הלווייתנים והשימפנזים בונים על סבתא שתקיים את המשך השושלת

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

לפני חודשיים נולד בני הבכור, וכמו כל זוג שיש לו את האפשרות, ביקשנו עזרה מסבתא. לשמחתנו, סבתא תמר הגיעה לכמה ימים ונתנה לנו הזדמנות לנוח, לאכול מסודר ולהתחזק.

● מוצא הפודל הוא מהזאב, שהתפתח לאחד הכלבים הנבונים ביותר
● המתנות המפתיעות של העכביש הדרום אמריקאי

זה אפשר לנו לעבוד, לאגור כוחות וגם, לא פחות חשוב, ללמוד מניסיונה כיצד להתמודד עם תינוק רך. כיצד להאכיל, לקלח ולהבין בכל הזדמנות מה מציק לו. משהלכה, הרגשנו היטב כמה העזרה הזאת הייתה לנו מהותית.

העזרה החשובה שסבתא מעניקה לילדיה ונכדיה אינה ייחודית רק לבני האדם והיא קיימת גם אצל בעלי החיים מאז ומתמיד. אלא שאצל בעלי החיים, לא רק שהם מסתייעים בסבתא, הם אפילו הפכו את זה לחלק בלתי נפרד מחייהם, עד כדי כך שהעזרה הזו מהסבתא חיונית להישרדות ולשגשוג שלהם.

בממלכת בעלי החיים, כדי שהסבתא תוכל להתמסר לגמרי לטיפול בנכדים, היא צריכה להפסיק להתרבות בעצמה. המשמעות היא בעצם לוותר על הריבוי הטבעי שלה לטובת ילדיה ונכדיה. בבני האדם זה קורה באופן טבעי עם הגיל והפסקת הווסת, עשרות שנים לפני סוף החיים, ובכך מתאפשרת בעצם סבתא במשרה מלאה.

בבעלי החיים גיל הבגרות המינית נמוך בהרבה ותוחלת החיים קצרה יותר. במקרה והסבתא עודנה פורייה, רבייה עלולה לפגוע במאמצים שלה להתמסר לילדיה ולנכדיה.

את הפתרון של הטבע לסוגייה ניתן לראות, למשל, אצל השימפנזים. במקרה שלהם, הווסת החודשית אצל הסבתא תיפסק לתקופה ממושכת, שבה יתאפשר לה להתרכז כל כולה בטיפוח הנכדים. כשיגדלו אלה ויוכלו לשרוד בכוחות עצמם, הווסת תחזור.

הפוריות של הסבתא נשארת בהולד

את המנגנון המופלא הזה של הפסקת הווסת לוויתני האורקה לקחו צעד אחד קדימה, והפכו אותו למערכת משוכללת ליצירת צאצאים רבים. במקרה שלהם, האמא, עם לידת ולד זכר, מוותרת לחלוטין על רבייה נוספת למשך 4-5 שנים ומתרכזת כל כולה בגידול בנה. היא מאמנת אותו לצוד, מגינה עליו מפני זכרים בוגרים, מחלצת אותו מצרות ומלווה אותו עד הגעה לבגרות מינית.

משבגר, ינדוד לבדו במרחבי האוקיינוס בחיפוש אחר נקבה, ויתרבה. את צאצאיו החדשים,יחזיר לאימו, שמעתה תהיה אמונה על גידולם. בהמשך, יחזור על הפעולה שוב ושוב.

למעשה, האם, בוויתור על היכולת שלה להתרבות בעצמה, הופכת את בנה למכונת רבייה משוכללת שכל תפקידה הוא לייצר עוד ועוד צאצאים. לאורך זמן, תגדיל האם/סבתא את משפחתה פי כמה וכמה. לו הייתה מתרבה בעצמה, כמות הצאצאים ששרדו שהיו נזקפים לזכותה, היו פחותים בהרבה. בהמשך, נכדיה הזכריים יחזרו על אותה הדרך, וגם הם יהפכו ליצרני צאצאים במשרה מלאה.

הדרך הזאת היא הגורם הבלעדי להגדלת הלהקה באופן מהיר, מה שמשיג יתרון בציד ושרידות מספרית לאורך זמין ושגשוג של הלהקה.

לנקבות הבלוגה הבוגרות יש 25 שנה לטפל בנכדים

תופעה דומה קיימת גם אצל לוויתני הבלוגה, רק שבמקרה שלהם, במקביל להפסקת הווסת, חל שיפור ניכר בתוחלת החיים, כפי שגילו רק לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת Exeter במחקר שפורסם במגזין Nature.

המחקר התרכז בתוחלת החיים של לוויתני הבלוגה, שיכולים לחיות עד גיל 50. ממצאי המחקר על נקבות הבלוגה מזכירים את מה שקורה אצלנו, בני האדם.

לאורך ההיסטוריה האנושית, עם התקדמות הטכנולוגיה והרפואה, עלתה תוחלת החיים בבני האדם, אך גיל הפוריות נשאר יחסית זהה. כך אנחנו מקבלים את סבתא לשנים רבות יותר, זמינה לנו, היות ואין לה ילדים משלה לגדל.

אצל לוויתני הבלוגה המקרה דומה: תוחלת החיים אצל הנקבות התארכה, אך גיל הפוריות נשאר זהה. מצב זה מאפשר לנקבות הבלוגה הבוגרות כמעט חצי חיים, 25 שנה, לטפל בנכדים. בכך הן מעלות באופן דרסטי את אחוז השרידות שלהם בזמן הזה, ואת מספרם.

זכרי הבלוגה, לעומתן, פוריים לזמן ארוך יותר, אך תוחלת החיים שלהם לא השתנתה.

גם במקרה של הבלוגה, כמו במקרה של האורקה או השימפנזה, הווסת אצל הסבתא תיפסק לתקופות ממושכות, במקביל ללידת הנכדים, כך שתוכל להתמסר אליהם ללא הפרעות או גידול ילדים משלה.

בחזקת מבוגר בעל ניסיון עשיר יותר בהורות

במבט על, כשבוחנים באופן ראשוני את אפקט הפסקת הווסת, נראה שהוא נוגד את חוקי הטבע. הרי בעל חיים אמור להתרבות כל עוד הוא מסוגל מבחינה פיזית, כדי להעלות את אחוז השרידות של צאצאיו במשוואה פשוטה: יותר צאצאים שווה יותר שורדים.

אבל אפקט הפסקת הווסת אצל סבתא עושה בדיוק את זה, והרבה יותר טוב. ראשית, הוא מאפשר להורים לייצר יותר צאצאים, כי הם עסוקים פחות בגידול ויכולים להתרכז יותר ברבייה. שנית, העברת הצאצאים להשגחת הסבתא, מעלה את אחוזי השרידות של הצאצאים, כי הם נמצאים בחזקת מבוגר בעל ניסיון עשיר יותר בהורות.

כשמשווים את אחוזי השרידות של הצאצאים היכן שסבתא הייתה מעורבת בגידול והיכן שלא הייתה מעורבת, מגלים שסבתא היא לא רק תואר משפחתי, אלא תפקיד מרכזי בהישרדות הצאצאים, בהגדלת השושלת שלה ובהמשכיות שלה.