המדינה במזרח התיכון שעומדת להפוך למעצמת הדלק העתידי

אחד האמצעים החשובים בדרך להגשמת השאיפה העולמית הירוקה לאפס פליטות פחמן נטו ב־2050 הוא המימן הירוק, שמיועד להחליף דלקים פוסיליים - ובמיוחד סולר.

● האי שמציג: קבלו בחינם בית ששווה מיליונים, בתנאי אחד 
● גרמניה פותחת את הארנק לרכש ביטחוני, ותתחמש בספינות קרב ובמאות נגמ"שים 

אחת המדינות ששותפות להצהרה על היעד הזה היא עומאן, שמעוניינת לתפוס מקום מרכזי במפת האנרגיה העולמית באמצעות הפיכת המדינה למוקד בינלאומי של הדלק העתידי.

על פי תחזית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), עומאן תעמוד בסוף העשור במקום השישי בעולם בטבלת יצואניות המימן בעולם, ובמקום הראשון במזרח התיכון.

עומאן מספקת תקציבי ענק לחברת המימן הלאומית "הידרום", כדי לסגור עסקאות שיבטיחו את מקומה של מוסקט בשוק העולמי. הידרום חתמה על שישה הסכמים ב-51 מיליארד דולר, כדי שחברות ממדינות האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, סינגפור, הודו ואף איחוד האמירויות יפתחו את הענף במדינה. מפתיע לראות עד כמה מקדימים במוסקט את ההפנמה האזורית בנוגע לפוטנציאל המימן הירוק: המזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית ביחד תופסות כ-23.5% מהשוק העולמי בלבד. לצורך ההשוואה, אסיה־פסיפיק עומדים על כ-47% וצפון אמריקה על כ-20%.

ברמת היעדים, עומאן שואפת להגיע עד 2030 לקצב ייצור מימן ירוק שנתי של מיליון טונות, בעוד שכלל מדינות אירופה, למשל, שואפות להגיע יחד לקצב שנתי של 10 מיליון טונות.

ברמה האזורית, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, עומאן צפויה להיות אחראית ב־2030 ליותר מ־60% מיצוא המימן הירוק האזורי. איחוד האמירויות תהיה במקום השני עם 20% וערב הסעודית שלישית עם 16%. ברמה העולמית, בתום העשור, לפי הסוכנות, אירופה ואוסטרליה צפויות יחד לייצר קרוב למחצית המימן הירוק העולמי

 היית'ם בן טארק, סולטן עומאן / צילום: ap

כבר היום, העומאנים הציבו לעצמם גם יעדים ארוכים יותר: קצב ייצור שנתי של 3.75 מיליון טונות עד 2040, ואף 8.5 מיליון טונות עד 2050. הביקוש הנוכחי באירופה, למשל, עומד על 8 מיליון טונות.

רק אנרגיות מתחדשות

מימן מיוצר באמצעות תהליך של אלקטרוליזה של מים, שדורש אנרגיה לא מבוטלת. בעולם האנרגיה מסומן המימן בצבעים שונים, בהתאם למקור האנרגיה של ביצוע האלקטרוליזה: אפור (גז טבעי), כחול (גז טבעי, תוך לכידת פחמן), שחור או חום (פחם), ורוד (גרעין) או ירוק.

המימן הירוק מהווה משימה מאתגרת, משום שהוא דורש שימוש מלא באנרגיות מתחדשות, כדי לאפס את הפליטות. אתגר נוסף נובע ממגבלה אובייקטיבית ברמה הבינלאומית: עדיין אין יכולות אחסון מימן נרחבות מספיק, והחברות הגדולות עדיין לא מייצרות מספיק משאיות מבוססות מימן כדי שייווצר די ביקוש עבור תחנות תדלוק במימן. בניגוד לכך, תחנות כוח מתקדמות, כולל בישראל, כבר מסוגלות בעת הצורך לצרוך מימן במקום גז טבעי.

הבינו את הפוטנציאל

עומאן אינה שונה משכנותיה במרחב בתלות בדלקים פוסיליים: לפי נתוני הבנק העולמי, נפט הוא המקור לכ-23% מהתמ"ג של המדינה, וגז טבעי לכ־6% נוספים. הדלקים הפוסיליים מהווים 60% מיצוא הסחורות העומאני, ומקור ל־75% מהכנסות המדינה. מבחינת דת, עומאן היא המדינה האיבאדית היחידה בעולם. האיבאדיה הוא הזרם השלישי בהיקפו בעולם המוסלמי לאחר הסונה והשיעה, והבידול הזה אומנם מייחד את העומאנים - אבל גם מאלץ אותם לדאוג לעצמם.

הדבר נכון על אחת כמה וכמה על רקע הערכת קרן המטבע הבינלאומית מנובמבר, שלפיה קיצוצי הפקת הנפט של קרטל אופ"ק פלוס בשנה החולפת הובילו את עומאן לצמיחה של 1.3% בלבד ב־2023, לעומת 4.3% ב־2022.

בכירי מוסקט, בראשות הסולטאן היית'ם בן טארק, הבינו כי יש להם משאבים טבעיים פוטנציאליים כמו שמש ורוח - הן עבור שימוש מקומי והן עבור שימוש חיצוני. בזמן שאנרגיות מתחדשות מהוות 4% מייצור החשמל העומאני, הרבה פחות מישראל, שבעצמה לא נחשבת מוליכה עולמית, עם כ־10%, במוסקט רוצים לנצל את השמש והרוח לא פחות מכך עבור ייצור מימן ירוק.

"המימן הירוק יכול לעבור דרך רשת צינורות הגז הקיימת בעומאן, באורך כ־4,000 ק"מ", אמר ל"נשיונל" האמירותי מנכ"ל חברת WeEmpower קפיטל, אנדריאה זנון. "זה יפחית משמעותית את עלויות התשתית. הניסיון הרב של עומאן בהפקה וביצוא גז טבעי מונזל (LNG) ואמוניה מתורגם ישירות לניהול יעיל של המימן הירוק".

כיום, שוק המימן הירוק עדיין בחיתוליו. חברת המחקר Precedence מעריכה כי היקפו עמד ב־2023 על כ-6.3 מיליארד דולר, וכי הוא צפוי לצמוח לכ־166 מיליארד דולר עד 2033. כלומר, צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) של כ-39%. בה בעת, דלויט מעריכים כי יצוא המימן העולמי יעמוד ב־2050 על היקף שנתי של 280 מיליארד דולר.