של הצרכן לבחור מסלול שמתאים לו, ייצור בעיה נוספת. בטיוטה שנשלחה להערות הציבור נכתב כי "המטרה ביצירת גיוון בין מדדי ההשקעה היא להימנע ממצב שבו מרבית החשיפה למדדים הינה למדדים דומים. מדדים ייחשבו לדומים אם הם מתאפיינים באחד או יותר מהקריטריונים הבאים: שייכים לאותו ענף או שרוב נכסי הבסיס במדד מסוים חופפים לנכסי בסיס הקיימים במדד אחר שבמסלול".
כאן עולה השאלה האם החוסכים הישראלים יוכלו לשלב שני מדדים דוגמת S&P 500 והנאסד"ק יחד באותו מסלול חיסכון. הרי רוב רובה של התשואה הגבוהה שהשיגו שני המדדים מגיעה מסקטור הטכנולוגיה, וליתר דיוק מאותן שבע מניות טכנולוגיה גדולות, גם אם בחודש מרץ הורגש שינוי, שיהיה צורך לראות עד כמה הוא מתמשך.
יתרום למרכזיות המסלול הפסיבי בחיסכון
אם בין שני המדדים הללו עוד לא ברורה מידת החפיפה שתתאפשר, הרי שלא חסרות דוגמאות שנופלות לזהות בין שני מדדים. די להזכיר את המדדים העוקבים אחרי אג"ח של ממשלות - אחד שקלי ואחד מדדי, כדי להבין שנכסי הבסיס שלהם דומים והם לא יכולים להשתלב באותו הסל. יתרה מכך, גם מעקב אחר מדד ת"א בנקים 5 לדוגמה לא יכול להיעשות במקביל למעקב אחר מדד MSCI העולמי, מאחר שמניות הבנקים הישראליים נכללות במדד העולמי.
גורמים בשוק הצביעו על כך שההגדרה מאוד רחבה ומונעת אפשרויות של מעקב אחר מדדים מרוחקים אחד מהשני, שלכאורה אין ביניהם קשר, מהסיבה שחלק מנכסי המדד כלולים גם במדד אחר. הם טוענים כי צריך לאפשר עקיבה משותפת אחר ה-S&P 500 והנאסד"ק וכמעט שאי-אפשר למצוא מדדים שאין ביניהם חפיפה.
מנגד, גורם בשוק אומר כי המגבלות של רשות שוק ההון יבטיחו את הרעיון המרכזי ביצירת מסלולים פסיביים: "צעדי הרשות יוכלו להפוך מסלולים אלו למוצר מרכזי בחיסכון הפנסיוני של המשקיע הישראלי, ולא לייצר מוצר נישתי שמתאים למצב שוק ספציפי". המטרה של המסלולים הפסיביים הכלליים היא לא לייצר חלופה יותר מסוכנת מה-S&P 500, שהוא עצמו מדד מרוכז, ויש אף הטוענים כי הוא לא מספיק מפוזר.
מרשות שוק ההון נמסר כי "אחת מהמטרות של עדכון רשימת מסלולי ההשקעה היא מניעה של מצב שבו הכספים מושקעים באופן שאינו מפוזר דיו, ולא תואם את אופי ההשקעות הרצוי לכספים פנסיוניים לטווח ארוך. כל ההערות שהתקבלו ייבחנו לקראת פרסום הרשימה הסופית של מסלולי ההשקעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
