איך תיראה הנקמה האיראנית בישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● האיום האיראני נגד ישראל: חימוש של 12 אלף מחבלים מירדן כנקמה
● טורקיה שולפת סנקציה חדשה נגד ישראל. כל הפרטים  

1ארה"ב מנסה להפריד את עצמה מהפעולות האחרונות של ישראל

"אמש מיהרו גורמים אמריקאים להפריד את עצמם מהפעולות הצבאיות הישראליות האחרונות בסוריה ובעזה", נכתב במגזין טיים, בכתבה שכותרתה: "ארה"ב ממהרת לנהל את השלכות ההתקפות של ישראל על האיראנים ועובדי הסיוע". נכתב כי "פעולות אלו מסתכנות בהגברת המתיחות באזור ובגרירת ארצות הברית הלאה לתוך הסכסוך", וכי "גורמים רשמיים בפנטגון אמרו כי ישראל לא הודיעה להם על תקיפתה על בניין שגרירות איראן בדמשק ביום שני, שבה נהרגו לפחות שבעה פקידים איראנים כולל שלושה מפקדים בכירים. 'על רקע המתיחות הגבוהה באזור, רצינו להבהיר שלארה"ב אין מעורבות בהתקפה בדמשק', אמרה דוברת הפנטגון, סברינה סינג, לכתבים". צוין כי "גורמים אמריקאים ביקשו אמש (ג') לנהל את הכעס העולמי ולשלוט בהשלכות המתקפה", וכי "בנאום במסיבת עיתונאים בפריז אמש, אמר שר החוץ, אנטוני בלינקן, כי גורמים אמריקאים שוחחו ישירות עם ממשלת ישראל ו'דחקו בחקירה מהירה, יסודית וחסרת פניות' לגבי התקיפות של השיירה ההומניטרית בעזה".

בנוסף, צוין כי "כשנשאל אם לא היה קו אדום שארה"ב מוכנה למתוח בכל הנוגע להמשך מתן סיוע צבאי לישראל לאחר המתקפה על עובדי הסיוע, דובר הבית הלבן ג'ון קירבי הביע חוסר סבלנות. 'קיימנו את הדיון הזה לא מעט פעמים', אמר. 'אתה רוצה שנתלה איזשהו חבל על הצוואר שלהם. ומה שאני אומר לך זה שאנחנו ממשיכים לעבוד עם הישראלים כדי לוודא שהם מדויקים ככל שהם יכולים להיות".

מתוך מגזין טיים, מאת ורה ברגנגרואן. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הדילמה האיראנית: איך לנקום בישראל בלי להיגרר למלחמה כוללת

"איראן ניצבת בפני דילמה בעקבות מתקפה ישראלית על שגרירותה בסוריה: כיצד להגיב מבלי לעורר סכסוך רחב יותר שאנליסטים במזרח התיכון אמרו כי נראה כי טהראן אינה רוצה", נכתב הבוקר ברויטרס. נכתב כי "לטהרן יש אפשרויות. היא יכולה להפנות את שלוחיה לכוחות ארה"ב, להשתמש בהם כדי לפגוע ישירות בישראל או להגביר את תוכנית הגרעין שלה, שארה"ב ובעלות בריתה ביקשו זה זמן רב לרסן". לגבי האפשרות הראשונה, צוין כי "התקפות איראניות כאלה פסקו בפברואר לאחר שוושינגטון נקמה על הריגת שלושה חיילים אמריקאים בירדן עם עשרות תקיפות אוויריות על מטרות בסוריה ובעיראק הקשורות לחיל משמרות המהפכה של איראן ולמיליציות שבהן היא תומכת".

נכתב כי "גורם שעוקב אחר הנושא בקפידה ודיבר בעילום שם אמר שאיראן עומדת בפני התלבטות מול הרצון להגיב כדי להרתיע מתקיפות ישראליות נוספות כאלה לצד הרצון להימנע ממלחמה כוללת. 'הם מתמודדים עם הדילמה שאם הם יגיבו הם עלולים לגרור עימות שהם בבירור לא רוצים", אמר. 'הם מנסים לווסת את הפעולות שלהם בצורה שמראה שהם מגיבים אבל לא מסלימים'". עוד הוסיף ואמר ש"איראן עשויה לתקוף את ישראל, שגרירויות ישראל או מתקנים יהודיים בחו"ל. צוין כי "גורם אמריקאי אמר כי בהתחשב במשמעות התקיפה הישראלית, איראן עשויה להיאלץ להגיב בתקיפת אינטרסים ישראלים, במקום לרדוף אחרי כוחות ארה"ב".

מתוך רויטרס, מאת אידריס אלי, ארשד מוחמד. לקריאת הכתבה המלאה.

3באל ג'זירה בטוחים: ביידן הוא הנשיא האמריקאי הכי טוב לישראל

"ביידן הוא עדיין הנשיא האמריקאי הכי טוב שישראל יכול לבקש", נכתב בטור דעה שפורסם אמש באל ג'זירה. "ההוראה של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן לראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, לשים קץ ל'שואה' שלו בלבנון היא אולי האנקדוטה הפוליטית הידועה ביותר מהפלישה של ישראל לאזור ב-1982".

לעומת זאת, "הרבה פחות יודעים על תמיכתו הנלהבת של מי שהיה אז סנטור דמוקרט צעיר במבצע הצבאי ('מבצע שלום לגליל') במהלך פגישה פרטית, בזמן שבגין נחקר על ידי מחוקקים אמריקאים על השימוש הרב של ישראל בכוח". נכתב כי "לדברי בגין, סנטור דלאוור דאז בן ה-40, ג'ו ביידן, נשא 'נאום נלהב מאוד' לתמיכה בישראל במהלך ישיבת ועדת מדיניות חוץ סגורה בוושינגטון הבירה, ובה הודיע כי הוא 'ילך אפילו רחוק יותר מישראל' ו'יהדוף בכוח את כל מי שיבקש לפלוש לארצו, גם אם זה אומר להרוג נשים או ילדים'". נכתב כי "מסתבר שהגיבוי הנלהב של ביידן לישראל במבצע שלום הגליל לא היה חריג. כיום, בתור נשיא, ביידן נראה להוט אף יותר לתת לגיטימציה ולעודד תוקפנות ישראלית והפרות של החוק הבינלאומי משהיה לפני יותר מ-40 שנה".

מתוך אל ג'זירה, מאת פייסל קותי. לקריאת הכתבה המלאה.

4החברה הישראלית הולכת ימינה

"זה בגדר קונצנזוס בישראל לומר שנתניהו מושך את המלחמה בשביל הישרדותו הפוליטית שלו", אבל "ההתמקדות בנתניהו היא הסחת דעת מהעובדה שהמלחמה בעזה היא לא המלחמה של נתניהו, היא המלחמה של ישראל - והבעיה היא לא רק נתניהו; זה ציבור הבוחרים הישראלי", נכתב אמש בפורן פוליסי. "האשמת נתניהו - שמסרב לעזוב את החיים הפוליטיים בישראל למרות שעמד למשפט על שחיתות וניהל את המדינה במהלך הקטסטרופה החמורה ביותר בתולדותיה - האפילה על העובדה שבכל הנוגע למדיניות ישראל על עזה בפרט, והפלסטינים בכלל, ישראלים רבים מיישרים קו רחב עם נתניהו".

נכתב כי "כ-63% מהנשאלים היהודים אמרו שהם מתנגדים להצעה שישראל תסכים עקרונית להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ומפורזת". אבל "לא צריך סקר כדי לגלות שהתמיכה בפתרון שתי המדינות, ועוד פחות מכך בזכויות היסוד של חירות והגדרה עצמית של הפלסטינים, הולכת ופוחתת בהתמדה בקרב ישראלים יהודים בשנים האחרונות, וכיום היא כנראה הנמוכה ביותר שהייתה אי פעם. אפשר פשוט להסתכל על עמדות המפלגות הפוליטיות היהודיות בישראל. כמעט אף אחת מהן לא תומכת בפתרון שתי המדינות, והמנהיגים דוחים אותו באופן אקטיבי, ופועלים במרץ כדי לסכל אותו מתמיד". בנוסף, נכתב כי "ההתמקדות בנתניהו מתעלמת גם מההקצנה ימינה של הפוליטיקה הישראלית, אשר נרמלה את הגזענות והלאומיות, והעניין בולט במיוחד בסיקור המלחמה של התקשורת המרכזית. חדשות ישראליות ממעטות להראות את הסבל בעזה, כמעט אף פעם לא מציגות פלטפורמה לפלסטינים, ועיתונאים צבאיים ממעטים לקרוא תיגר או לבוחן את גרסת צה"ל לאירועים".

מתוך פורן פוליסי, מאת מירב זונסזיין. לקריאת הכתבה המלאה.