"בגידה במהנדסי הענן של גוגל": המחאה נגד ישראל מתרחבת

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

●  איראן נמצאת בעמדה הטובה ביותר מעולם לשליטה במזרח התיכון
● סערה בגרמניה: מגישת טלוויזיה האשימה את ישראל "ברצח עם" 

1ביידן לא מבין - העם האיראני חושב קודם על עצמו, ולא על הפלסטינים

"הפעולות האחרונות של ממשל ביידן במהלך ראש השנה האיראני מציגות את חוסר תשומת הלב האופייני של הממשל כלפי האיראנים", נכתב אמש בניו יורק פוסט. "במקום להכיר בחששות המפגינים האיראנים, הנשיא ביידן שלח לאיראנים איחולים לשנתם החדשה, והמשיך באותה נשימה בנשיאת דברים על מצב העזתים". אך העזתים, נכתב, "ובאופן רחב יותר הפלסטינים והערבים, אינם חוגגים את החג האיראני הקדם-אסלאמי המבשר על בוא האביב, ובשעה זו בדיוק מפגינים האיראנים על שממשלתם מתעדפת את האיסלאמיזם על פני הלאומיות, ומבזבזת את הונה על שלוחות הטרור של המשטר כמו חמאס, שמנהל את רצועת עזה".

צוין כי "מאז 2009 לפחות, מפגינים איראנים קוראים: 'לא עזה, לא לבנון, אני נותן את חיי למען איראן!'" נכתב כי "ככל שהפער בין הממשלה לעם העמיק, האיראנים החלו לבקר את ההתמקדות של המשטר הפקידותי בהשמדת ישראל, והתרחקו מתמיכה בעניין הפלסטיני בהפגנותיהם". "עזבו את פלסטין. תעשו משהו למעננו", ו-"כספי הנפט הלכו לאיבוד - הם הוצאו בפלסטין", הן רק כמה דוגמאות. נכתב כי "עבור הממשל האמריקאי, שמתיימר לעמוד לצד העם האיראני ואשר מחלקת המדינה שלו שיפרה לאחרונה את המסרים שלה, השגיאה הזו הייתה צעד אחורה - במיוחד מכיוון שהאיראנים מבקשים ליצור ניגוד מוחלט בינם לבין מנהיגי הדת השולטים בהם".

מתוך הניו יורק פוסט, מאת סעיד גסאימינג'אד, בנאם בן טלבלו. לקריאת הכתבה המלאה.

2המחאה נגד ישראל בגוגל מתרחבת

אמש פורסם במגזין טיים על תנועה הולכת וגדלה בתוך גוגל "שקוראת לחברה לבטל את החוזה עם פרויקט הענן הממשלתי הישראלי נימבוס, בהיקף 1.2 מיליארד דולר, שנערך במשותף עם אמזון". נכתב כי "קבוצת המחאה, הנקראת No Tech for Apartheid, מונה כעת כ-40 עובדי גוגל המעורבים באופן הדוק בהתארגנות", ואחרים טוענים שיש עוד "מאות עובדים שאוהדים את מטרותיהם". מגזין טיים שוחח עם עובדים בהווה ובעבר בגוגל, "כשרבים מהם תיארו תחושת כעס גוברת על האפשרות שגוגל תסייע לישראל במלחמתה בעזה. שניים מעובדי גוגל לשעבר אמרו שהם התפטרו בחודש האחרון במחאה נגד הפרויקט".

לפי הדברים, "עובדי גוגל מצביעים על השילוב של Google Cloud בתוך פרויקט נימבוס כמקור לדאגה. טכנולוגיית הענן שהחברה מציעה בדרך כלל ללקוחותיה כוללת כלי הנקרא AutoML המאפשר למשתמש לאמן במהירות מודל למידת מכונה באמצעות מערך נתונים מותאם אישית. שלושה עובדים שהתראיינו לטיים אמרו שממשלת ישראל יכולה תיאורטית להשתמש ב-AutoML כדי לבנות כלי מעקב או מיקוד. אין ראיות לכך שישראל השתמשה בענן של גוגל כדי לבנות כלי כזה", נכתב. חברי No Tech for Apartheid טוענים שזה יהיה "נאיבי לדמיין שישראל לא משתמשת בחומרה ובתוכנה של גוגל למטרות אלימות. 'אם אין לנו פיקוח על אופן השימוש בטכנולוגיה הזו', אומרת רייצ'ל ווסטריק, מהנדסת תוכנה של גוגל, 'אז הצבא הישראלי ישתמש בה באמצעים אלימים'. לדברי גריאל שובינר, חוקר לשעבר בגוגל, 'מתן טכנולוגיה רבת עוצמה למוסד שהוכיח את הרצון לעשות שימוש לרעה ב-AI וליצור נשק בכל חלקי המלחמה... זו בגידה בכל המהנדסים שמשקיעים את מרצם ב-Google Cloud'".

נכתב כי העובדים טוענים כי "מערכת היחסים של החברה עם ישראל סותרת את 'עקרונות הבינה המלאכותית' של החברה, הקובעת שגוגל לא תמשיך לעסוק ביישומים של בינה מלאכותית שעלולים לגרום ל'נזק כולל', לתרום ל'נשק או טכנולוגיות אחרות' שמטרתן היא לגרום לפציעה, או לבנות טכנולוגיות 'שמטרתן נוגדת עקרונות מקובלים של המשפט הבינלאומי וזכויות האדם'".

מתוך מגזין טיים, מאת בילי פריגו. לקריאת הכתבה המלאה. 

3האם ישראל מקבלת פטור מהחוקים של ארה"ב בהספקת נשק?

"האם ממשל ביידן מתעלם מהחוקים האמריקאיים בדחיפה שלו לסיוע ישראל?" שואל העיתונאי איזק קוטינר מהניו יורקר את שרה איליין הריסון, אנליסטית בכירה ב'תוכנית האמריקאית' בקבוצת המשבר הבינלאומית ומי שהייתה בעבר יועצת כללית בחטיבה לעניינים בינלאומיים במשרד ההגנה. "יש חשש שנשק אמריקאי שעובר לישראל עלול לתרום לפגיעה מופרזת באזרחים. והסיבה שנושאים אלה נבחנים היא שישנם חוקים ומדיניות שמגבילים את הרשות המבצעת בארה"ב, שלכאורה אינם מיושמים כעת בישראל", כתב קוטינר.

"כשאני מסתכל מסביב לעולם על מדינות שמקבלות הרבה סיוע מארה"ב, או שקיבלו בעשורים האחרונים, כמו מצרים, פקיסטן או ישראל, אני לא רואה לעתים קרובות כבוד ענק לחוק הבינלאומי", כתב קוטינר. "אני חושבת שצריכה להיות לך מידה בריאה של ציניות כשאתה מסתכל על יישומים של החוקים האלה", מסבירה הריסון. אבל, "בסופו של יום, בהתבסס על ניסיוני ברשות המבצעת, החוקים הללו מיושמים ברחבי העולם; רק שהציבור לא שומע על זה", היא אומרת. לעומת זאת, "ביחס לישראל, במקרים רבים שבהם נראה כאילו היה צריך להחיל חוקים אלה, הם לא הוחלו. זה ההבדל. ההבדל בין ישראל לכל המדינות האחרות הוא שההתנגדות להחלת החוקים הללו על ישראל מצליחה בכל פעם מחדש".

מתוך הניו יורקר, מאת איזק קוטינר. לקריאת הכתבה המלאה. 

4המלחמה בעזה פגעה בסצנת האומנות בגרמניה

"סצנת האמנויות בגרמניה - ובמיוחד בברלין - נהפכה על פיה בעקבות התקפות חמאס בישראל ב-7 באוקטובר, וההפצצות על עזה שבעקבותיהן", נכתב אמש בניו יורק טיימס. "פרסים בוטלו. ועידות בוטלו. מחזות הורדו מהבמות. פקידי תרבות ממשלתיים הציעו לסווג מימון לפי מה שאמנים ומוסדות מצהירים לגבי הסכסוך, והתקשורת - הן המסורתית והן החברתית - מבעבעת בהכפשות פומביות על הסופר הזה, האמן הזה, הדי ג'יי הזה, הרקדן הזה. אקלים של פחד והאשמות העמיד את מעמדה של ברלין כבירה תרבותית בינלאומית בסכנה גדולה יותר מאשר בכל עת מאז 1989".

נכתב כי "ברלין הייתה פעם המגדלור האמנותי של כל אירופה, אבל מה שקורה כאן היום הוא סיפור מאוד גרמני. האחריות של המדינה לשואה עדיין מנווטת מגזר תרבותי שמוסדותיו מחויבים לתהליך לאומי של חשבון נפש וכפרה. תרבות הזיכרון הזו גם מניעה את תמיכתה האיתנה של גרמניה בישראל, ואת המגבלות הנוקשות שהיא מציבה לביקורת על בת בריתה". כך ש"בעוד שאמנים ברחבי העולם היו קולניים מאוד לגבי המלחמה, בגרמניה הצהרות כאלה יכולות לבוא עם מחיר כבד: ביטול הופעות, אובדן מימון והאשמות באנטישמיות בחברה שבה אין האשמה חמורה יותר".

נכתב כי "התחושה הזו של מגבלות חדשות כבר גובה את המחיר מהצד התרבותי של העיר, שקיבלה את פניהם של אמנים רבים. 'החרדה הזו מקשה עלינו למשוך את הכישרונות הטובים ביותר ולקרב קהלים מגוונים', אמר קלאוס בייזנבך, מנהל הגלריה הלאומית החדשה בברלין, שהוביל בעבר מוזיאונים בניו יורק ובלוס אנג'לס. 'אם האמנים יעזבו, אחד הבונוסים האמיתיים האחרונים שיש לברלין ייעלם'".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ג'ייסון פראג'. לקריאת הכתבה המלאה.