להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
על רקע הדיונים בנושא גיוס החרדים, ומה שנראה כמו החרפת הקו בסוגיה של רבנים בכירים המזוהים עם ש"ס, עומת גם מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, עם שאלות בעניין. אבידן, שעל פי אתר האינטרנט של המשרד מילא שורה של תפקידים בש"ס - ביניהם, יועצו של היו"ר, אריה דרעי - הפנה בתגובה את הזרקור דווקא למה שעושים החילונים בצה"ל. "אני אהפוך את העולם (כדי) לגלות איפה נמצאים ה־40% החילונים שלא מתגייסים", הוא השיב. "חייבים... לראות מה קרה ש־40% מהחילונים לא מתגייסים". על מה מבוסס הנתון שבו נקב אבידן?
● המשרוקית | המלחמה בעזה נמשכת, ועוד ועוד פייקים מופצים נגד ישראל
● המשרוקית | תחת ממשלת בנט־לפיד הוגדלו הסכומים שהועברו לרצועת עזה?
בבדיקה קודמת שערכנו בנושא, קיבלנו מדובר צה"ל נתונים שנוגעים לשיעורי הגיוס לצבא, שנכונים לשנת 2022. מהנתונים עולה כי שיעור אי־הגיוס הכללי מתוך פוטנציאל הגיוס עמד באותה שנה על 31.7% בקרב הגברים, ו־45.4% בקרב הנשים. כלומר, כבר כעת ניתן לראות כי הטענה ש־40% מהחילונים אינם מתגייסים, היא מופרכת לחלוטין כשמדובר על גיוס הגברים (נתון שיעור אי־הגיוס מתוך האוכלוסייה כולה הוא נמוך יותר), ולא סבירה גם בכל מה שקשור לגיוס הנשים.
אבל הנתונים של צה"ל כוללים פירוט גם לגבי סיבת אי הגיוס, ובאמצעותם אפשר להתרשם מאילו אוכלוסיות מגיעים מי שאינם מתגייסים. הסיבה הבולטת ביותר לאי גיוס היא מה שמכונה "תורתו אמונתו". כלומר, תלמידי ישיבות שמקבלים פטור בגלל לימודיהם. הנתון הזה צומח בעקביות מ־13.7% מתוך פוטנציאל הגיוס ב־2016 ל־18.4% ב־2022. ומה לגבי יתר הסיבות לאי־גיוס - פטור רפואי, פטור על רקע שהיה בחו"ל ועוד - אותן ניתן ליחס לחילונים (וליתר האוכלוסיות שמחויבות בגיוס)? הנתונים מראים כי כל הסיבות הללו יחד אינן משתוות לנתון שיעורי הפטור של תלמידי הישיבות. ב־2022 היה מדובר ב־13.4% מהגברים, ו־8.3% מהנשים. כלומר, רחוק מאוד מהנתונים שהזכיר אבידן (וכאמור, לא מדובר כאן דווקא בחילונים).
וזה לא הכל. כפי שכבר ציינו, כשבוחנים את המגמות בשנים האחרונות (2016 עד 2022) מגלים כי שיעור מקבלי הפטור על רקע דת הולך ועולה מדי שנה. לעומת זאת, בסיבות הפטור האחרות לא חל בהן גידול משמעותי. כך, למשל, ב־2016 ניתן פטור מסיבות בריאותיות ל־8% מהפוטנציאל, ב־2020 הנתון עלה ל־9.1%, וב־2022 הוא שוב ירד ל8.5%. יציבות דומה נרשמת למשל גם בפטור על רקע הימצאות בחו"ל. כלומר, בקרב "האוכלוסיות המשרתות", שיעור מקבלי הפטור נותר פחות או יותר יציב.
כשפנינו לאבידן עם הממצאים הוא טען שהתייחס לנתונים שנכונים ל־2020 שהגיעו מאכ"א, ולפיהם, בין היתר, באותה שנה "44,500 חילונים לא התגייסו לצבא ומרביתם מגוש דן רבתי". בעבר כבר התייחסנו לנתונים הללו, והראינו כי אין כל קשר בינם לבין הנתונים הרשמיים של צה"ל. גם אלוף במיל' דן ביטון, שפרסומים ברשתות החברתיות ייחסו לו את הפרסום, הכחיש כל קשר לנתונים.
בשורה התחתונה: דבריו של אבידן לא נכונים. שיעור הפטורים מטעמים שאינם דתיים עמד ב־2022 על 13.4% מהגברים ו־8.3% מהנשים - רחוק מאוד מהנתון שבו נקב אבידן. רוב הפטוּרים משירות באותה שנה (כ־58%) קיבלו את הפטור על סעיף "תורתו אמונתו", כשעל פי נתוני צה"ל מהשנים האחרונות, שיעור מקבלי הפטור הזה הלך וגדל מדי שנה.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יהודה אבידן
ארגון: מנכ"ל משרד הדתות
תוכנית: עובדיה ויניר קוזין
ציטוט: "40% מהחילונים לא מתגייסים"
תאריך: 8.4.24
ציון: לא נכון
על רקע הדיונים בנושא גיוס החרדים, התראיין מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן לגלי צה"ל ונשאל בעניין. המראיין, ספי עובדיה, טען בפניו שיש לפעול לגיוס חרדים כי "עכשיו אין ברירה, אנחנו במלחמה במלחמה, צה"ל את האנשים". בתגובה, אבידן ביקש להפנות את הזרקור לקבוצות אחרות שלטענתו לא מתגייסות: "אני אהפוך את העולם לגלות איפה נמצאים ה-40% החילונים שלא מתגייסים, חייבים לחפש את הדבר הזה ולראות מה קרה ש-40% מהחילונים לא מתגייסים", אמר. בדקנו האם אכן 40% מהחילונים לא מתגייסים.
כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2023, קיימות מספר סיבות לאי-גיוס לצה"ל. אלה יכולות להיות סיבות דתיות ("תורתו אומנותו" בנוגע לגברים, הצהרת דת בנוגע לנשים) ואלה יכולות להיות סיבות שאינן נובעות מטעמים דתיים, כמו סיבות רפואיות, עבר פלילי, אי-עמידה בתנאים מסוימים ("סף גיוס" וקשיי הסתגלות), פטור בהחלטה מיוחדת, שהייה בחו"ל, שירות אזרחי או נישואין (עבור נשים).
את הנתונים לגבי פילוח הטעמים לאי-הגיוס לשנת 2022, קיבלנו בעבר מדובר צה"ל. לפי הנתונים, ב-2022 שיעור אי-הגיוס הכללי מתוך פוטנציאל הגיוס עמד על 31.7% בקרב הגברים ו-45.4% בקרב הנשים. אלא שרוב הפטורים ניתנו דווקא מטעמי דת: שיעור אי-הגיוס בקרב הגברים של מקבלי פטור "תורתו אומנותו" היה 18.4%, ושיעור מקבלות הפטור מטעמי "דתיות" היה 37.1% בקרב הנשים. כך, שיעור הפטורים שניתנו מטעמים שאינם דתיים היה 13.4% בקרב הגברים ו-8.3% בקרב הנשים.
למעשה, הגידול בשיעור אי-הגיוס הנובע מסיבות דתיות אחראי לרוב הגידול בכלל שיעור אי-הגיוס בשנים האחרונות. בעוד ששיעור אי-הגיוס הכללי בקרב הגברים עלה מ-28% ב-2016 עד ל-31.4% ב-2021 ו-31.7% ב-2022, בשנים אלה שיעור הפטור מטעמי "תורתו אומנותו" עלה ב-4.7 נקודות אחוז (נ"א), בעוד שיעור הפטורים מטעמים שאינם דתיים דווקא ירד ב-0.9 נ"א. כלומר, מה שגרם לעלייה בשיעור אי הגיוס הוא העלייה בשיעור הפטור מטעמי דת ולא העלייה בפטורים מטעמים אחרים - ואלה אף ירדו עם השנים.
בקרב הנשים התמונה דומה, אם כי לא זהה לחלוטין. כאן הייתה עלייה בשיעורי הפטור מטעמים שאינם דתיים, אך היא הייתה פחותה באופן משמעותי מהעלייה בשיעורי הפטור עבור "דתיות". שיעור אי-הגיוס הכללי בקרב הנשים עלה בין 2016 ל-2022 בכ-3 נ"א, כאשר רוב העלייה נובעת מהפטור הדתי, שעלה ב-2.2 נ"א בין השנים הללו (שיעור הפטור מטעמים שאינם דתיים עלה בכ-0.7 נ"א).
כשפנינו ללשכתו של אבידן עם הנתונים, השיבו לנו כי "אבידן התייחס לשנת 2020 ואתם התייחסתם לשנת 2022 - לכן הנתונים אינם זהים". מטעמו של אבידן צירפו גם את הנתונים שהיו בידיהם, שלדבריהם מבוססים על אגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א): "נתוני גיוס שנת 2020: ל-144,000 נערים נשלחו צווי גיוס; 67,100 - התגייסו לצה״ל; 66,500 - לא התגייסו. להלן התפלגות הלא מתגייסים: 12,000 חרדים - קיבלו פטור "תורתו אומנותו"; 10,000 - הלכו לשירות לאומי; 44,500 חילונים לא התגייסו לצבא ומרביתם מגוש דן רבתי".
אלא שכפי שהראינו בעבר, הנתונים הללו שגויים והם אינם נתונים של צה"ל. הנתונים המוסמכים לשנת 2020, כפי שאלה מופיעים בדו"ח מבקר המדינה, הם שבקרב הגברים, הפטור עבור "תורתו אומנותו" עמד על 16.8%, כאשר שיעור אי-הגיוס הגיוס הכללי היה 31.1%. בקרב הנשים הפטור מטעמי "דתיות" עמד על 36.4%, כאשר שיעור אי-הגיוס הכללי היה 44.3%. גם כשטענו בפניו שהנתונים אינם נכונים, נמסר לנו כי "אבידן עומד מאחורי הנתונים שמסר בכל מילה".
לסיכום, בניגוד לדברי אבידן, שיעור אי-הגיוס שניתן מטעמים שאינם דתיים אינו עומד על 40%, אלא על 13.4% בקרב הגברים ו-8.3% בקרב הנשים. רוב הפטור מגיוס נובע מטעמים דתיים - והוא אחראי לרוב העלייה בשיעורי אי-הגיוס בשנים האחרונות. לכן דבריו של אבידן לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.