ההתרברבות ומאחורי הקלעים של הנסיעה: "לקחתי את מירי רגב להודו"

"לקחתי את שרת התחבורה להודו, שתבין מה זה הודו ומה זה אדאני, ולמה אסור לה בשום פנים ואופן לתת הארכה לסינים על חשבוננו", את האמירה החריגה הזו השמיע רון מלכא, יו"ר נמל חיפה ולשעבר שגריר ישראל בהודו ומנכ"ל משרד הכלכלה, בפני עובדים בנמל.

● ראיון | עמוס לוזון מצא אוצר נדל"ני בפולין ומעריך: "כולם חוזרים לשוק הדיור בארץ"
● קרן הגידור הקטנה שמנסה להדיח את המיליארדר לארי פינק מבלקרוק

כלומר, מלכא "לקח" את רגב, לדבריו, להודו כרגולטורית, כדי שלא להאריך את מתן השימוש ברציפים לנמל המהווה את האיום התחרותי הגדול ביותר שלו - נמל המפרץ.

במרחב חיפה פועלים שלושה נמלים מרכזיים: נמל חיפה הוותיק, שהפעלתו נמכרה לקבוצת החברות גדות הישראלית ואדאני ההודית, בבעלותו של המיליארדר גאוטם אדאני, המקורב לראש ממשלת הודו. ההפרטה הושלמה בתחילת 2023.

שנתיים קודם הוקם נמל המפרץ, שבהפעלתו זכתה SIPG הסינית, ובאותו מרחב פועל גם נמל מספנות ישראל, בבעלות אנשי העסקים שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב.

כתוצאה ממשבר הקורונה, נוצרו תורי ענק בנמלים, וכדי להקל עליהם, החליטו במשרד התחבורה להעניק אפשרות לנמל המפרץ, ובהתאמה גם לנמל הדרום (נמל חדש שהוקם לצד נמל אשדוד, ומופעל על ידי החברה השוויצרית TIL), לעשות שימוש למשך שנתיים ברציפים שהקימה המדינה, ושלא היו בשימוש.

נמל המפרץ צובר תאוצה

נמל המפרץ הוכיח יעילות שהכתה את השוק בישראל. הפעילות צברה תאוצה עד כדי כך, שאפילו חברת צים, שעבדה באופן מסורתי מול נמל חיפה, העבירה את פעילותה לנמל הסיני המתחרה. במקביל, הנמל גם ביצע עבודה שאותה ציינו במשרדי הממשלה כ"יעילה באופן יוצא דופן" גם ברציפים שהתקבלו באופן זמני בתקופת מגפת הקורונה.

בנמל חיפה מתנגדים להארכת השימוש ברציפים, וכדי לשכנע את השרה, שהיא גם חברת קבינט בשעת מלחמה, היא "נלקחה" להודו ולסרי לנקה בעיצומה של המלחמה, בצעד שעורר ביקורת ציבורית נרחבת. בנמל טוענים שבמהלך המכרז להפרטתו נאמר כי הרציפים ישמשו את נמל המפרץ רק בעוד כמעט עשור, כשהיקף הסחורות שיעברו בנמלים יגדל משמעותית. בנוסף, התנגדות הנמל נעוצה בכך שכיום אין תורים בנמלים.

 מי־האו צ׳יאנג, מנכ''ל נמל המפרץ / צילום: שלומי יוסף

בינתיים בישראל, הקרב בין הנמלים נמשך, וחלק מהשחקנים מנסים להצר את צעדיהם של מתחריהם באופן שעלול לשחוק את התחרות בנמלים.

תחרות זו היא הדרך - כך על פי דוחות, מסמכים וועדות שהוקמו במרוצת השנים - לגרום ליעילות העבודה בנמלים. בתחילת שנות ה-2000 יצאה לדרך הרפורמה בנמלי הים, שכללה בתוכה כמה פעולות משמעותיות ופורצות דרך. הנמלים חיפה ואשדוד יועדו להפרטה, ולצד כל אחד מהם הוקם נמל חדש שמופעל על ידי חברות פרטיות.

כך כאמור, לצידו של נמל חיפה הוקם נמל המפרץ. למספנות ישראל ניתנה אפשרות לפעול גם כנמל, ובתנאי שלא יפרוק יותר מ-5% מהיקף המטענים שנכנסים לארץ. המגבלה נוצרה כדי להגן על עובדי נמל חיפה, כשהיה נמל ממשלתי, אלא שכעת מדובר בשני נמלים פרטיים שמתחרים זה בזה, ולכן דרגי המקצוע במשרדי הממשלה סבורים שדין ההגבלה להתבטל, במיוחד לאחר שהמדינה הבטיחה לבג"ץ לבחון זאת שוב.

לצד נמל אשדוד הוקם נמל הדרום. כדי להקים את נמל הדרום הוקם רציף עבודה, ועם סיום הקמת הנמל הרציף נותר ריק. בממשלה תכננו להשאיר את הרציף ריק, ולהשתמש בו כאמצעי איום על נמל אשדוד - כך שאם לא יסכים להפרטה, הרציף יעבור מכרז, ויוקם נמל מתחרה נוסף ממש בתוך גבולות נמל אשדוד.

הקשר לרשות התחרות

ההסדרה שנדונה במשרדי הממשלה כוללת שינוי של כללי המשחק, כך שנמל המפרץ יקבל הארכה לשימוש ברציפים, ולנמל מספנות ישראל תוסר המגבלה ההיסטורית - מהלכים שמקוממים את נמל חיפה, כפי שאכן חושפת האמירה של יו"ר הנמל, וכן את נמל אשדוד - שלוועד העובדים בו השפעה גם במפלגת הליכוד.

מהצד השני, בנמל אשדוד האשימו בעבר כי הסרת המגבלה על מספנות ישראל תסייע "לאיש עסקים מקורב", ורמזו על קרבתו של שלומי פוגל, מבעלי הנמל, לראש הממשלה בנימין נתניהו. באותה שיחה עם עובדים, תיאר יו"ר נמל חיפה, רון מלכא, כיצד הביא את מנהלת רשות התחרות ("שאותה אני מיניתי כמנכ"ל משרד הכלכלה") לנמל, והסביר לה על אודות הפגיעה בתחרות שהסרת המגבלה תסב. בעבר, חברת אדאני אף פנתה למחליפו של מלכא בשגרירות ישראל בהודו בעניין זה.

גם לנמלים הוותיקים מובטחות הטבות בהסדרה. לנמל אשדוד יינתן רציף העבודה, היות שהפרטתו כבר לא רלוונטית: רגב והשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, מתנגדים להפרטה.

גם מנמל חיפה יוסרו מגבלות היסטוריות שהוטלו עליו כשהיה בבעלות הממשלה, כמו עיסוק במלט והיכולת לנהל את כל שרשרת האספקה של המלט, וכן הסרת ההגבלה הקשורה בטיפול בגרעינים.

לחצים על הפוליטיקאים

את ההסדרה מוביל מטעם משרד התחבורה משה בן זקן, מנכ"ל המשרד שמינתה רגב, אלא שעד כה עדיין לא התקבלו החלטות חותכות, ובענף הספנות והנמלים חוששים שהסיבות לכך נעוצות בקרב הייצרי ובלחצים האדירים שמופעלים על הפוליטיקאים, ובמרכזם השרה מירי רגב.מחברת נמל חיפה נמסר, כי יו"ר הנמל, רון מלכא, אירח את שרת התחבורה במונדרה ההודית לבקשת הקונסול הישראלי בהודו, במסגרת ביקורה שנועד לקדם את נתיב התחבורה היבשתי בין הודו למערב, שמסתיים בנמל חיפה, ה-IMEC. לנתיב תחבורה זה, שאותו מקדם גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כחלק ממאמץ כלל-עולמי, יש חשיבות רבה ליצירת סחר חופשי עבור ישראל, והוא מהווה אלטרנטיבה חיונית והכרחית לנתיב הסחר שבונים הסינים.

ממשרד התחבורה נמסר, כי שרת התחבורה מקבלת הזמנות ממדינות בעולם, ובכל הנסיעות המוזכרות, היא קידמה ומקדמת נושאי תחבורה, תעופה, עובדי תשתיות, נמלים, ציר עוקף חות'ים ועוד.

ביקור השרה בהודו ובסרי לנקה קידם שלוש סוגיות חשובות: חתימה על פרוטוקול מתקן להסכם תעופה; ⁠קידום ציר עוקף חות'ים; ⁠קידום מתווה להבאת עובדים זרים לתשתיות.

באשר לווייטנאם, יצוין כי קיבלה הזמנה משר התחבורה שם, להיות האורחת המרכזית בכנס לקידום השקעות ופיתוח תשתיות, ועדיין לא החליטה אם לאשר את השתתפותה.

ביחס לאמירה המיוחסת ליו"ר נמל חיפה, איננו מכירים אמירה כזו, ובכל מקרה, יו"ר הנמל לא לקח את השרה. השרה וגורמי המקצוע יצאו מטעם משרד התחבורה - ובמימונו.