"מעט חברות רלוונטיות": מנהל הספאק שהתייאש מהשקעה בביומד הישראלי

בפברואר האחרון הרימו מנהלי חברת Cactus Acquisition 1 ידיים, ומכרו את חברת ה־SPAC שהוקמה לצורך רכישת חברת ביומד ישראלית, לגוף השקעות אוסטרלי. מכירת
ה־SPAC שנסחר בנאסד"ק (כיום בשווי 56 מיליון דולר) הייתה הגיונית לאור מצב חברות הרכישה הללו כיום, אבל היא הייתה גם הודאה: לא נמצאה החברה הישראלית הנכונה.

● השבוע בביומד | טרנד הטיקטוק שמעורר ויכוח, והחברה שעשתה אקזיט של 237.5 מיליון דולר 
● הצביעו והשפיעו: מיהו הסטארט-אפ המבטיח שלכם 

מי שהיה היו"ר של קקטוס, נחום (חומי) שמיר, הוביל עד היום שתי חברות לאקזיט גדול - גיוון אימג'ינג הישראלית, שנמכרה במיליארד דולר ב־2014, ומעבדות לומינקס האמריקאית, שנמכרה ב־1.8 מיליארד דולר. בקקטוס, הוא ניסה ליצור עם המשקיעים כלל ביוטכנולוגיה, קרן IBF וקבוצת CBG של וינסנט צ'ינגוויז, חברת ענק ישראלית נסחרת חדשה, וזה לא צלח. בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע.

"הסקטור פחות בריא"

"ב־2021, בימים היפים של שוק ה־SPAC, גייסנו כ־126 מיליון דולר, בביקושי יתר, כדי למצוא חברה ישראלית בתחום הביומד לבצע בה השקעה גדולה, בוולואציה של חצי מיליארד דולר ומעלה, ולהביא אותה לשוק ההון", מספר שמיר. אחרי הגיוס פגש צוות קקטוס, בראשות המנכ"ל עופר גונן וסמנכ"ל התפעול סטיבן וויליס, כמעט את כל החברות המובילות בתחום בישראל. "מצאנו את עצמנו ממפים את השוק", הוא אומר.

ומה גיליתם?
"לצערנו, לא מצאנו מטרה מתאימה. היו מעט מאוד חברות רלוונטיות לשווי הזה. חלקן היו בתחום הפארמה והן היו צריכות כל כך הרבה כסף, שהיה ברור שבשוק ההון המשקיעים יתייאשו בשלב כלשהו וירסקו את החברה. היו כמה חברות מדטק טובות, עם משקיעים חזקים, שלא התעניינו ב־SPAC או דרשו ולואציות גבוהות מדי, ואחר כך אולי הצטערו על כך. רצינו מאוד להשקיע בחברה בישראל, אבל גם לשמור על המוניטין שלנו, ולמזלנו היינו מנוסים מספיק כדי להבין שהוולואציות גבוהות מדי.

"בסוף 2023, המשקיעים המקוריים עזבו את החברה, כפי שהוגדר שיקרה בחוזה ה־SPAC אם לא תימצא פעילות. שווי ה־SPAC ירד ל־25 מיליון דולר. למזלנו, חברת EVGI האוסטרלית הסכימה לשלם עבור השליטה בו 10 מיליון דולר במחיר השוק".

הדברים שלך מצטרפים לסנטימנט שאנחנו שומעים לאחרונה מכמה כיוונים, ולפיו עדיין ישראל לא הצליחה לבנות קאדר של חברות ביומד עצמאיות משמעותיות.
"אני לא רוצה להיות שלילי לגמרי, אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים משקיעים פונים לתחום ה־AI והתוכנה הפריפריאליים לתחום הבריאות במקום לחברות פארמה ומדטק קלאסיות, כי זמני הפיתוח שונים, וכי חברות התוכנה לא תלויות עד כדי כך ברגולטור כל יכול כמו ה־FDA. יש פחות כסף בארץ לפעילות הביומד הקלאסית, וזה קורה לא רק בישראל. הסקטור נראה פחות בריא ממה שהיה".

קשה לשמוע.
"אבל אין מה להתייאש, אלה מעגלים שעולים ויורדים כל הזמן, ואני בטוח שהתחום הזה יחזור לעצמו, בישראל ובעולם".

ההחמצה בגיוון אימג'ינג

גיוון אימג'ינג, שנמכרה ב־2014 לקובידיאן והיום היא חלק מתאגיד מדטרוניק, נחשבה בתקופת פעילותה העצמאית לאחת החברות המצליחות בתחום המכשור הרפואי, ואחת היחידות שהצליחו ליצור ערוצי שיווק משמעותיים בארה"ב. "אנחנו עדיין שומעים מדי פעם מאנשים בכל העולם, 'הגלולה שלך הצילה את החיים של אשתי'. זה נחמד גם אם אני לא מעורב בזה המון שנים", אומר שמיר.

על הצלחת החברה בשיווק, אומר שמיר: "השיווק נעשה מארה"ב, וזה אחד הדברים שעשו את ההבדל. קשה מאוד לנהל שיווק עבור חברה כזו מישראל. צריך להבין את השוק בצורה עמוקה ומקרוב".

ממציא החברה, ד"ר גבי עידן, הביע בעבר צער שהחברה לא נותרה עצמאית. אתה שותף להרגשה?
"אני חושב שגיוון הייתה יכולה להמשיך לצמוח גם כחברה עצמאית. בעת המכירה היא הייתה במצב מצוין. דסק"ש היו בעלי המניות הגדולים בחברה, והם היו לחוצים למכור מסיבות תזרימיות שלהם, וגם כי היו שם גורמים שלא האמינו בעתיד החברה. אם לא הייתי שם, כנראה היו כבר מוכרים אותה גם בזול הרבה יותר. החברה כבר לא ישראלית, וזה אולי איזשהו פספוס, אף שמדטרוניק השאירה את מרכז הפיתוח בארץ, ועובדים בכירים בחברה המשיכו להקים חברות אחרות, ישראליות".

פוליטיקה של בעלי מניות

לאחר שגיוון נמכרה, גויס שמיר לנהל את חברת לומינקס האמריקאית, הפועלת מאוסטין, טקסס. "זו חברה ללא קשר ישראלי שמכרה טכנולוגיות שאפשרו לחברות אחרות לפתח בדיקות מעבדה. זה היה עסק של כ־200 מיליון דולר עם רווח יפה".

אבל לומינקס רצתה לפתח מוצרים וטכנולוגיות משלה. "הם היו זקוקים למנכ"ל יותר דינמי", אומר שמיר, שאכן הוביל בחברה חלק מתהליך הפיתוח ואת השיווק של טכנולוגיה המאפשרת לאבחן כמה מחלות במקביל. בתקופת הקורונה, לומינקס פיתחה בדיקת PCR מהירה ובדיקות המבדילות בין וירוס הקורונה לבין גורמי מחלה דומים. מניית החברה נסקה אז, כמו כל התחום, והאקזיט בוצע במחיר מניה כפול מזה שבו נסחרה המניה כששמיר נכנס לתפקיד.

"זו הייתה תקופה מאוד טובה. לא היה לחץ, כמו בתקופת גיוון, מבעלי מניות גדולים שהיו לחוצים למכור. אבל קיבלנו הצעה טובה וגם הבנו שאחרי הקוביד התחום עלול להתרסק", אומר שמיר. "לא נעים להגיד, הרוכשת אכן התרסקה עם המוצרים האלה אחר כך, כמו כמעט כל התחום".

איזה לקח הפקת מלומינקס?
"לא הייתה שם פוליטיקה של בעלי מניות, וזה היה מרענן. אני מייחס את זה להבדל בין חברה ישראלית לאמריקאית, אבל מניח שזו הכללה. הלקח שלי היום גם לחברות הבאות שאני מנהל היא להימנע כמה שיותר מהפוליטיקות האלה. למשל במדיוונד, חברת הטיפול בפצעים וכוויות שבה אני משמש כיו"ר, צמצמנו את הבורד מ־8 ל־5 חברים. עכשיו כל חבר בורד יודע שהוא חשוב, אז כולם קוראים את החומר ומקשיבים באמת בישיבות".

מה הביא אותך למדיוונד?
"אני היום בן 70 ומנסה ליהנות מהחיים. במקור אני בכלל אגרונום, ובתחילת הקריירה שלי עסקתי בהקמה של מטעים טרופיים בפיליפינים ובפיג'י. אז העובדה שמדיוונד מפיקה את האנזים שלה מאננס וצריכה לנהל קשר עם החקלאים באסיה, זה מבחינתי חזרה לשורשים. בנוסף, אבא שלי היה חולה כליות ונפטר מזיהום בפצעים ברגליים וניסיון להימנע מכריתה".

המוצר הראשון של מדיוונד אושר לשיווק בתחילת 2023 והושק לקראת סוף השנה. מניית החברה עלתה 25% מתחילת השנה, בין היתר על רקע המלחמה ופעילותה בתחום הכוויות, בעקבות המלחמה.

"אנחנו הצלנו ומצילים חיי אדם", אומר שמיר. "מי שמגיע לתחום הביומד, בסוף יש לו איזה ייעוד, והוא רוצה לא רק ליהנות מהעבודה, אלא לדעת שעשית משהו".