בעיצומו של מבול הדוחות הכספיים לשנת 2023 שפורסמו בשבוע שעבר, קשה היה לשים לב לדיווח שהעבירה הבורסה בת"א עצמה, בקשר עם חתימה על הסכם שכר חדש ליותר מ־260 עובדיה. הסכם זה מבטיח לעובדים בין היתר העלאה שנתית של 3% בשכרם בכל אחת מהשנים הקרובות, עד 2028.
● בעקבות מכירת מניות הבורסה למשקיעים זרים: האם שווה להשקיע במניה?
● פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו, והסתפקה בהורדת התחזית
בכך הצליחה הבורסה לקנות לעצמה, לפחות על הנייר, שקט תעשייתי בארבע השנים הקרובות שיסיים סכסוך עבודה שנפתח בנובמבר 2022, לאחר שהעובדים דרשו אז לחדש באופן אוטומטי את ההסכמים הקיבוציים שתוקפם פג חודשיים לפני כן, וטענו כי הנהלת הבורסה מבצעת שינויים ארגוניים באופן חד צדדי. מדוע "על הנייר"? שכן בעבר כבר קרה שלמרות הענקת תנאים יוצאי דופן לעובדים, אלו פתחו בצעדי מחאה ארגוניים (הרחבה בהמשך).
"ההסכם הקיבוצי החדש ממצה את תביעות נציגות העובדים, לרבות כל דרישה כלכלית עד למועד סיום ההסכם, וכולל התחייבות מצד נציגות העובדים לשקט תעשייתי לכל תקופת ההסכם. הבורסה מצדה התחייבה להימנע משינויים חד צדדיים בזכויות מוקנות ובתנאי עבודה", נמסר מהבורסה.
מהעובדים המתוגמלים ביותר במשק
נדגיש כי כבר היום נחשבת הבורסה לאחד הארגונים הנדיבים ביותר במשק, כאשר עלות השכר הממוצעת לעובד בה עומדת על כ־52 אלף שקל לחודש (כולל הטבות בגין תשלומי מענקים ופיטורים).
חישוב זה מביא בחשבון גם את שכר חברי ההנהלה, ובראשם המנכ"ל איתי בן זאב, שעלות העסקתו אשתקד עמדה על 6.23 מיליון שקל (מרביתה בשכר בסך 4.5 מיליון שקל), ובידיו אופציות המשקפות הטבה המוערכת ביותר מ־50 מיליון שקל. יו"ר הבורסה, פרופ' יוג'ין קנדל, שנכנס לתפקיד ביולי האחרון, זכאי עבור חצי משרה לשכר חודשי של 64.5 אלף שקל, מענק שנתי של 3 משכורות וכן אופציות בשווי כלכלי של כמיליון שקל.
איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף
בבורסה ציינו כי להערכת ההנהלה, הגידול הממוצע בעלות השנתית הכוללת של הוצאות השכר של החברה, בעקבות כניסת ההסכם הקיבוצי החדש לתוקף ולאורך שנותיו, נאמד בסכום שאינו מהותי לחברה (בהתחשב באומדן עלויות שכר ומענקים שהיו משולמים לולא נחתם ההסכם הקיבוצי החדש).
על פי ההסכם הקיבוצי החדש אליו הגיעו הנהלת הבורסה, ועד העובדים ונציגי ההסתדרות, מלבד תוספת השכר לעובדים (שהגיעה במקביל לביטול ההצמדה למדד בתוספת של 3% במסגרת ההסכם הנוכחי), כולל ההסכם שורה של שינויים ביחס להסכמים קיבוציים קודמים. ראשית הצדדים הסכימו על קביעת מנגנון לפיו ישולם מענק שנתי בשיעור של 12% מהרווח השנתי (לפני מס ובנטרול רווחים או הפסדים חריגים), וזאת בכפוף לעמידה ביעד רווח מינימלי. עוד נכללו בהסכם שינוי בשיטת חישוב שעות עבודה נוספות; קביעת הסדרים להעסקת עובדים חיצוניים (שכבר עמדה בעבר במוקד סכסוך עבודה בבורסה); והחלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על כל עובד שיתקבל לבורסה מיום חתימת ההסכם ואילך.
מענקי ותק והקצאת מניות
נכון לסוף שנת 2023 מועסקים בבורסה 263 עובדים, כשבמהלכה נוספו 9 איש למצבת העובדים. המחלקה הגדולה ביותר היא של טכנולוגיות מידע ותפעול שבה מועסקים 120 עובדים, כלומר כמעט מחצית מעובדי הבורסה, והיא קלטה אשתקד חמישה עובדים חדשים. מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים כוללת 12 איש ומחלקות ניהול סיכונים וציות ואכיפה כוללות 10 עובדים כל אחת.
נציין כי מלבד שכרם הנאה, במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם ב־2017 ופג באמצע 2022, הוקצו לעובדי הבורסה מניות בגין שינוי מבנה הבורסה, שהיוו במועד ההקצאה כ־6% מהון המניות המונפק של החברה. בסמוך למועד אישור הדוחות, השווי של יתרת המניות המוחזקות על ידי העובדים היה כ־90 מיליון שקל. הבורסה רשמה כבר באותה שנה את מלוא ההוצאה בגין התוכנית, שעמדה אז על כ־27.4 מיליון שקל. המשמעות היא שמאז ועד היום זינק שווי המניות של עובדי הבורסה פי יותר משלושה.
בנוסף, עובדי הבורסה מקבלים מכוח נוהג מענקי ותק בסך של 1,000 עד 8,000 שקל על פי התבנית הבאה: 1,000 שקל בהגיעם לוותק של 15 שנה, 2,000 שקל בוותק של 20 שנה, 3,000 שקל על ותק של 25 שנה, וכך הלאה מדי חמש שנים לאחר מכן עד למענק מקסימלי בסך 8,000 שקל.
יש לציין כי הבורסה בת"א היא סיפור הצלחה גם עבור המשקיעים, ובהם המיליארדר האמריקאי ביל אקמן שרכש לאחרונה כ־5% ממניותיה. החברה נסחרת לפי שווי של 2.46 מיליארד שקל, פי 3.5 מאז שהונפקה בקיץ 2019, כשמתחילת שנה זו עלתה מניית הבורסה ביותר מ־35% ובסך הכול 243% מאז הנפקתה. מדוחותיה הכספיים ל־2023 עולה כי הרווח הנקי של הבורסה עמד על 89 מיליון שקל, זינוק של 74% לעומת השנה שקדמה.
היסטוריה של סכסוכי עבודה
היחסים בין הנהלת הבורסה לוועד העובדים (המגובה לרוב על ידי ההסתדרות), ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, בעיקר מורדות שהגיעו לכמה וכמה סכסוכי עבודה. אותם סכסוכים הסלימו לא אחת גם להשבתה של ימי מסחר, במלואם או בחלקם.
כך קרה בספטמבר 2018, ערב ראש השנה, כששנה וחצי בלבד לאחר שהעובדים קיבלו הטבות, מענק וכאמור 6% ממניות הבורסה, הם וההסתדרות הכריזו על סכסוך בשל השינוי המבני בבורסה - שנועד לאפשר את מכירת מניות בה והנפקתה. הם דרשו אז חסינות מפיטורים לעשור ומענק של 5 משכורות לעובד.
רק בסוף יולי 2020, כמעט שנתיים לאחר מכן ולאחר פרישתו של חבר הוועד הוותיק והלוחמני אורן לרנאו, בתום עימות חריף וארוך עם הנהלת הבורסה, הגיעו הצדדים להסכם שהביא לסיום סכסוך העבודה. זאת, לא לפני שהושבתה בגינו הבורסה ליום שלם שבמהלכו לא התקיים מסחר.
על פי אותו הסכם שולם לעובדי הבורסה "מענק שנתי חד־פעמי עבור השנים 2017-2019, בגובה של משכורת אחת לכל שנה", כאשר בהסתדרות ציינו אז כי "לבקשת הוועד, ישולמו המענקים לשנים 2017 ו־2018 באופן אחיד ולא דיפרנציאלי".
בפרספקטיבה רחבה יותר, לפני 16 שנה, באביב 2008, הצליחו העובדים לשבש את המסחר לאורך ימים ארוכים, כשימי המסחר הסתיימו לרוב בשעה 14:30 ולא ב־17:30 כפי שנהוג. עובדי הבורסה דרשו אז לקלוט כ־80 עובדי קבלן שהועסקו בעיקר בתפקידי מחשוב באמצעות מיקור חוץ, אל תוך ההסכם הקיבוצי כעובדים מן המניין, והתעקשו כי סכסוך העבודה לא הוכרז בגין סוגיית השכר.
השבתת מסחר נרשמה גם בשנת 1995, אז למשך 40 דקות בלבד בשל דרישת העובדים לתוספות שכר, כשהשביתה המשמעותית ביותר בבורסה אירעה בשנת 1990, כשהמסחר לא התקיים במשך שבועיים רצופים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
