מארגני פסטיבל שבוטל ב"צוק איתן" לא יפוצו: איך זה ישפיע על עסקים שנפגעים במלחמה?

עשור לאחר מבצע "צוק איתן" קבע בית המשפט העליון כי עסק הממוקם בתל אביב, אך קיים פעילות עסקית באשקלון, לא יהיה זכאי לפיצויים כעסק המצוי "באזור המיוחד". בתוך כך הגדיר בית המשפט את משמעות המונח "עסק" לצורך קביעת זכאות לפיצויים בעת מבצעים ומלחמות, באופן אשר עשוי להשפיע על מחלוקות גם בנוגע לפיצוי עסקים במלחמת "חרבות ברזל".

נקבע כי "עסק מצוי באזור המיוחד כאשר בעלי העסק לקחו על עצמם סיכון והחליטו לקיים פעילות קבועה ומתמשכת באזור המיוחד". 

● זה הפתרון למתמחים בראיית חשבון שלא התחילו את ההתמחות עקב המלחמה
● הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה

המחלוקת ארוכת-השנים התעוררה בין חברת הפקת אירועים, קבוצת אינטלקט הפקה והוצאה לאור, שמשרדיה ממוקמים בתל אביב. החברה זכתה בשנת 2014 במכרז להפקת פסטיבל "בריזה", אולם בגלל מבצע "צוק איתן" נאלצה לבטלו.

החזירה את המקדמה

החברה הגישה תביעה למנהל מס רכוש וקרן הפיצויים בסך 2,183,477 שקל, ואף שולמה לה מקדמה בסך 1,965,130 שקל, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לה בעקבות מבצע "צוק איתן". ואולם בהמשך, לאחר בדיקה, קבע מנהל מס רכוש כי החברה אינה מצויה בתחום האזור המיוחד, ועל כן אין היא זכאית לפיצוי לפי הוראת השעה. החברה נדרשה להשיב את מלוא המקדמה שקיבלה.

על החלטה זו הגישה החברה ערר לוועדת הערר, בטענה כי העסק נושא התביעה לפיצוי הוא הפסטיבל, אשר מצוי בתחום האזור המיוחד. מנהל מס רכוש טען כי העסק של המבקשת מצוי בתל אביב, ורק חלק קטן מפעילותה, כ-10%, מצוי באשקלון. לשיטתו, יש לראות במבקשת כמי ש"עושה עסקים" עם האזור המיוחד, אך לא מצויה בו כדרך קבע.

הוועדה הביעה את עמדתה כי החברה קיימה פעילות עסקית באשקלון, וכי על המדינה לשלם לחברה פיצוי בסך של 496,510 שקל.

על החלטה זו הגיש מנהל מס רכוש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והערעור התקבל. המחוזי עמד על כך שטיב פעילותה של החברה הוא מתן שירות הפקת אירועים מהעיר תל אביב לאזורים שונים ברחבי הארץ, על כך שהיקף פעילותה באזור המיוחד מצומצם ביחס לפעילותה בשאר חלקי הארץ, ועל כך שלחברה אין משרד קבוע באשקלון, אלא שהיא קיימה מדי פעם פעילות עסקית במקום.

שאלה של קביעות

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור של החברה לבית המשפט העליון, ואולם גם העליון סבר כי עסק המקיים פעילות עסקית ארעית באזור מיוחד אינו זכאי לפיצוי.

עם זאת, השופט דוד מינץ ציין בפסק הדין כי "אין לשלול כי המונח 'עסק' יכול שיכלול גם חלק מעסק, כך שגם אם לא כל הפעילות העסקית של העסק מצויה באזור המיוחד, אלא רק חלק מהותי ממנה, לא תישלל הזכאות לפיצוי בגין נזק מלחמה עקיף, ובלבד שאותו החלק בעסק הפועל באזור המיוחד מקיים את אלמנט הקביעות".

בכך הותיר בית המשפט לעסקים לטעון כי הגם שמשרדם ממוקם מחוץ לאזורים המיוחדים, הם עדיין זכאים לפיצוי בשל פעילות קבועה.

לדברי עו"ד דין קלרו, שותף במשרד עו"ד שקל ושות', "פסק הדין קובע קריטריון חשוב לבחינה היכן מתבצעת פעילות עסקית - קיומה של פעילות קבועה ומתמשכת. המבחן הוא מבחן מהותי, וכך למשל, גם אם העסק רשום בעיר שאיננה 'יישוב ספר', עדיין יכול שהעסק ייחשב כעסק שמקיים ביישוב כזה פעילות עסקית וזכאי לפיצויים נרחבים בשל כך. פסק הדין פורסם בנקודת זמן קריטית, שכן זכאותם של גופים שונים שפעילותם נפגעה מהמלחמה עתידה להתברר בתקופה הקרובה".